7 עצות לחיפוש נכון של מידע רפואי ברשת

האינטרנט הוא אחד ממקורות המידע המרכזיים שלנו, גם כשאנחנו מנסים לחפש מענה לבעיות רפואיות. ד"ר דיויד בריאן, סגן נשיא גוגל לענייני בריאות, חשף לאחרונה כי בכל יום מבוצעים מיליארד חיפושים בגוגל בנושאי בריאות, כלומר, מדובר ב-70,000 חיפושים בדקה.

ועל אף שפע המידע ברשת, בפועל, רק חלק מהמידע הרפואי הקיים הינו מידע אמין. איך תדעו מה באמת נכון? הנה 7 טיפים לצרכנות בריאותית נבונה ברשת:

קיראו עוד

1. אתר מעודכן

חשוב לבדוק תחילה אם מופיע באתר תאריך עדכון אחרון של האינפורמציה המופיעה – ללא תאריך עדכון איננו יודעים עד כמה המידע המופיע באתר רלוונטי בזמן הבדיקה.

אפילו אם המידע אמין, יכול להיות שהוא כבר אינו רלוונטי ומחקרים חדשים סותרים את המידע המופיע. עולם הרפואה מתקדם ומתפתח כל העת; תאריך עדכון ישן, עלול להפוך את המידע המופיע באתר ללא רלוונטי או חסר, וממילא למידע מטעה.

מי עומד מאחורי המידע שהמופיע באתר?(צילום: shutterstock)

2. מי עומד מאחורי פרסום המידע

נסו לברר בין דפי האתר מי מציג את המידע.

גופים ציבוריים – ממשלתיים, אקדמיים, עמותות ללא מטרות רווח וכדומה, ישתדלו להציג מידע מאוזן ככל האפשר, המיועד לטובת בריאות הציבור ללא שיקולים מסחריים. לעומת זאת גוף מסחרי, מטבע הדברים, ישאף לקדם את המוצר שהוא משווק, וידגיש ואולי אף יחשוף רק את המידע שמראה את נחיצות המוצר המשווק על ידו.

אם אדם פרטי או גוף אנונימי עומדים מאחורי הפרסום, זה צריך להדליק אצלנו נורת אזהרה, שמא המידע לא נכתב על ידי מומחה בתחום או שפרסומו מונע מאינטרסים שונים. כדי לבדוק את הגוף העומד מאחורי פרסום המידע עליכם לקרוא תחילה את לשונית "אודות"- המכילה מידע על הבעלים והצוות.

3. מהימנות המידע

חשוב שנקבל מידע מרופא שכותב בתחום מומחיותו בלבד. לעיתים רופאים מרבים להתראיין בתקשורת ובאתרי בריאות שונים, צוברים פופולריות ומבססים את מעמדם כמובילי דעת קהל. בשל כך, הנטייה היא להתייחס אליהם כאל מומחים בתחום הרפואה בכלל.

חשוב לדעת שלוקח עשרות שנים לצבור ניסיון וידע בתחום התמחות רפואית, ולכן יש להתייחס למידע שנמסר על ידי רופא שזו אינה מומחיותו כאל אינדיקציה בלבד ואין להסתמך עליה כעל מקור מידע בודד.

4. עובדות או דעה אישית? (סכנה: פייק ניוז)

בין אם המידע נמסר באתר רפואי מוסדי או פופולרי, באמצעות סרטון, בעיתון מודפס, או בכלי תקשורת אלקטרוני, חשוב מאוד להבחין האם מדובר בדעה אישית או עובדה מחקרית.

עם מהפכת המידע והנטייה לניו-ג'ורנליזם, שבה הכותב משרבב למידע העובדתי דעה אישית, קשה לנו יותר ויותר להפריד בין דעה אישית המוצגת כעובדה מוגמרת ובין עובדה מחקרית. חשוב מאוד להעמיק את הקריאה ולחדד את ההקשבה על מנת להבדיל בין השניים. הערבוב הוא לעיתים המקור לפייק ניוז.

5. חשיפה לתוכן רפואי ברשתות החברתיות

האם ניתן להסתמך על תוכן רפואי ברשתות? גם כאן יש לנקוט משנה זהירות.

בפייסבוק למשל ישנן קבוצות סגורות של חולים, המונות לעיתים אלפי חולים העוסקים בהחלפת מידע. בדרך כלל נתייחס למידע כמהימן ונניח כי החולים צברו מומחיות וידע. ואולם, מידע המועבר על ידי חולים ובני משפחותיהם נשען פעמים רבות על ניסיון מזווית אישית.

לעיתים מדובר במידע חסר, מוטה או כזה שאינו רלוונטי עוד בשל הזמן שחלף. רצוי להתייחס למידע המועבר בקבוצות כאל אינדיקציה ולהמשיך לבדוק מול מקורות מידע נוספים.

6. להיזהר מאמונות שגויות ומאגדות אורבניות

בנוסף לקבוצות החולים הסגורות, ישנן קבוצות כלליות בכל הפלטפורמות ברשתות, החל מפייסבוק, דרך יוטיוב, וכלה בטוויטר, שם מחליפים דעות, שואלים ומתייעצים בנושאים שונים וגם בנושאים רפואיים.

יש להתייחס לדעות הרפואיות המוחלפות בין גולשים שונים, שאינם בעלי מומחיות כלשהי, במשנה זהירות. לעיתים משמיע את דעתו קובע דעת קהל פופולרי, בעל רבבות ולעיתים מיליוני עוקבים. דעתו יוצרת סחף בקרב עוקביו ולעיתים גולשת לפלטפורמות אחרות.

לא פעם נוכל למצוא את הדעה בעמודים הראשיים של עיתונים מבוססים. הציטוטים, התגובות ותגובות הנגד מקבעות את הדעה כעובדה מוגמרת וכבר נתקלנו במקרים בהם כתוצאה מכך, התקבעה דעה רפואית ברשתות החברתיות, ללא כל ביסוס מדעי. עד לביצוע מחקרים והפרכת הדעה יכולות לעתים לעבור שנים. כך נוצרים מיתוסים, אמונות שגויות ואגדות אורבניות.

7. לחפש מאמרים מדעיים התומכים בעובדות

אנחנו הולכים וצוברים ניסיון בשיטוט ברחבי המרחב הווירטואלי וסינון וניתוח המידע המוצג בפנינו מתבצע כמעט באופן אוטומטי. כיום ניתן לראות קוראים המגיבים באתרים ומתייחסים בזהירות למידע ואף שואלים בגלוי 'מי עומד מאחורי המחקר', מי מימן והאם ישנו עניין מסחרי בפרסום.

חשוב שנכיר את כתבי העת המובילים בעולם בתחום הרפואה, ובכך נדע להעריך נכונה את רמת מהימנות המחקרים, ההישגים ופריצות הדרך הרפואיות המקדמות את האנושות הראויות באמת להערכה.

הכותבת היא עידית טמיר מנהלת מידע ושירותים בארגון טייק קר, המלווה חולים ובני משפחותיהם בניהול מחלה, מול מערכת הבריאות הציבורית והפרטית, גופים ממשלתיים, ציבוריים ועירוניים.