שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ד"ש מהמאה ה-18: כתובות בעברית בחורבות בית הכנסת העתיק בווילנה
    ביטויים מבראשית ופסוקים מתהילים מרכיבים את הכתובת שנחקקה על השולחן שעליו קראו יהודים בתורה במשך 300 שנה - עד לפלישה הנאצית שהביאה לשריפת בית הכנסת ולחורבן הקהילה. בחפירות התגלו כתובות מרגשות המלמדות על הקשר בין הקהילה העתיקה לארץ ישראל

     

    ממצא מרגש בין חורבות בית הכנסת העתיק של וילנה: כתובות בעברית מהמאה ה-18 המעידות על הקהילה, תורמיה והקשר שלהם לישראל. הכתובות שנמצאו בחפירות רשות העתיקות והרשות הליטאית המקבילה, הן למעשה חלק משרידי הבימה שהתנשאה בימי תפארתו של המבנה לגובה של שתי קומות.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

     

    לדברי החוקרים, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית - "הכתובת הגדולה והמשמעותית היא משנת 1796". הם מספרים כי היא "משלבת ביטויים מספר בראשית ומספר תהילים, והייתה חלק משולחן אבן לקריאה בתורה שניצב על הבימה המפוארת של בית הכנסת בווילנה".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    הכתובת הנדירה מעידה כי השולחן נתרם על ידי שני אחים – ר' אליעזר ור' שמואל, לזכר אימם שרה ואביהם ר' חיים. היא מלמדת כי ר' חיים עלה מליטא ארצה, השתקע בטבריה ונפטר בירושלים.

     

    "לפרט 'תעלנו' (שנת 1796) בשמחה לארצנו", כתבו האחים. "נדבו ר' אליעזר ור' שמואל בני ר' חיים שחי בטבריא תוב"ב וחי"ש תמת שרה אב"ר שבתי ד' אדר, ולירושלים 'מבשר' (שנת 1782) אתן, וא"ר חיים ב"ר חיים מת שם ז' ניסן, אתה 'תקום' (שנת 1786) תרחם ציון".

     

    כך נראה בית הכנסת הגדול בווילנה - הדמיה    (Inlusion Visual Studios )

    כך נראה בית הכנסת הגדול בווילנה - הדמיה    (Inlusion Visual Studios )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מחפשים מידע על המשפחות

    החוקרים פיענחו את הכתוב עם ד"ר ולדימיר לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולדבריהם "משפטים קצרים אלה מצביעים על הקשר העמוק בין קהילת ליטא לבין ארץ הקודש, שהתקיים מאז ימי הגאון מווילנה ועד ימינו".

     

    הכתובת המנותצת מבימת בית הכנסת הגדול בווילנה (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
    הכתובת המנותצת מבימת בית הכנסת הגדול בווילנה(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

     

    ד"ר זליגמן אומר כי "מבירור ראשוני שערכנו עולה כי המשפחה התורמת הייתה מהמשפחות הרבניות המובילות בליטא בתחילת המאה ה-18. יחד עם זאת, בשל היעדר שם המשפחה - המידע שבידנו איננו שלם".

     

    בצעד לא שכיח, מזמינים החוקרים את הציבור "להוסיף חלקים לפאזל, ולמסור מידע אודות המשפחה באמצעות עמוד הפייסבוק של הפרויקט".

     

    עוד התגלתה בחפירות, לוחית מושב כסאו של מנהל אגודת "צדקה גדולה" - האגודה שניהלה את בית הכנסת הגדול בווילנה מסוף המאה ה-18 ועד 1931. "אלו התגליות שמרגשות אותנו במיוחד: חפצים אישיים שמספקים חיבור ישיר לאנשים, למי שהתפללו כאן. זה מיד מצית את הדמיון", אומרים החוקרים.

     

    חבר צוות החפירה מחזיק את אחד משברי הכתובת שנתגלתה (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
    חבר צוות החפירה מחזיק את אחד משברי הכתובת שנתגלתה(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

     

    במשך כ-200 שנה שימש שולחן האבן החרוט לקריאה בתורה, עד לפלישה הנאצית. אלה שרפו את המבנה בשנת 1941, במקביל לחיסולה של הקהילה היהודית הווילנאית שמנתה כ-80 אלף בני אדם, והסובייטים החריבו אותו סופית בשנת 1955. לפני שנה בדיוק חשף צוות החוקרים את בימת בית הכנסת הגדול של וילנה, וכן חלקים מהמקווה, עמודי השיש וחומת בית הכנסת.

     

    "ממצא חשוב ומרגש"

    זה כבר ארבע קיצים שרשות העתיקות מנהלת בשיתוף פעולה עם ליטא ועם קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית במדינה, את מבצע החפירות בווילנה. לדברי ד"ר זליגמן, מדובר בממצא המרגש והחשוב ביותר בחפירות השנה.

     

    לוחית המושב של מנהל אגודת 'צדקה גדולה', אגודה שניהלה את בית הכנסת הגדול בוילנה מסוף המאה ה-18 ועד 1931 (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
    לוחית המושב של מנהל אגודת "צדקה גדולה", שניהלה את בית הכנסת הגדול בווילנה מסוף המאה ה-18 ועד 1931(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

     

    ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, אומר כי "פרויקט חשיפת בית הכנסת העתיק בווילנה הוא חלק מתפיסת 'מורשת ללא גבולות' של הרשות, שבמסגרתה נחפרים ומתועדים גם אתרים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בעלי ערך מורשת משמעותי בתולדות העם היהודי. זאת, כחלק מהתפיסה שהרשות הופקדה על ידי הציבור בישראל כ'תורנית השמירה' מטעמו על נכסי המורשת והתרבות".

     

    בחפירה נחשפו חלקים נרחבים של בימת בית הכנסת המפוארת, מתחת לרצפות בית ספר הסובייטי שנבנה בשנות ה-50 של המאה ה-20. הבימה שמתוארת בתמונות עבר, הייתה בעלת מבנה דו-קומתי מהודר שנבנה במאה ה-18, באמצעות תרומה מנדבן יהודי שנודע בשם היסו"ד. הבימה נתמכה על ידי 12 עמודים דמויי שיש. בחפירה נמצאו שברים של עמודים אלה.

     

    עבודות חשיפת בית הכנסת (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
    עבודות חשיפת בית הכנסת(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

     

    מרתף וספר תפילה מהשואה

    מתחת לבימה נחשף מרתף שאף הוא לא היה מוכר לחוקרים, ובמהלך החפירה התגלו גם ספר תפילה ששרד את השואה, מאות מטבעות מהמאות ה-16-20 וכפתורים של צבא נפוליאון, שעבר בווילנה בדרכו לתבוסה במוסקבה, בשנת 1812.

     

    צווות החפירה חושף את בסיס אחד העמודים הענקיים שתמכו את תקרת בית הכנסת בווילנה (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
    צווות החפירה חושף את בסיס אחד העמודים הענקיים שתמכו את תקרת בית הכנסת בווילנה(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

     

    החוקרים מוסיפים, כי "גילוי בסיס עמודי בית הכנסת, החלקים המרכזיים של הבימה והכתובות, מעידים על הפוטנציאל הגלום בהמשך החפירה באתר ועל האפשרות המרגשת להציג את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה וחצר בית הכנסת (השולהוף) בעתיד, לציבור המקומי והבינלאומי".

     

    בית הכנסת הגדול בווילנה בשיא תפארתו. נותרה רק תמונה
    בית הכנסת הגדול בווילנה בשיא תפארתו. נותרה רק תמונה

     

    בית הכנסת הגדול של וילנה נבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, ושכן במרכז קהילתי גדול. היה זה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, שכלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות, בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת.

     

    שם פעלו לאורך הדורות בתי המדרש של הגאון מווילנה (הגר"א), רבי ישראל מסלאנט ועוד. לאחר מאות שנות פעילות, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית בשואה - נבזז ונשרף המקום הקדוש על ידי הנאצים, לצד 103 בתי הכנסת הנוספים בעיר שהייתה לפרקים חוד החנית של עולם הלימוד היהודי. שרידיו נהרסו כליל בידי השלטונות הסובייטיים, ובית ספר מודרני נבנה במקום.

     

    חברות צוות החפירה בבית הכנסת הגדול בוילנה חושפות ספר תפילה ששרד את השואה (צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)
    חברות צוות החפירה בבית הכנסת הגדול בוילנה חושפות ספר תפילה ששרד את השואה(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות
    חלקים מהכתובת מוצאים מבין ההריסות
    צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות
    מומלצים