שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    וקול דממה דקה: חנוך אלבלק הלך לעולמו
    הוא היה אח שכול, ובכל פעם ששר את הפיוט "ונתנה תוקף" היה נראה שהוא מתפלל על הבמה. חנוך אלבלק, חבר "הגבעטרון", הצליח להביא את הפיוט המרגש לקדמת הבמה ולשבור חומות תרבותיות. קולו הצליח להגיע לרשתות הדתיות - ולשנות את היחס ליום הכיפורים בקיבוצים

    חנוך אלבלק ()
    אולי "החזן הקיבוצניק החילוני" הראשון. חנוך אלבלק
     

     

    הקול שמאחורי הפיוט המפורסם נדם: חנוך אלבלק, חבר קיבוץ בית השיטה, נפטר היום (ד') בגיל 84. אלבלק התפרסם כחבר "הגבעטרון" – במיוחד בזכות הביצוע שלו לפיוט "ונתנה תוקף", שאותו הלחין יאיר רוזנבלום לזכר 11 חללי הקיבוץ שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

     

    "וקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע", ספדו לו בגלבוע. "ראשו של הגלבוע מורכן בצער, ואנו נפרדים מאיש הזמר העברי, שביטא בצורה מבריקה את רוח העמק", אמר עובד נור, ראש המועצה האזורית. "נדם קולו של בעל קול הטנור הייחודי שהפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. אלפי מילים כבר נכתבו אודות השיר 'ונתנה תוקף', כיצד ובאילו נסיבות נוצר. אולם, מעל הכול מרחף כאמת בלתי ניתנת לערעור קולו הייחודי, שנותן לשיר את עצומתו ויופיו. קולו של אלבלק חיבר בין הישן לחדש, והפך את השיר, התפילה, הפיוט הזה כגשר המקשר בין המורשת היהודית וההווה הישראלי".

     

     

    כחלק מלהקת "הגבעטרון" קיבל גם אלבלק את פרס ישראל בשנת 2007. מכיריו מספרים כי אלבלק נולד בירושלים מסורתית, אך נמשך כל חייו לספורט ולשירה. הוא איבד את אחיו במלחמת השחרור, בקרבות שיח' ג'ראח.

     

    לקיבוץ בית השיטה הגיע אלבלק בהיותו נער בן 15. לאחר שחרורו מהצבא נישא לשולה, אף היא לימים חברת הלהקה, ולזוג נולדו חמישה ילדים. "התחלתי לשיר בגיל 7 במקהלת הילדים של בית הכנסת בירושלים", סיפר בעבר לאתר בית השיטה. "בערבי שבת תמיד חגגנו כמשפחה ושרנו מזמורים של שבת ולא פעם היו ילדי השכנים מצטרפים אלינו. כאשר הצטרפתי למקהלת הילדים של בית הכנסת התגלה קולי".

     

    "שינה את היחס ליום כיפור"

    את עיקר פרסומו שאב כאמור מהביצוע המצמרר שהעניק לפיוט "ונתנה תוקף", תפילתו של רבי אמנון ממגנצא, שהלחין יאיר רוזנבלום. הביצוע הצליח לשבור את כל החומות, והושמע תדיר בערב הימים הנוראים הן בערוצים החרדיים – והן ברשתות הכלליות.  

     

     

    במועצה האזורית גלבוע טוענים כי הפיוט בביצוע של אלבלק שינה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ בפרט והתנועה הקיבוצית כולה ליום הכיפורים, שהפך ליום זיכרון מחובר ליום הדין של כלל העם היהודי. לאורך השנים היה הביצוע של אלבלק, אולי החזן הקיבוצניקי הראשון וכאמור אח שכול, תמיד תפילה.

     

    הפופולריות שזכה לו "ונתנה תוקף" בגרסה הקיבוצניקית דווקא, הביא אותו לקדמת הבמה בקרב יוצרים חרדים נחשבים, דוגמת אברהם פריד – ולקדמת הבימה בבית הכנסת, כשחזנים רבים מאמצים אותו לרפרטואר המוזיקאלי שלהם.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים