זיהום אוויר דווקא בבית: למה זה קורה - וכיצד נפחית את הסכנה?
הבית הוא מקום המבטחים שלנו, אך טעות היא לחשוב שזיהום האוויר מתרכז רק מחוץ לבית. אילו כימיקלים עלולים להזיק לבריאות של בני המשפחה ומהם המקורות המפתיעים שמשחררים חומרים רעילים אל חלל הבית? הזיהום הביתי, והדרכים להפחית אותו
בשיתוף דייסון
אנו נוטים לחשוב שהבית הוא המקום הבטוח ביותר, המגן עלינו מהסכנות והזיהום שבחוץ, אך המציאות שונה לחלוטין. על פי מחקרים שנערכו, רמת הזיהום בחללים סגורים עשויה להגיע עד פי 5 מרמת הזיהום שמחוץ לבית.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) ערך מחקר ב-2012 וגילה כיותר ממחצית ממקרי המוות הנובעים מזיהום אוויר (4.3 מיליון מקרי מוות בשנה), נגרמים מזיהום אוויר תוך מבני.
"תסמונת הבית החולה"
רמת הזיהום הגבוהה בתוך בתים ומשרדים קיבלה את הכינוי, "תסמונת הבית החולה", המתארת מצב בו המבנה מכיל חומרים רעילים המסכנים את יושביו.
אביחי מוכתר, ד"ר (Ph.D) למדעי החיים ומומחה לאיכות הסביבה מטעם חברת 'גלית החברה לאיכות הסביבה', העוסקת בין היתר במדידה מקצועית של רמות זיהום תוך-מבני, טוען כי המודעות ל'סינדרום הבית החולה' בארץ ובעולם צומחת בכל עת.
בארה"ב מדובר בתופעה מאיימת ומסוכנת שהתקשורת האמריקאית מעריכה כי 60% מהבתים עונים להגדרתה.
הסיבה המרכזית לעלייה ברמת הזיהום בתוך הבית מעניינת במיוחד. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת, נהגו לבנות בתים מאווררים יותר, כך שהחומרים המסוכנים האלה התנדפו, או לכל הפחות לא הצטברו בריכוז מסוכן.
מאז אותה תקופה, גברה שיטת הבנייה האטומה, מתוך כוונה לשמור על הטמפרטורה בתוך הבית לאורך כל השנה. השינויים באורח החיים ובסוג העבודות הוביל גם לכך שבני האדם מבלים 90% מהזמן בחללים סגורים, מה שמגדיל את פוטנציאל החשיפה שלהם לריכוזים מסוכנים של זיהום תוך-מבני.
בנוסף, בעקבות הכנסת המיזוג לבתים ולעסקים, האוויר נע בסירקולציה שלא מאפשרת חילוף חומרים והכנסת אוויר 'נקי' למבנה.
"היום המצב שונה לחלוטין, לפחות במשרדים בארץ", אומר ד"ר מוכתר. "בנייני משרדים היום נבנים כמעט ללא אפשרות לפתוח חלונות, אבל מוזרם לכל הבניין אוויר צח מבחוץ, שעובר לרוב סינון וצינון, כך שבהרבה מקרים האוויר במבנים האלו נקי יותר מהאוויר החיצוני - כל עוד כל המערכות פועלות כראוי".
את הזיהום נהוג למדוד על פי כמות חלקיקי האוויר המזוהמים הנמצאים בחלל. המדדים בודקים את ריכוז חלקיקי האוויר המזוהמים לפי גודלם: PM 2.5 לחלקיקים בקוטר של 2.5 מיקרומטר, ו-PM 10 לחלקיקים בקוטר של 10 מיקרומטר.
החלקיקים הקטנים יותר הם המזהמים המסוכנים ביותר לבריאות הציבור, משום שאלו חודרים לא רק לכלי הנשימה, אלא גם לכלי הדם. "בתוך המבנים החלקיקים קטנים יותר מאלו הנכנסים מבחוץ", אומר ד"ר מוכתר.
"כמו כן, מעטפת המבנה מונעת מחלקיקים גדולים יותר לחדור פנימה. בנוסף, החלקיקים בתוך המבנים מכילים כמות גדולה יותר של חומרים אורגניים, בעיקר בשל פעילות הקשורות בתחזוקת הבית כמו ניקיון, בישול ושימוש במוצרי צריכה שונים. מחקרים אפידמיולוגיים רבים מצביעים על השיפור בבריאותם של אנשים עם הירידה בריכוזים של החומר החלקיקי באוויר".
לדבריו, "הבעיה המרכזית היא שרוב החומרים הגורמים למחלות אינם נראים לעין ולכן קשה לדעת על קיומם - עד שמופיעים הסימפטומים של המחלות".
המזהמים הנפוצים והשפעתם על גוף האדם
פחמן דו-חמצני
נוצר בשריפת דלק, כלי תחבורה, נפלט בתהליך הנשימה של בני אדם.
למה הוא גורם?
די נדיר שהפחמן הדו-חמצני כשלעצמו מזהם את הסביבה, אך משום שבני אדם ובעלי חיים פולטים כז זה בתהליך הנשימה, מדידת הריכוז שלו מצביעה על איכות אוורור טובה במבנים מאוכלסים. ריכוז נמוך מצביע על איכות אוורור טובה ועל סילוק תקין של מזהמים, ולכן הוא משמש כמדד עיקרי לבדיקת איכות האוויר.
פחמן חד-חמצני
נכנס לבית יחד עם גזי פליטה של כלי רכב, עישון סיגריות ושריפה של עץ לחימום.
למה הוא גורם?
בריכוזים נמוכים - עשוי לגרום לעייפות אצל אנשים בריאים ולכאבים בחזה אצל אנשים עם בעיות לב.
בריכוזים גבוהים יותר - עשוי לגרום לבעיות בראייה ובקואורדינציה, כאבי ראש, סחרחורות, בלבול ובחילות, בעיות לב ותפקוד מוחי לקוי. בנוסף, ייתכנו תסמינים זמניים הדומים לאלו של שפעת.
בריכוזים מאוד גבוהים - עלול להיות קטלני.
גז אוזון
נוצר בעקבות אור השמש ומזג האוויר החם, ועלול להגיע לריכוזים מזיקים באוויר בגובה פני הקרקע. מכשירי חשמל כמו מחשבים ומדפסות עשויים לתרום לעלייה בריכוז האוזון בתוך המבנה.
למה הוא גורם?
"גם ברמות נמוכות מאוד, יכול לגרום למגוון רחב של בעיות נשימה, להחמיר אסתמה, לגרום לירידה זמנית בקיבולת ריאות, דלקת ברקמת הריאות, לפגוע בהגנה החיסונית של הגוף, לגרום לברונכיטיס ודלקת ריאות לאנשים הרגישים למחלות בדרכי הנשימה", אומר ד"ר מוכתר.
תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs)
חומרים כימיים הנפלטים מצבעים, מסירי צבע, מטהרי אוויר, דיו, ממיסים אורגניים, ציוד ניקיון, שטיחים חדשים, מוצרי קוסמטיקה, בגדים שעברו ניקוי יבש, שריפות עצים בקמין, ופליטות של חומרים מכלי רכב.
למה הן גורמות?
עשויות לגרום לסחרחורות, כאבי ראש, ראייה מטושטשת, בחילה וגירוי בעיניים ובגרון, בתלות בדרגת החשיפה ובמשך הזמן שלה.
פורמלדהיד
נפלט משטיחים ומרצפות, אך בעיקר מרהיטים המיוצרים מעץ שבבי, מעובד ודחוס עם תערובת של דבקים, כמו MDF, דיקט וסיבית. "קצב התנדפות הפורמלדהיד משתנה ותלוי בגיל הריהוט ובתנאי האקלים בבית. ככל שהריהוט מתיישן, כמות הפורמלדהיד בו יורדת ועל כן קצב ההתנדפות שלו קטן. אולם גם בזמן שהמוצרים עדיין חדשים קצב ההתנדפות אינו אחיד. טמפרטורה ולחות גבוהים מעלים את קצב השחרור שלו לאוויר", אומר ד"ר מוכתר.
למה הוא גורם?
עלול לגרום לדמעות ולצריבה בעיניים, וגם לגירוי וצריבה בגרון, נזלת וחרחורים. בנוסף, עלול לגרום לעייפות, בחילות וקשיי נשימה אצל אנשים החשופים לריכוז גבוה, ולתגובה אלרגית חמורה ולהתקפות אסתמה אצל אנשים רגישים.
לחות ועובש
לא כל לחות היא מסוכנת. עם זאת, ככל שרמת הלחות גבוהה יותר, כך התנאים להתפתחות עובש וחיידקים נוחים יותר. לחות נמוכה מדי, מצד שני, עלולה להוביל לתלונות על חשמל סטטי, יובש בעיניים, בסינוסים ושל העור.
למה העובש גורם?
כולנו נושמים תאי עובש הנישאים באוויר, אבל כשהם נמצאים בריכוז גבוה מדי, הבריאות עלולה להיפגע. עובש משפיע בעיקר על בעלי רגישות אלרגית, בצורה של נזלת, התעטשויות ורגישות בגרון.
הסובלים מאסתמה עשויים לחוות קשיי נשימה קלים וחד חוסר יכולת לנשום. אצל בעלי מערכת חיסונית חלשה, עובש עלול לגרום לדלקות במערכת הנשימה, ואף לסכן את חייהם.
קרדית האבק
"קרדית האבק מצויה בכל בית וגורמת לנזק כפול: כאשר היא מצטברת בבית ויוצרת 'נקודות סכנה' ברחבי הבית, וכאשר מנקים את הרהיטים המכילים את קרדית האבק, אז משתחררים הרעלים אל תוך חלל הבית – ואל מערכת הנשימה", אומר ד"ר מוכתר.
כיצד נוכל להפחית את זיהום האויר בתוך הבית?
לדברי ד"ר מוכתר, אחד הפעולות החשובות ביותר היא אוורור הבית. "פותחים חלון, מרפסת וגם דלת, אם צריך. מקפידים על נתיבי אוויר ותחלופת אוויר קבועה, כדי להפחית את ריכוז הרעלים ולהעלות את אחוז החמצן בבית.
"גם אם אתם מדליקים מזגן, חשוב לזכור להשאיר חלון פתוח כדי למנוע סירקולציה של האוויר בתוך הבית ו'נשימה חוזרת' של אותו אוויר", מסביר ד"ר מוכתר. באופן כללי, כדאי להחליף ולנקות את מסנני המזגן לעתים קרובות, כדי להפחית את חלקיקי האבק והבקטריות הנפלטות לאוויר הבית".
האוורור חשוב במיוחד בחדרי ממ"ד ובקומות קרקע, בו נוטה להשתחרר גז הראדון מהקרקע ומחומרי הבטון.
גם את ארונות הבית חשוב לאוורור מעת לעת, כדי למנוע הצטברות של גזים רעילים הנשמרים בחומרי העץ. "באופן כללי, כדאי לשמור על כלי הניקוי, הבנייה, צבע וניקוי שטיחים במקום מאוורר, שלא תיווצר 'נקודת פליטה' ליושבי הבית", מסביר ד"ר מוכתר.
הוא מוסיף כי "את הבגדים מהניקוי היבש כדאי להשאיר להתאווררות קצרה מחוץ לבית, ואת השטיח יש לנקות בחומרים שאינם מפריעים לנשימה ולוודא אוורור של הבית בזמן הניקוי ואחריו".
במידת האפשר, מומלץ להחליף את המוצרים הפולטים חומרים רעילים ומזיקים. היום ניתן למצוא חומרי ניקוי, מטהרי אוויר ומוצרים נפוצים אחרים העשויים מחלופות טבעיות ולא רעילות.
עוד כלי להפחתת הזיהום התוך-מבני הוא מסנן אוויר ייעודי לחללים פנימיים, המנטרל ריחות לא נעימים ומסנן מגוון חומרים רעילים ומזיקים הנפלטים לחלל הבית.
אפליקציה המציגה את רמת הזיהום בבית ומחוצה לו
כאשר מתכננים לאוורר את הבית, חשוב להבין מהי רמת הזיהום שמחוץ לבית, כדי להבין באופן מושכל האם פתיחת החלון תועיל להפחתת הזיהום, או שמא תכניס הביתה אוויר יותר מזוהם.
אפליקציה שפותחה לאחרונה על ידי חברת דייסון העולמית בשיתוף הסטארטאפ הישראלי Breezometer, למשל, מאפשרת צפייה בנתוני זיהום האוויר בסביבה הקרובה, יחד עם נתוני זיהום האוויר שבתוך הבית, ומסייעת בקבלת החלטות מושכלות בכל הנוגע לבריאות בני המשפחה.
אם כן, גם אם לא ידעתם עד כה, עכשיו אתם יודעים: זיהום בתוך הבית מסוכן לא פחות, ובמקרים רבים מסוכן אף יותר מהזיהום שבחוץ. לכן, כדאי מאוד להקפיד על צעדים מונעים להצטברות חומרים רעילים בבית, לאוורר אותו היטב (כאשר הזיהום בחוץ אינו גבוה), וכך לדאוג לבני המשפחה, גם בתוך הבית.
בשיתוף דייסון
לפנייה לכתב/ת 
