שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השאר היסטוריה: ההקלטות הגנוזות מראשית הקריירה של יאיר רוזנבלום
    הוא הצעיד את להקת הנח"ל אל שיאה, אבל לפני שהפך למנהל המוזיקלי המיתולוגי שלה, ורגע אחרי שהשתחרר מהצבא - יאיר רוזנבלום, הלחין את המוזיקה למחזמר שחגג 15 לקיבוץ נחשון והפך את הכובסת והרפתן לכוכבים. אברהם זיגמן מביא את סיפורן של ההקלטות הגנוזות

    השנה 1965. קצת יותר ממחצית מאה אחורה (אריק איינשטיין ישאל את המראיין בקול הבריטון שלו "הייתה פעם שנה כזאת?"). ברדיו מתנגנים שירים של להקת הנח"ל. קוראים להם "שלאגרים" בעברית תקנית, להיטים (המצאה של רבקה מיכאלי), הלהקה מעלה את התוכנית "שמש במדבר" - מחזמר עם פזמוניה של נעמי שמר: "מחר", "מחבואים", "שנינו יחד תחת מטריה אחת". שירים שעומדים להיכנס לפנתיאון הזמר העברי וכעת צועדים במצעד הפזמונים. מאה אחוז רייטינג, אין גלגל"צ, אין רשת ג', אפילו 103FM אין. יש רק גלי צה"ל, הגל הקל ו... להקת הנח"ל.

     

    מה עושה בן-עיר תל אביבי, אקורדיוניסט שמשתחרר מלהקת הנח"ל? יורד לאילת! אז, היה זה כמו לנסוע לארץ רחוקה, לחו"ל. מה עושה בן קיבוץ שמשתחרר מלהקת הנח"ל? הולך לעזור לקיבוץ צעיר, שיושב על הספר. האתגר - ערבות הדדית. קיבוץ ותיק עוזר לקיבוץ בראשית דרכו. ושולח את משוחרריו לשנת שירות שלישית. כך מגיע שאולי רוזנטל, להלן "שאולי היפה" - כינויו בלהקה - בן קיבוץ גן שמואל המבוסס, לקיבוץ נחשון.

     

    קיבוץ נחשון בן 15 שנה ויושב על קו הגבול. בינו לבין ממלכת ירדן מפריד שטח ההפקר שבקצהו שותק "מנזר השתקנים". אך טבעי הוא לנסוע היום בכביש מספר 1 ולחלוף על פני אותו מנזר המשקיף על עמק איילון. אבל אז, לפני מלחמת ששת הימים, הדרך לירושלים הייתה חמקמקה ועברה פיתולים רבים באזור אחר "בין הרים סביב לה". עד שהמלחמה סילקה את הגבול מזרחה והמותניים הצרות הורחבו.

     

    יאיר רוזנבלום (צילום מסך)
    יאיר רוזנבלום(צילום מסך)
    באותה שנה, בקיבוץ משמרות מתחיל בחור צעיר בשם שלום חנוך - שעתיד להצטרף ללהקת הנח"ל - לחבר מנגינות בגוון רוסי. חבר צעיר אחר שמנגן באקורדיון ועונה לשם מאיר אריאל כותב מילים ויחד עם עוד כמה חברים מבצעים את השירים בלהקת "משמרון" על משקל "גבעטרון" או "צ'יזבטרון". בכלל כל קיבוץ המכבד את עצמו בונה לעצמו להקה, שלישייה או תזמורת, שמספקת את הצרכים התרבותיים של המקום.

     

    בלונדון מקליטים הביטלס את Help ומצליחים להיכנס למצעד הפזמונים האמריקני. בניו יורק משיק בוב דילן את Mr. Tambourine Man. ובאילת, במועדון לתיירים מנגן האקורדיוניסט המשוחרר מלהקת הנח"ל שעונה לשם יאיר רוזנבלום. האם הוא מנגן את "האבנים המתגלגלות"? אולי שירים של אלביס או ריצ'רד הקטן? מה פתאום, הוא אלוף בנגינת ריקודי עם ומלווים אותו קלידן וזמר, מבוגרי להקת הנח"ל.

     

    בינתיים מתפרסם שיר שלו שהלחין ללהקה "חופשה רבע שנתית", אם כי בגלל חששותיו מה יגידו החבר'ה הוא מתכחש בתחילה להיותו אחראי למנגינה וטוען בתוקף שהמחברת היא אלונה טוראל. לאחר שהשיר יבוצע ויושר בפי החיילים יהא מוכן לקבל את הקרדיט על שירו הראשון. כאמור, עכשיו הוא אזרח, שוהה באילת, מחפש את עצמו, גם מוזיקלית. שומע סגנונות עבריים כלועזיים, חולם להיות בשורה אחת עם וילנסקי, ארגוב, שמר ולימים גם יאמר שהוא "מצטער על כך שלא הוא כתב את Yesterday של פול מקרטני".

     

     

    יאיר רוזנבלום (צילום: משה מילנר, לע
    מתל אביב לקיבוץ ובחזרה(צילום: משה מילנר, לע"מ)

    ב-1965 מחליטה ה"אסיפה" בקיבוץ נחשון לציין את חג ה-15 לעלייה לקרקע עם מחזמר שיציג את החיים במקום. משהו בסגנון להקת הנח"ל או להקה כמו הגבעטרון? מתלבטים ולבסוף קובעים שהמוזיקה תהיה שאולה מכל מיני מחזות זמר לועזיים, והמילים, מקוריות.

     

    את המחזה כותבים שלושה צעירים: רוביק, שלימים ילמד אותנו סלנג ישראלי מהו; מירה מאיר, לימים סופרת ילדים מצליחה; ושאולי ה"יפה" מלהקת הנח"ל שלוקח על עצמו גם את תפקיד הבמאי. האודישנים לא היו קלים, מפני שלא היו אודישנים כלל. אפילו את המילה עצמה איש עוד לא הכיר. כל מי שהיה קצת מוזיקלי, לא זייף והראה נכונות להשתתף במאמץ הקיבוצי התקבל בברכה. וכך הגזבר, הלולנית, הטבחית, הנהג, הפלח, הכובסת, הכולבויניק ומי לא, הפכו בין-לילה, בלילות החזרות, לשחקנים, זמרים, רקדנים ומנגנים.

     

    שם המחזה - "ירח בעמק אילון". סיפור פשוט, כמעט בנאלי, על שומר הלילה, המסתובב במשמרתו בין ביתני התינוקות לבתי הילדים ומספר את סיפור המקום. זה נראה בסדר, ונשמע בסדר, אבל אצל שאולי "היפה" הבמאי, נרקמת ה"מזימה" לנסות ולהעלות מאילת הרחוקה (אוטובוס פעם ביום, וגם זה בקושי) את האקורדיוניסט המשוחרר לא מכבר מלהקת הנח"ל, שיבוא וידריך - "משהו בסיסי" את האומנים החובבים.

     

    להפתעת כולם הוא מגיע. וכבר לאחר הפגישה הראשונה עם להקת הקיבוץ מבקש המדריך המוזיקלי הטרי, שלא היה מוכר כלל, לנסות "אם לא אכפת לחברים לוותר על מנגינה לועזית אחת מהמיוזיקל ולחבר מוזיקה מקורית משלו. ההחלטה הייתה פה אחד (ללא הצבעת האסיפה), הרשות ניתנה, ולמחרת בחזרה כשכולם ישובים מסביב לפסנתר, הושמע השיר הראשון "שיר הוותיקים". השומעים נדהמו. שקט. ועוד שקט. ואז החלו התגובות: "יופי של מנגינה", "הפתעה נהדרת" ו"תשמע לא ידענו שאתה כזה". בו במקום החליטו פה אחד (ללא הצבעת האסיפה) שעל המלחין החדש, שהיה זה סך הכל שירו השני, לחבר מוזיקה להצגה כולה.

     

    ב"על הרכס", העיתון הפנימי של הקיבוץ יכתבו שיאיר רוזנבלום, האקורדיוניסט בוגר להקת הנח"ל שהגיע מאילת, הצליח בתוך חודשיים בהם שהה בקיבוץ להפוך להקת חובבים ללהקה כמעט מקצועית כמו להקת הנח"ל.

     

    הביקורת שיבחה את ההצגה, את הפזמונים, המוזיקה והמבצעים. ומיאיר רוזנבלום שזו הייתה העבודה הראשונה שלו באזרחות ובכלל, ביקש קצין החינוך של הנח"ל שהיה בין עשרות המוזמנים שישבו על חבילות הקש והריעו ממושכות, לבוא ולהדריך את להקת הנח"ל בתוכניתה "מהנח"ל באהבה". והשאר בנוסח הקלישאה הידועה - היסטוריה.

     

    אברהם זיגמן היה חבר קיבוץ נחשון בתקופה המדוברת ואחר כך עורך ושדרן ברשת ג' ובתחנות רשות השידור, אספן ומשמר של הקלטות נדירות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    לאתר ההטבות
    מומלצים