החץ שיפגע בטיל הגרעיני לפני הפיצול המסוכן

הניסוי המוצלח ב"חץ 3" שהתבצע בשבוע שעבר במרחב האווירי של אלסקה הוא האירוע שראוי שאנו הישראלים נתעכב עליו לרגע או שניים. הסיבה היא שחץ 3 הוא רשת הביטחון שלנו למקרה שלאיראנים יהיה נשק גרעיני. לחץ 3 יש יכולת - שאחרי הניסוי היא מוכחת מעל לכל ספק - להשמיד טיל בליסטי נושא ראש קרב גרעיני עוד לפני שהוא מסכן את מדינת ישראל. מדובר לא רק בטילים איראניים אלא גם בטילים שישוגרו אלינו ממקומות אחרים בעולם אם תפוצת הנשק הגרעיני תתרחב, כפי שחוששים, בעקבות הצלחה עתידית של איראן לפתח ולייצר נשק גרעיני.  

ראויה לציון העובדה שהניסויים המוצלחים באלסקה בחץ 3 התבצעו תוך שיתוף פעולה עם מערכת מכ"ם אמריקנית בתדר X, שמסוגלת לאתר מטרות הרחק מעבר לאופק ובחלל החיצון. אין זה אומר שהמכ"ם מסדרת "אורן" מתוצרת כחול לבן אינו מסוגל לשרת את מערכת החץ 3 כהלכה. הוא מסוגל וכבר עושה זאת עבור מערכות החץ 3 שמוצבות בישראל. אבל יכולת הקישוריות עם המכ"ם האמריקני מאפשרת לחץ 3, אם חלילה תהיה תקלה ב"אורן" הישראלי, לקבל גיבוי ממכ"ם אמריקני בתדר X שמוצב בהר קרן בנגב. המכ"ם הזה שבהר קרן מופעל על-ידי אמריקנים, ממש כמו המכ"ם מאותו סוג ששימש את הניסויים המוצלחים של החץ 3 באלסקה.

עכשיו רק נותר לדאוג ולוודא שלישראל תהיה כמות משגרים וטילים של חץ 3 שתספיק ליירט גם מטחים גדולים (עשרות בבת אחת) של טילים בליסטיים, שעלולים לשאת ראשי קרב אטומיים או מימניים מאיראן לעבר מדינת ישראל.

ניסוי החץ 3 הוכיח יכולת משמעותית לפגיעה בטילים בחלל(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)

השיגור באלסקה(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)

כדי להבין טוב יותר את משמעות החץ 3 לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואזרחיה, צריך לדעת שכל תוכנית גרעין צבאית בנויה על שלושה רכיבים בסיסיים: 

1. חומר בקיע - פלוטוניום או אורניום מועשר בדרגה גבוהה שהם חומר הנפץ הגרעיני.
2. מתקן הנפץ - מנגנון הפיצוץ ומעטפת הנפץ, שיוזמים את תחילת תהליך הביקוע הגרעיני של ליבת הפלוטוניום או האורניום של הפצצה.
3. אמצעי השינוע של הנשק הגרעיני, שמאפשר להביאו אל מעל המטרה ולפוצצו.
   

שלושה אמצעים מיועדים לשינוע פצצה גרעינית לעבר מטרתה. הראשון הוא מטוס שיישא את הפצצה בבטנו, כמו המפציצים האמריקניים שנשאו את הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגסאקי ביפן במלחמת העולם השנייה.

האיראנים רוצים ראשי קרב מתפצלים 

אמצעי נוסף הוא טיל בליסטי שנושא ראש קרב גרעיני ומפוצץ אותו מעל אזור המטרה. טיל כזה מתרומם, יוצא מהאטמוספירה, טס במסלול קשתי, חוזר ונכנס לאטמוספירה כשראש הקרב לרוב נפרד ממנו, ואז ראש הקרב הגרעיני מתפוצץ. לרוב מדובר בראש קרב אחד שמשקלו נע בין 800 ק"ג לטונה, או בכמה ראשי קרב שמתפצלים מהטיל ומשקל כל אחד מהם הוא כ-250 ק"ג. ראשי הקרב הגרעיניים הקטנים האלה מתפצלים מהטיל כשהוא קרוב למטרתו, לפני או קצת אחרי שהוא נכנס בחזרה לאטמוספירה.

לאיראנים, ככל הידוע לארגוני המודיעין של מדינות המערב וישראל בתוכן, אין עדיין יכולת מוכחת לבנות מתקן נפץ גרעיני יעיל - וגם אין להם כנראה יכולת למזער אבטיפוס של מתקן נפץ גרעיני לכלל ראש קרב לטיל, ובוודאי שלא לראש קרב זעיר במקרה של טיל עם ראשי חץ מתפצלים - אבל הם שואפים שתהיה להם יכולת לייצר ראשי קרב מתפצלים עבור הטיל שיהאב 3, או טילים אחרים לטווח של יותר מ-1,300 ק"מ שמסוגלים להגיע ממרכז איראן או מזרחה לישראל.

אפשרות נוספת היא לשגר ראש קרב גרעיני על טיל שיוט, שהוא בעיקרון מטוס קטן ללא טייס שנושא מתקן נפץ גרעיני.

יש כמובן אפשרויות נוספות, כמו למשל לשגר מתקן נפץ גרעיני גדול בתוך מכולה על אונייה המתחזה להיות אוניית סוחר אזרחית ולפוצץ אותו סמוך לנמל ישראלי. זו רק דוגמה, אבל צריך להכיר בכך שכל מדינה שמשיגה יכולת גרעינית, ומוציאה משאבי ענק על פיתוח מתקן גרעיני וראשי קרב גרעיניים, לא תסתכן בכך שהמתקן הגרעיני יעשה את דרכו בדרכי יבשה או ים ארוכות, שמאפשרות לשירותי מודיעין לעקוב אחריו תוך סכנה שייתפס, יושמד או יופעל שלא כהלכה. גם מטוס, מפציץ אטומי, עלול להיות מיורט באוויר על-ידי מטוסי קרב או טילי נ"מ. לכן, סביר להניח שמדינה שמשיגה נשק גרעיני לעצמה תשגר אותו לעבר מטרתו באמצעות טיל בליסטי, טיל שיוט ובעתיד אולי גם טילים על-קוליים. רוסיה, ארה"ב, צרפת, בריטניה וסין מפתחות כיום טילים מסוג חדש, זה שמשייטים במהירות של לפחות פי חמישה ממהירות הקול לעבר מטרתם. מערכות יירוט הטילים הקיימות כיום בעולם אינן מסוגלות ליירט אותם.

פגיעה פיזית בחלל מצילה מקרינה מסוכנת

כשכל זה ברקע, אפשר להבין מדוע החץ 3 הוא כה קריטי לביטחוננו הלאומי. מערכת הנשק הזאת מסוגלת ליירט את הטיל הבליסטי מחוץ לאטמוספירה - כלומר בחלל - עוד לפני שהתפצלו ממנו ראש הקרב או ראשי קרב אחדים, אם הוא נושא כאלה. ההשמדה בחלל על-ידי חץ 3 באמצעות פגיעה פיזית בטיל העוין מבטיחה לא רק שהטיל לא יפגע במטרתו על פני כדור הארץ, אלא גם שמה שיישאר ממנו ומראשי הקרב שלו ייוותר בחלל ולא ייפול לאזור המטרה, כלומר ישראל. יירוט ראש קרב אטומי באטמוספירה מעל המרחב האווירי של ישראל או סמוך לו עשוי לגרום זיהום רדיואקטיבי חמור גם אם הפיצוץ לא יפגע בדיוק באזור שאליו כוון הטיל לפגוע.

מסוגל לפגוע בטיל לפני פיצול ראשי הקרב(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)

המערכת מספקת רשת ביטחון לישראל(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)

יירוט בחלל על-ידי חץ 3 של טיל או טילים בליסטיים אחדים שמגיעים לכיוון ישראל מאפשר הזדמנויות יירוט נוספות בידי המערכת המתקדמת הזו, וגם על-ידי מערכות יירוט אחרות שיש בידי מדינת ישראל. זאת כמובן אם היירוט הראשון לא הצליח או נכשל מסיבה כלשהי. לישראל יש ארבע שכבות הגנה אקטיבית ליירוט רקטות וטילים: כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3. כל המערכות האלה הן חלק ממערך שבו מערכת אחת מגבה את האחרת, ויכולה לתקן במקום שבו המערכת הקודמת, ארוכת הטווח יותר, לא הצליחה.

למשל, מערכת קלע דוד מסוגלת לטפל בטילי שיוט או במטוסים בלתי מאוישים בטווחים של מאות ק"מ, אם האיראנים, חיזבאללה או הסורים למשל ישתמשו בטילים כאלה.

האתגרים שבאופק

ועדיין, איננו יודעים אם מערכת חץ 3 מסוגלת לתת מענה לנשק על-קולי ש"ידלג" בחלל בעוד חמש עד עשר שנים, כשמדובר במעצמות. לאיראנים ייקח קצת יותר זמן, אבל צריך להיות מוכנים ולחשוב על זה כבר כעת. כאמור, משגר אחד או שניים של חץ 3 אינו מסוגל לטפל במטחים גדולים של טילים בליסטיים. לאיראנים יש כבר כיום מאות טילים בליסטיים שמסוגלים להגיע לישראל, ולכן צריך לוודא שלישראל יש מספיק מערכות חץ 3 כדי לטפל בהם, וכי המפעילים מיומנים מספיק.

בהקשר זה צריך לזכור שכל מערכת יירוט, בעיקר טילי יירוט, עוברת שלבים של פיתוח שלעולם אינם נגמרים. מערכת כיפת ברזל של יולי 2019, למשל, היא בעלת יכולות משופרות לאין ערוך, במאות אחוזים, מהיכולות של מערכת כיפת ברזל המקורית. זה נכון גם לגבי קלע דוד וחץ 2. החידושים צריכים להיות מוטמעים בקרב היחידות המפעילות על בסיס רציף ומתמשך כדי שישראל תהיה תמיד לפחות שלושה צעדים לפני האיראנים, או כל מי שמפתח נשק גרעיני וטילים.

אבל אסור שחץ 3 יגרום למדינת ישראל להתרווח בכיסא ולהעריך שיש לה מענה טוב יחסית לאיום תלול המסלול, ובעיקר הגרעיני. הדבר הבא שמערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות עובדות עליו הוא הלייזר, שאמור לאפשר להשמיד מטרות רבות בתוך דקות. רק כשלמדינת ישראל יהיו מערכות לייזר מבצעיות נוכל באמת לישון בשקט.