שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דווקא אחרי שהפסקנו עם טיפולי הפוריות, נכנסנו להיריון
    נשים רבות עוברות טיפולים מפרכים של הפריה חוץ־גופית, לעיתים קרובות במשך שנים וללא תוצאות. אבל מחקר חדש נושא בשורה מפתיעה ומעוררת תקווה: אחת מתוך שש נשים שטיפולי ההפריה לא הצליחו עבורה - נכנסת להיריון דווקא באופן טבעי. אז איך זה קורה? החוקרים מעריכים שיש לזה קשר הדוק לירידת מפלס הלחץ. דיברנו עם אימהות שחוו את התופעה בעצמן
    אורלי טל עברה שלוש הפלות, ועד היום הרפואה לא יודעת בדיוק להסביר מדוע. "בהתחלה לא רצו לאפשר לי גם טיפולי פוריות", היא מספרת. "הרופאה אמרה שתהיה לי בעיה להיכנס להיריון גם בעתיד, אז הלכתי לטיפולי פוריות מהם נולדה בתי הבכורה". אבל אז, שנה וחודשיים לאחר מכן, טל נכנסה להיריון טבעי. "אני חושבת שזה היה נפשי", היא אומרת היום. "כששיחררתי את הלחץ שהייתי בו אחרי שבע שנות ניסיונות שלא צלחו, זה פשוט הגיע באופן טבעי".

       

    קראו עוד:

    היריון טבעי אחרי שנים של טיפולי פוריות

    מחקר: רוצה את אמא - גם בטיפולי פוריות

    אימא ואימא בטיפולי פוריות

     

    טיפולי ההפריה החוץ־גופית הם חוויה לא פשוטה, נפשית ובעיקר פיזית. המחיר שהם גובים מהאישה שעוברת אותם אינו פעוט, אבל עבור נשים שלא מצליחות להרות באופן טבעי מדובר לעיתים במוצא אחרון בדרך להקמת משפחה.

     

    במדינת ישראל המעודדת ילודה, טיפולים אלו זמינים ומסובסדים בהרבה מהנהוג בעולם. אבל מחקר בריטי חדש עשוי לטלטל לא מעט מהנמצאות בתהליך: אחרי למעלה מעשור של מחקר הגיעו החוקרים לתוצאה מפתיעה: אחת מכל שש נשים שטיפולי הפוריות שעברה לא הניבו תוצאה, הצליחה לבסוף להרות באופן טבעי.

      

      ( )
    "אני חושבת שזה היה נפשי". אורלי טל ובעלה שרון, עם ליאם (שנולדה אחרי טיפולים), יהונתן ואוריין (שנולדו ללא טיפולים)

    המחקר, במסגרתו נאספו נתונים במשך 15 שנה במימון ממשלת סקוטלנד, פורסם בסוף השבוע האחרון על ידי חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו בכתב העת הרפואי הנחשב Human Reproduction. למעלה מאלפיים נשים שעברו טיפולי הפריה חוץ־גופית בין השנים 1998 ל־2011 השתתפו במחקר, למעלה ממחצית מהן לא הצליחו להיכנס להיריון כלל, או שעברו הפלה טבעית.

      

    החוקרים עקבו אחרי אותן נשים במשך 15 שנים וגילו לתדהמתם ש־17 אחוזים מביניהן הצליחו להיכנס להיריון באופן טבעי, בטווח של חמש שנים ממועד הפסקת הטיפולים. בנוסף, 15 אחוז מתוך הנשים שהצליחו להרות בזכות טיפולי ההפריה נכנסו להיריון נוסף ללא טיפולים בחמש השנים שלאחר מכן.

     

    החוקרים מצאו עוד, שסיכוייהן של נשים צעירות יחסית (בשנות העשרים המאוחרות ובשנות השלושים המוקדמות) להיכנס להיריון טבעי לאחר כישלון טיפולי ההפריה החוץ־גופית גבוהים בהרבה משל נשים שהפסיקו את הטיפולים בגיל 35 ומעלה.

      

    אז איך זה הגיוני? אחת ההשערות שסיפקו החוקרים לממצאים המפתיעים הייתה שהלחץ הנפשי והפיזי איתם יש להתמודד בתהליך פוגעים ביכולת להיכנס להיריון. כך לעיתים דווקא כשבני הזוג מפסיקים את הטיפולים הלחץ הנפשי פוחת וההיריון נקלט ללא סיוע תרופתי.

      

    טיפולי פוריות. חוויה מלחיצה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    טיפולי פוריות. חוויה מלחיצה(צילום: shutterstock)

     

    אימפריית הפריות מקומית

    "תוצאות המחקר החדש נותנות תקווה של ממש ומוכיחות כי לעולם אסור להתייאש", מתלהב פרופ' שלמה משיח, מומחה לפוריות. "גם מניסיוני אני יודע שיש זוגות שמפסיקים את הטיפול ומצליחים להיכנס להיריון טבעי. הרגיעה שמוקנית בעקבות הפסקת הניסיונות הקליניים היא שמאפשרת להם להשתחרר מהלחץ ולהיכנס להיריון ביתר קלות".

      

    פרופ' משיח מסביר כי יש דברים שההתערבות הרפואית עלולה לפקשש. "יש דברים שלעיתים הטבע עושה טוב יותר ממה שמסוגלת לעשות ההפריה החוץ־גופית. למשל, הפגישה בחצוצרה יותר טובה, וגם התפתחות העובר עד שלב חמש. הטיפולים ניתנים בידיים, ובטכניקות שונות".

      

    אם מחקר כזה היה נערך בישראל, היינו רואים אותן תוצאות?

    "ישראל ידועה כאימפריה בתחום ההפריות החוץ־גופיות. אנו יודעים להגיע לתוצאות טובות, וגם אין הגבלה בארץ על מספר הטיפולים שאישה יכולה לקבל. לעומת זאת, בארצות־הברית ובמדינות אירופה מגבילים לשניים־שלושה טיפולים, ולכן גם אחוזי ההצלחה נמוכים יותר".

      

    אבל יש סיבות אפשריות נוספות לכישלונם של טיפולי פוריות. "תופעה נוספת שעלולה למנוע כניסה להיריון כתוצאה מטיפולי פוריות היא אנדומטריוזיס, המחלה הגינקולוגית השנייה בשכיחותה", מסביר ד"ר יובל קאופמן, מנהל המרכז הרב־תחומי לטיפול באנדומטריוזיס במרכזיים הרפואיים כרמל ולין ומנתח בכיר בנגה־מדיקל. "אנדומטריוזיס נובעת מהימצאות תאי רירית הרחם מחוץ לחלל הרחם. לעיתים אישה כלל לא יודעת שיש לה את המחלה, היא לא מצליחה להיכנס להיריון ופונה לטיפולי פוריות, אלא שקיים סיכוי שהטיפולים הללו יסכנו אותה ויגרמו להחמרת המחלה. לאחר ניתוח להפרדת ההידבקויות היא תוכל להיכנס להיריון טבעי".

      

    טלי רזניק היא אמא לשלושה ילדים — שניים מהם נולדו בהליך פונדקאות, והילד השלישי נולד לאחר שנים של טיפולי פוריות בעקבות היריון טבעי. "עברנו אצל לא מעט רופאים, במשך ארבע וחצי שנים של טיפולי פוריות. האבחון הראשוני לקושי שנוצר עבורי להיכנס להיריון טבעי היה של שחלות פוליציסטיות, דבר שלא היה ידוע לי כאיזו בעיה שאני מתמודדת איתה לפני שנכנסתי להיריון", מספרת רזניק. "לאורך הדרך חוויתי שבע הפלות, רצתי לטיפולי הפוריות כי חשבתי שזה מה שיפתור לי את הבעיה, אבל בדיעבד אולי אם הייתי סבלנית זה היה יכול להיות אחרת".

      

    כשרזניק החליטה לוותר על הטיפולים, האם הפונדקאית כבר הייתה בחודש הרביעי להיריון, "וממש ברגע שהלחץ ירד והשלמתי עם הליך הפונדקאות — פתאום זה כן הצליח", היא מספרת. "אין לי ספק שקיים קשר בין הפיזי לרגשי. ברגע שהלחץ הזה השתחרר אצלי למרות שהגוף כבר היה מותש מטיפולים, באופן טבעי ובלי שום זריקות והזרעות היה היריון טבעי שהצליח וילד בריא שנולד".

     

      ( )
    ילדי משפחת רזניק. אוּרי (מימין), אלון ואסף. אורי ואסף התאומים נולדו בהליך פונדקאות ואלון נולד בהריון טבעי ללא טיפולים

     

    המטופלת לא במרכז

    סקר שערך מכון ברוקדייל ופורסם לפני כחודש מצא כי נשים מרגישות שאינן מקבלות תמיכה נפשית במהלך טיפולי פוריות, והציון הממוצע במדד התמיכה הנפשית שקיבלו, בסולם של 1 עד 10, עמד על 4 בלבד. במדד הנגישות והזמינות של הצוות המטפל הציונים בין בתי החולים נעו בין 5.5 ל־9.

      

    "אני זוכרת את עצמי יום אחד, כמטופלת פוריות, בבית חולים, ממש 'על הרצפה', באופן הכי מילולי שיש, ועם דמעות בעיניים מבטיחה לעצמי שאני אעשה משהו כדי שהטיפולים האלו לא יהיו כל כך קשים עבור נשים אחרות", מספרת תמר מדינה־הרטום, חוקרת ממכון ברוקדייל שעברה בעצמה טיפולי פוריות וכתבה על כך. "החוויה האישית הזו שלי, של טיפולי פוריות קשים שנמשכו שנים, הניעה אותי ליזום מחקר כדי לקדם את הרווחה הנפשית של מי שעוברת את הטיפולים".

      

    מה היחידות לפוריות יכולות לעשות אחרת?

    "מנהלי היחידות מכירים את הגישה של 'המטופל במרכז', לפיה ההעדפות, הצרכים והערכים של המטופל מנחים את קבלת ההחלטות הקליניות בעניינו, ומצדדים בה, ובכל זאת רק בחלק מהיחידות יש גורם מטפל מתחום בריאות הנפש כחלק מהצוות הקבוע ביחידה".

      

    בסקר שערכו במכון ברוקדייל השתתפו מעל 500 מטופלות פוריות וכ־80 אנשי מקצוע ממספר יחידות לטיפולי פוריות והפריה בבתי חולים בישראל, שנשאלו על ההתנסות שלהם בקבלה ובמתן טיפולי פוריות.

     

    טיפולי פוריות, המאופיינים במעמסה פסיכולוגית ופיזית ובמגעים תכופים עם מערכת הבריאות, עלולים לפגוע ברווחה הנפשית. הפגיעה נובעת, בין השאר, מהכורח לעבור טיפולים פולשניים ומכאיבים לאורך זמן, ומהתחושה של אובדן השליטה על החיים ועל הבריאות. במובן הזה טיפול לפי עקרונות גישת "המטופל במרכז" יכול לעזור לשמר, ואפילו לשפר, את הרווחה הנפשית בזמן הטיפולים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים