שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בבית עם רוני אינסאז: "הייתי השינדלר של היהודים בטהרן"
    משירותו בצבא איראן ועד העלייה לישראל, המגורים בדירת חדר והפיכת חנות נעליים קטנה בחולון לאימפריה: בעלי רשת ההנעלה סקופ, שרכש באחרונה גם את הזיכיון של רשת מוצרי הבית היפנית אקסימי ווג, היה יכול לשרת במוסד - אבל העדיף לעבוד עם אחיו. כיום הוא לא ממש מתרגש מכניסת אמזון לשוק הקמעונאות הישראלי, ומספק הצצה לבית המפואר בסביון שעליו חלם כילד בגלות. ריאיון

    בימים אלה נערך השוק המקומי לכניסת אמזון לישראל - שחקנית משמעותית שנכנסת לעולם הקמעונאות הישראלי ומאיימת על חנויות האופליין. גם רוני אינסאז, מבעלי רשת ההנעלה סקופ (SCOOP) ורשת מוצרי הבית היפנית אקסימי ווג שאת הזיכיון שלה בישראל רכש לאחרונה, מודע למצב. הוא לא שאנן, אבל גם לא ממש מוטרד. "כניסת אמזון לישראל עדיין לא מורגשת. יש להם עוד הרבה דברים לפתור בארץ והם נתקלים בקשיים רבים בשוק המקומי", הוא טוען בריאיון ל-ynet, כשהוא יושב נינוח בחצר ביתו המפואר בסביון.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    טרנד הפיצ'פקעס מסין כבש את בעלי רשת SCOOP

    רשת סקופ: הנעליים לא חזרו מתיקון כמעט שנה

    רשת SCOOP מציגה את קולקציית הנעליים לקיץ

     

    "אנחנו בסקופ נערכים לקראת כניסתה, ובכלל מפנים את תשומת לבנו לקניות ברשת. לכן התארגנו עם פלטפורמת מכירה חדשה של חנות אונליין שתציע נעליים, תיקים ואביזרי אופנה. לאחרונה גם השקנו מרכז לוגיסטי גדול, שמספק אונליין מדי יום דגמים חדשים לחנויות. נכון לעכשיו היתרון הבולט של הרשת שלנו מול אתרי האונליין הוא המחיר הנמוך", הוא מוסיף.

    רוני אינסאז  (צילום: אסף לב)
    רוני אינסאז (צילום: אסף לב)
     

    זו לא רק שאלת המחיר, יש גם את עניין החוויה של הלקוח. לדבי אינסאז, "האונליין לא יכול לפגוע בחנויות, כי זו חווית קנייה אחרת. אין ספק שעל חברות האופנה הישראליות להתעדכן כל הזמן ברמת רצפת המכירה וברמת אתרי הסחר, ומי שלא יבין זאת לא ישרוד. השמיים הפתוחים והאינטרנט מובילים לירידה במכירות האופנה, לכן על הקמעונאים להתאים עצמם לשוק ברמת המחירים, המבצעים והפעילויות ברצפת המכירה".

     

    מחנות בחולון לאימפריה של 75 סניפים

    רשת סקופ החלה את דרכה כחנות נעליים קטנה בחולון, שהייתה בבעלותו של פרדי אינסאז, אחיו של רוני. האחים פתחו את החנות כמה ימים לאחר שאינסאז עלה לישראל מאיראן ב-1997, והיום יש בבעלותם 75 סניפים ברחבי הארץ. לפני כחצי שנה רכשו השניים 75% מהזיכיון של רשת היפנית אקסימי ווג בישראל. לרשת 1,400 חנויות בעולם, עם מחזור שנתי של למעלה משלושה מיליארד דולר. "עד סוף אוקטובר נחזיק ב-18 חנויות בארץ", הוא מצהיר, ומספר שבבית סקופ החדש, שמשתרע על 4,000 מ"ר בטרמינל סנטר באור יהודה, הושקעו כעשרה מיליון שקל.

       (צילום: אסף לוי)
    רוני ופרדי אינסאז(צילום: אסף לוי)
     

    מי שטוב לו ושמח, גרסת איראן

    נדמה שסיפור חייו של אינסאז כאילו נלקח מסרט שמשלב תעוזה, הרבה תחכום וגם קצת מזל. הוא נולד בטהרן ב-1973 בשם פרשד, שמשמעותו באיראנית הוא "מי שמשמח" (ומכאן השם רוני), כאשר ב-1979 הופל שלטונו המערבי של השאה. ח'ומייני שב לאיראן ולשלטון, מה שגרם לשינוי ביחסי ישראל-איראן ולערעור מצבה של הקהילה היהודית במדינה.

     

    לכאורה, למשפחת אינסאז לא הייתה סיבה לדאגה. אב המשפחה, ג׳האנגיר אינסאז, ניהל חנות צמר מצליחה, והמשפחה ניהלה אורח חיים מסורתי יהודי כשבמקביל שמרה על קשרים טובים עם השכנים המוסלמים ועם ראשי המסגד. כשהחל חוסר השקט בין איראן לעיראק עזב האח פרדי את איראן ועלה לישראל.

        ()
     

    רוני, צעיר ממנו בשלוש שנים, חיפש דרך להשיג דרכון ויזת יציאה, כשהדרך היחידה להשגת המטרה הייתה לשרת בצבא המקומי. אינסאז התגייס לצבא האיראני, כשסובביו לא מודעים לכך שהוא יהודי. מהר מאוד מצא את עצמו חייל מצטיין בבית משפט, כפוף לשופט איראני תחת אחריות סגן שר המשפטים והתמקד בטיפול בתיקי רצח.

     

    למה לא סיפרת שאתה יהודי?

    אינסאז: "כי לא שאלו אותי ולא חשבתי לספר. הנושא נשאר פתוח. לבית המשפט בטהרן היו מגיעים החיילים המוכשרים ביותר. התמקדתי בתיקים של רצח, סייעתי בהבאת הרוצחים, לא היה טעם לדבר על הדת. לא פחדתי, כי אבא שלי היה קרוב לשכנים המוסלמים. הוגדרתי כמי שמגיע מ'בית טוב'".

     

    אלא ששנה לאחר שהחל בתפקידו, גילה הממונה הישיר שלו שהוא יהודי. "הוא קרא לי ושאל אם זה נכון. השבתי לו שכן ולא. הסברתי שנולדתי יהודי, אבל אני מרגיש מוסלמי. פחדתי, אבל סמכתי על זה שכיוון שהוא גייס אותי, אם יגלו שאני יהודי, אז לפני שירצחו אותי - ירצחו אותו".

     

    לאחר מכן אינסאז ואביו החלו להגיע לבית התפילה המוסלמי באופן קבוע והתחזו למוסלמים אדוקים. בשנה השנייה לשירותו בצבא האיראני, טיפל אינסאז,

    בין היתר, בלא מעט תיקים של יהודים שהגיעו לבית המשפט. התיקים היו כאלה שביקשו להעמיד למשפט יהודים שרצחו איראנים שהיו חייבים להם כספים. "העלמתי ראיות והצלתי אותם, כמובן בעזרת הרבה כסף", הוא נזכר. "הפכתי למעין שינדלר של היהודים בטהרן". באותה שנה גם הכיר את נג'אט ריחניאן, איש עשיר מהבירה, שביקש להבריח ספר תורה לישראל דרך טורקיה. "כך הכרתי את אביה של אשתי", מחייך אינסאז.

     

    עם השחרור החל אינסאז לסחור בכלי נגינה וללמד אורגן, והרוויח הרבה כסף. "אזיטה הייתה אחת מתלמידותיי. התאהבנו, התחתנו, נולדה לנו איילין והכל היה מושלם, אבל לזמן קצר", הוא מתאר.

     

    לילה אחד, כשאיילין היתה בת שלושה חודשים, הגיעו אנשי בית המשפט לבית של הוריו וחיפשו אותו. "הבנתי שעלו עליי, הבינו ששיקרתי, ואם לא אפעל במהירות - אני ומשפחתי בסכנת חיים", הוא אומר. חודש הסתתרה המשפחה במרתף, עד שבדרך לא דרך מצאו דרך לצאת מאיראן לדובאי, שם שהו כחודש. משם טסו לטורקיה עם דרכון איראני ואז לישראל. "עד שהמטוס המריא הפסדתי עשר שנים מחיי", מודה אינסאז, "קשה לתאר את ההרגשה שלי, כשגלגלי המטוס נגעו בקרקע של ישראל. נחתנו פה ב-8 במאי 1997 חסרי כל, אבל ידענו שהגענו הביתה".

     

    הזוג הצעיר והתינוקת שוכנו בדירת 15 מ"ר במרכז הקליטה באשדוד, והחלו בחיים חדשים. כמה ימים לאחר שהגיעו, התקשרו לאינסאז מהמוסד לתפקידים מיוחדים וביקשו שיגיע למשרדים בתל אביב. "קיבל אותי איש נעים סבר, שדיבר איראנית שוטפת", הוא נזכר, "במשך 12 שעות הוא תחקר אותי. הבנתי שיודעים עליי כאן הכל, כשעד היום אני לא יודע איך ומאיפה.

       (צילום: אלבום משפחתי)
    רוני אינסאז עם רעייתו וארבעת ילדיו. "העסקים חשובים לי, אבל המשפחה הרבה יותר. מרגע שאני נכנס הביתה אני לא עונה לשיחות - גם אם הן שוות הרבה מאוד כסף"(צילום: אלבום משפחתי)
      

    "החוקר הסביר לי שאני בדיוק מה שהארגון מחפש, שאני יכול לסייע להם והם לי. הוא שאל כמה אני מרוויח אצל אחי, והשבתי: 4,000 שקל. 'אנחנו ניתן לך בכל חודש 5,000 דולר', הוא אמר. ביקשתי לחשוב על כך. שיתפתי את פרדי ואת אשתי, שהתנגדו לרעיון. כמה ימים לאחר מכן התקשרו שוב, הסכום עלה ל-8,000 דולר בחודש, אבל ההחלטה שלי נשארה שלילית. המוסד הוא ארגון מדהים, אבל לא התאים לי להצטרף אליו לאחר מה שעברתי. העדפתי לעשות עסקים עם אחי, ושיהיה לי זמן בשביל המשפחה שלי".

     

    הצצה מבפנים

    אינסאז עבר לסביון ב-2013 עם רעייתו וארבעת ילדיהם: איילין (23), איתי (15), איליי (11) ודניאל (3.5), ועם שני הכלבים: שון ובל. כיום נאמד הונם של האחים במיליוני דולרים. "העסקים חשובים לי, אבל המשפחה הרבה יותר", הוא מצהיר. "אני מתעורר כל בוקר ב-5:30, יוצא לעבודה וחוזר הביתה ב-17:00 כדי להיות עם המשפחה. מהרגע שאני נכנס הביתה, אני שם הכל בצד. אני יכול לקבל שיחת טלפון עסקית בערב, שאני יודע שהיא שווה הרבה כסף, ובכל זאת, גם אם אדע שאני מפסיד כסף, אבקש שיתקשרו למחרת בבוקר".

       (צילום: אסף לוי)
    הבית של אינסאז בסביון. "מאז שהייתי ילד וראיתי בתים מפוארים באיראן, חלמתי על בית מפואר שלי, שיהיה בסגנון אנגלי"(צילום: אסף לוי)
     

    מי תכנן את הבית בסביון?

    "האדריכל יוסי פרידמן, כשחלק לא מבוטל מהתכנון מבוסס על חלומות ורעיונות שלי. מאז שהייתי ילד וראיתי בתים מפוארים באיראן, חלמתי על בית מפואר שלי, שיהיה בסגנון אנגלי. הגעתי למה שרציתי בתכנון הבית שלנו, כמו החלונות הגדולים האמריקניים או המבואה לבית. אני גם אחראי על צבעי הסגול והלילך ששולטים בבית. סגול הוא הצבע האהוב עליי".

     

    למה אתה מחובר במיוחד בבית?

    "בכל חדר יש משהו שמדבר אליי. כמשפחה, המטבח הוא מרכז הבית. אנחנו מארחים המון. אשתי היא בשלנית מדהימה, ואני עוזר לה לפעמים. כל שישי אנחנו עורכים קידוש, ומקיימים הרבה ארוחות משפחתיות עם אוכל פרסי עשיר. יש לי ספרייה גדולה, שיש בה ספרים שקיבלתי בתקופת שירותי הצבאי באיראן, ויש כמובן גם אורגן, שאני מנגן בו. בימים אלו אני עובד על תכנון חדש של הסלון, שיהיה בו, בנוסף לאורגן, פסנתר כנף לבן".

     

    אתה חושב לפעמים על הבית בטהרן?

    "בוודאי. אני חושב ומתגעגע וחולם לבקר בו. אני מאמין שיום אחד זה יקרה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים