שרגא ברוש: "יוקר המחייה של התעשייה בישראל גבוה עד בלתי אפשרי"
באולפן ynet התייחס נשיא התאחדות התעשיינים לנתונים לפיהם קצב הצמיחה של המשק הישראלי ירד בחדות: "חוקים פופוליסטיים כמו חופשת לידה לגבר זה נחמד - אבל הפריון במערב גבוה ב-25% מבארץ ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו צעדים כאלה". הוא הבהיר שיש צורך להקים מפעלים חדשים ומתח ביקורת על שר האוצר כחלון: "מדיניות של לחם ושעשועים"
ההודעה של משרד האוצר אתמול על כך שקצב הצמיחה של המשק הישראלי ירד בחדות ברבעון השני של השנה לא הותירה את התעשיינים אדישים, להיפך. בריאיון באולפן ynet הזהיר היום (ג') נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, מפני המשך מגמה וטען כי "יוקר המחייה של התעשייה בישראל הוא מאוד גבוה עד בלתי אפשרי". לטענתו, על המדינה לקדם הקמת מפעלים חדשים בארץ לצד חינוך טכנולוגי והשקעה במחקר ובפיתוח.
האוצר: ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני של 2019
15 מפעלים יוקמו ויורחבו בקריית גת; יעסיקו 1,600 עובדים
המחיר של מלחמות המלט: המפסידים והמרוויחים
מהסקירה השבועית של הכלכלנית הראשית באוצר עלה כי אף שהמשק עדיין צומח, קצב הצמיחה צנח בחדות, כאשר ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית ובשוק העבודה הישראלית מבשרים על האטה מתמשכת. על פי תחזית האוצר, קצב הצמיחה לרבעון השני יעמוד בטווח של 1%-2% בלבד בקצב שנתי, זאת לעומת צמיחה של 5% בקצב שנתי ברבעון הראשון של 2019.
"במשך שנים ארוכות דאגנו שהצמיחה של מדינת ישראל תהיה ברת קיימא - כלומר תגיע מהקמת מפעלים, ייצוא סחורות והעסקת עובדים", הסביר ברוש את הנתונים באולפן, "לצערי בשנים האחרונות רוב הצמיחה מגיעה מצריכה שאינה ברת קיימה - הלוואות מהבנקים, רכישת מכוניות וכדומה. כרגע זה נפסק ולכן קצב הצמיחה ירד".
"תוכנית הנטו לא הועילו - והגירעון קפץ"
ברוש התבקש להתייחס לפועלו של שר האוצר, משה כחלון, בהקשר לסקירת האוצר לגבי קצב הצמיחה של המשק. "לצערי כחלון לא ידע מה הוא אומר במשך ארבע שנים", טען נשיא התאחדות התעשיינים, "הייתה מדיניות של לחם ושעשועים, לא מדיניות אחראית שיודעת לכלכל את העתיד. התפקיד המרכזי של שר אוצר זה לא לדאוג למחר בבוקר אלא לעוד 5-10 שנים וזה לא קרה. כל תוכניות הנטו לא הועילו והגירעון קפץ. הייתי שמח שהוא יהיה צודק אבל אנחנו צדקנו".
בהמשך התייחס ברוש לשכר העובדים במשק. "עלות השכר של עובד בישראל ב-3-4 השנים האחרונות נמצאת במקום השני בעולם. חוקים פופוליסטיים כמו חופשת לידה לגבר וימי חופשה נוספים לעובדים זה נחמד - אבל צריך להבין שהעלויות האלה מתגלגלות למוצרים ומייקרות אותם; בזמן שאותו מוצר שמיובא ממקום אחר אין לו את העלויות האלה - והתחרות הופכת בעייתית", אמר.
אבל מדובר בחוקי עבודה שמקודמים במדינות המערב.
"צריך להבין: הפריון במערב גבוה ב-25% מאשר הפריון בישראל. הייתי שמח להוסיף ימי חופשה ולהעלות שכר לעובדים שלי, שהם המשפחה השנייה שלי, אבל קודם צריך להעלות את הפריון אצלנו ולהרשות לעצמנו לבצע צעדים כאלה. ישראל מדינה מאוד מפותחת בקרב מדינות המערב, אבל כדי לשפר תנאים צריך להעלות פריון באצמעות חינוך טכנולוגי והשקעות במחקר ופיתוח".
ברוש מתח ביקורת על התנהלות השרים לגבי נושא זה: "השרים מתהדרים בשכר המינימום - אבל מי שחתם על שכר המינימום זה נשיא התאחדות התעשיינים עם יו"ר ההסתדרות". הוא הבהיר: "אנחנו לא מעסיקים עובדים בשכר מינימום, השכר הממוצע בתעשייה הוא 14 אלף שקל ואנחנו לא רוצים לשלם שכר עבדים. אנחנו רוצים אחריות - כשהמחוקק חושב על חוקי עבודה, שישאיר אותם לתעשיינים".
"כשאנחנו מאבדים את כושר התחרות, המשמעות היא שאנחנו מצמצמים קווים - 18 אלף מפעלים קטנים ובינוניים נסגרו בעשור האחרון", הוסיף ברוש, "מתי בשנים האחרונות נפתח מפעל חדש משמעותי בישראל שלא עבר ממקום א' למקום ב'? כשל-35% מאיתנו יש היום קווי ייצור בחו"ל, כל אחד עושה את החשבון איפה לפתוח את הקו הבא. לצערי הרב, אנחנו מדינה שמייצאת - את חומרי הגלם אנחנו מייבאים, את הסחורה אנחנו מייצאים - אז למה להקים את המפעל בישראל?".
אז יכול להיות שזה הזמן להספיד את התעשייה הציונית?
"לזה אני לא מוכן להסכים, אין דבר כזה להספיד את התעשייה ובטח לא את הציונות. אנחנו רוצים להקים מפעלים בישראל וצריכים להבין שאנחנו מתחרים בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
