20 שנות פוטין: כך הפכתי לסולטן
היום לפני שני עשורים מינה בוריס ילצין את ולדימיר פוטין לרה"מ. חצי שנה אחר כך כבר נבחר פוטין לנשיא. מה גרם לשליט החזק ביותר של רוסיה מאז סטלין להפנות גב למערב, ומה יקרה כשתיגמר הקדנציה שלו, ב-2024?
כשנשיא רוסיה בוריס ילצין מינה, היום (ו') לפני 20 שנה, את ולדימיר פוטין לראש הממשלה הרביעי שלו בתוך 18 חודשים, רק מעטים יכלו לשער ששני עשורים יעברו, ואותו פוטין ינהיג עדיין את רוסיה וייהנה מתפקיד רב עוצמה בדיפלומטיה הבינלאומית.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בעת מינויו היה פוטין אדם לא מוכר יחסית, איש שבא מצמרת מערכת הביטחון הרוסית והחזיק באמתחתו ניסיון פוליטי מועט בלבד. אבל ליום השנה ה-20 למינוי, פוטין מגיע כשליט בלתי מעורער, אדם שמנהיג את רוסיה מכיסא זה או אחר כבר חמש כהונות רצופות וששולט בפוליטיקה, ברחוב ובכלי התקשורת בארצו ביד רמה.
ובכל זאת, התקופה שבה מציין פוטין את הרגע הסמלי הזה אינה תקופה של פריחה מבחינתו. נשיא רוסיה נהנה עדיין מתמיכה של יותר מ-60% מאזרחיו, וזה אמנם שיעור גבוה יותר משל רוב מנהיגי המערב, אבל הוא נמוך בהרבה מזה שהיה לפוטין לפני כמה שנים: הפגיעה שספגה כלכלת רוסיה, גם תחת הסנקציות המערביות, והירידה באיכות החיים גבו ממנו מחיר. כשהצרות האלה ברקע, בשבועות האחרונים ידעה מוסקבה את הפגנות האופוזיציה הגדולות והסוערות ביותר מאז 2012, ואלפי בני אדם נעצרו בהן.
פוטין בן ה-66, שנבחר אשתקד לכהונה נוספת כנשיא, השנייה ברציפות והרביעית בסך הכול, ניצב גם בפני אתגר משפטי: חוקת רוסיה מאפשרת לנשיא לכהן רק פעמיים ברציפות, ולכאורה יהיה עליו לפרוש מתפקידו כשכהונתו הנוכחית תסתיים, ב-2024. כבר עכשיו פוטין הוא מנהיג רוסיה בעל הכהונה הארוכה ביותר מאז יוסיף סטלין, ופרשנים מעריכים כי לא סביר שיוותר על מעמדו גם בעוד חמש שנים. אחרי שחיסל כל תחרות מצד פוליטיקאים אחרים, יורש ברור אין לו.
פוטין הליברל
התמונה הייתה שונה מאוד כשפוטין ניצח לראשונה בבחירות לנשיאות אי שם בשנת 2000. חודשים אחרי שמינה אותו לראש הממשלה התפטר ילצין מתפקידו, פוטין כיהן כממלא מקום הנשיא, ובבחירות לנשיאות שנערכו בחודש מרץ הגיע למקום הראשון. "רוסיה, למרות בעיות העוני והפשיעה שמהן סבלה, עדיין הייתה אז מדינה דמוקרטית וליברלית", אומר העיתונאי ניקולאי סבנידזה, שהִרבה לראיין את פוטין בראשית ימיו בקרמלין. "אחרי 20 שנה בשלטון, אין לו למעשה שום הגבלה – למעשה הוא סולטן".
הפרשן הפוליטי קונסטנטין קלצ'ב אומר שפוטין החל כליברל שהיה נכון לעבוד עם המערב, אבל במהלך הזמן אימץ גישה שמרנית ועוינת יותר כלפיו. "עד לאמצע שנות ה-2000 היו חיים פוליטיים ברוסיה והבחירות היו תחרותיות", אומר קלצ'ב. אחרי המהפכה הכתומה באוקראינה בשנת 2004, שבקרמלין האמינו כי נעשתה בסיוע ממשלות זרות כדי להפחית את השפעת רוסיה על אחותה הסובייטית-לשעבר, גישתו של פוטין השתנתה.
"הגישה המזלזלת של המערב כלפי רוסיה וההתערבות שלו בעיראק, בלוב ובמקומות אחרים גרמו לפוטין להתפכח עוד יותר מאשליותיו", אומר קלצ'ב. "אני מאמין שהאכזבה שלו היא שגרמה לו לאמץ גישה קיצונית יותר".
לליברלים הרוסים, מנגד, היו דאגות בנוגע לפוטין כבר למן ההתחלה – לא רק בגלל עברו ב-KGB אלא גם בשל הדיכוי האלים שלו נגד הבדלנים הצ'צ'נים בימים שבהם כיהן כראש ממשלה. עד היום נותרו שאלות פתוחות בנוגע לסדרת פיצוצים בבנייני מגורים ברוסיה, פיצוצים שיוחסו לבדלנים ושיש הטוענים כי בפועל בוימו על-ידי שירותי הביטחון של רוסיה כדי לתרץ את הרחבת המבצע הצבאי שלה נגד המורדים בצ'צ'ניה.
תגובתו הנחרצת של פוטין למשבר ההוא הגבירה את הפופולריות שלו בדעת הקהל וסייעה לו להפוך בשנת 2000 מהנשיא בפועל לנשיא הנבחר – כשגרף 53% בבחירות לנשיאות. הוא ממשיך לזכות לאהדה רבה בקרב חלקים נרחבים בציבור הרוסי, הרואים בו מי שהציל את כבודה של רוסיה אחרי קריסתה המשפילה של ברית המועצות ומי שערב ליציבותה אחרי התהפוכות של שנות ה-90, עם התפרקות האיחוד הסובייטי.
שליחות היסטורית
הפרשן גרגורי בובט אומר שכעת מחפשים פוטין ואנשיו דרך לעזוב את הקרמלין כשהם ממשיכים להחזיק בידיהם את ההשפעה. דרך אחת לעשות זאת, כמו בפעם שעברה שבה השלים פוטין שתי כהונות רצופות ונאלץ לפנות את מקומו, היא לחזור בינתיים לכיסא ראש הממשלה, וממנו להנהיג את רוסיה. אבל דרך אחרת, אומר בובט, עשויה להיות הקמתו של מוסד שלטוני חדש.
"יוקם גוף קולקטיבי כלשהו כדי להוביל את המדינה, ופוטין תמיד יישאר בראש", הוא אומר. לפי הרעיון הזה, תיווצר מערכת דומה לזו של קזחסטן, מדינה סובייטית לשעבר, שבה הודיע לאחרונה השליט נורסולטן נזרבייב על פרישה מתפקיד הנשיא – אך נשאר לכהן כיו"ר המועצה לביטחון לאומי ויו"ר מפלגת השלטון.
לפנייה לכתב/ת 
