שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    להתמודד עם הטראומה של הפרדת נשים

    כל מי שביקרה בבית כנסת יודעת כמה ההפרדה מעליבה ומקטינה ולכן ההתנגדות לכך באירועים אחרים. אבל עדיין דרוש פתרון לצרכים של החרדים

     

    האירוע בעפולה שבו השופט ביטל את הישיבה בהפרדה ()
    האירוע המתוכנן להתקיים בהפרדה בעפולה

    רוב מוחלט של אירועים שמתקיימים בהפרדה הם אירועים שמתקיימים בהדרה, ומי שמשלמות את המחיר הן נשים. במופעים הללו רק גברים מופיעים, המחיצה לא פעם אינה מאפשרת לנשים לראות את המופע כמו גברים, שלא לדבר על מספר מקומות הישיבה. כל אישה שביקרה בבית כנסת יודעת היטב איך לא פעם ההפרדה היא מעליבה ומקטינה והחלוקה ברורה: הציבור הוא בהכרח "הגברים", ועזרת הנשים היא במקרה הטוב קהל לא פעיל ובמקרה הרע אקס-טריטוריה שכלל לא נספרת.

     

     

    בדיוק מתוך הטראומה הזו נולד המאבק באירועים נפרדים. לפתע הפרדה היא לא רק עניין של בית כנסת או של שירותים, אלא של כל תחום בחיים - לימודים, מופעים, מקומות בילוי, אפילו ספריות. יציאה מכל פרופורציות. וההפרדה הזו באה תמיד על חשבונן של נשים. לכן נולד המאבק על כך שכסף ציבורי לא יממן זאת.

     

    ובכל זאת, המציאות מורכבת וחובה עלינו למצוא פתרון ראוי שיאפשר לציבור החרדי לקיים אירועים שתואמים את אורח חייו. החרדים לא יתאדו מחר בבוקר. הם כאן בשביל להישאר ויש להם צרכים ורצונות אחרים. מלחמה עיקשת בכל אירוע שמתקיים בהפרדה מייצרת אנטגוניזם ותחושת רדיפה, ולא קשב ונכונות לשינוי. המושג "נפרד אבל שווה" התגלה ברוב מוחלט של המקרים כבלתי אפשרי ליישום, ובכל זאת - במדינה מורכבת כמו שלנו מוטב לחשוב כיצד ניתן להפוך אותו לאפשרי.

     

    פתרונות רלוונטיים הם למשל מימון אירועים בהפרדה, בתנאי שיינתנו תנאים שווים לגברים ולנשים, כמו אותו מספר מקומות ישיבה ואותם תנאים מבחינת נוחות וראות, או שלוש עזרות שאחת מהן מעורבת.

     

    פתרון נוסף הוא הקדשת תקציב זהה לאירועים ללא הפרדה, ועידוד אירועים של אמניות ולא רק של אמנים. לגזול מהילד החרדי מעפולה את מופע הקיץ היחיד שרלוונטי עבורו מתוך מאות אירועים זו בריונות, לא צדק. דווקא כי הדרישה לשוויון היא מהותית וחשובה, היא צריכה להיות אפשרית וישימה. לפעול עם הראש בקיר יהפוך את הברכה לקללה.

     

    ועוד דבר חשוב מאוד: קל לנו להצביע על הציבור החרדי והדתי ככזה שמדיר נשים, כיוון ששם זה זועק. אבל אי-שוויון נוכח כל הזמן סביבנו: תסתכלו על מספר ההשמעות של זמרות לעומת זמרים ברדיו, של אמניות לעומת אמנים בבימות יום העצמאות, של שרות לעומת שרים ושל מנכ"ליות לעומת מנכ"לים במשרדי הממשלה. בזירה הזו דינה זילבר לא תתערב והציבור יגיב במשיכת כתפיים.

     

    קל לנו לשלוח שוטר שיוריד את המחיצה אצל החרדים, שהם ה"אחר" האולטימטיבי, אבל מתי בחנו את עצמנו? מתי דרשנו ייצוג הולם בעמדות המפתח שסביבנו? כמה קל לנו לצאת נאורים על אחרים, ולא להסתכל פנימה.

     

    רוצים לקדם שוויון? חזקו את הנשים החרדיות והדתיות שנאבקות בזירות הללו ותראו מה חשוב להן. קדמו נשים במגזר שלכם ודאגו לשוויון הזדמנויות אמיתי. אבל בואו לא נשלח שוטר לילד מעפולה. אולי נרגיש מאוד צודקים, אבל מה שבטוח - לא נצא חכמים.

     

    • חן ארצי-סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים