שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בין המלדיביים לאיטליה: נמצא האי היפה ביוון
    הוא לא תגלית חדשה בנוף הטיסות הישירות מישראל, אבל כעת הוא מבקש לחזור לתקופת הזוהר שלו מהסיקסטיז עם כניסת מלונות יוקרה חדשים. מים צלולים שנראים כמו אלו שבאיים הטרופים הרחוקים, הרים גבוהים וירוקים לצד בתי אבן צבעוניים כמו בדרום צרפת ובאיטליה ומחירים שמזכירים מדינה מתפתחת. קפצנו לקורפו וקיבלנו הפתעה יפה במיוחד

     

     

    "רוצה לדעת מהן שלוש המילים שמייצגות את קורפו הכי טוב? ספירוס. מוזיקה. עצי זית". במשפט הפתיחה הזה החלה שיחת ההיכרות ביני לבין הבעלים הצעיר והנלהב של אחד מבתי הבד בקורפו, מקום שמייצר כאן שמן זית מדור לדור לדור.

    לא צריך אי טרופי רחוק: חוף פרדייז (צילום: שירי הדר)
    לא צריך אי טרופי רחוק: חוף פרדייז בקורפו(צילום: שירי הדר)
    וספירוס הוא אכן שמו. זהו למעשה השם הפרטי הכי נפוץ באי היווני, מחצית מהאוכלוסייה באי ובאזור נקראת כך. כנראה לא במקרה שלושה מתוך ארבעה מקומיים שפגשנו בטיול ענו לשם הזה.

       ()

     

    אי (הכי) ירוק בים (היוני)

    קורפו הוא כנראה האי הכי ירוק, ולעניות דעתי גם מהיפים ביותר ביוון. הוא שונה מאוד מאיים אחרים, בעיקר מאלו שיש אליהם טיסות ישירות מישראל. 

     

    "קורפו הוא המקום שבו התיירות היוונית התחילה. מ-1962, כשג'קי קנדי אונסיס החלה לנפוש פה. ועכשיו זה הולך לחזור", אמר בביטחון מנהל המלון החדש באי "דומס מיראמר".

     

    ואכן, האי ידע שנות זוהר שבהן עשירי העולם ומפורסמיו נפשו בו - ממשפחת רוטשילד, שגם רכשה כאן לא מעט שטחים, ועד לסלבס אמריקנים של ימינו.

     

    עם זאת, "אנחנו לא מיקונוס ולא רוצים להיות כמוהו", מתעקשת מקומית בעלת מסעדה באי. זאת מאחר שהרבה תיירים, מתוכם לא מעט ישראלים, מחפשים להשוות ולמצוא כביכול את "המיקונוס הבא".

    הנוף במהלך ההפלגה בסירת המנוע (צילום: שירי הדר)
    הכחול היום כחול מאוד. וגם הירוק. נופי קורפו(צילום: שירי הדר)
       

    אז נכון, השנה נפתחו באי מספר מלונות יוקרה, ועוד אחד מפורסם בדרך, כי משקיעים ומלונאים מתחילים לחזור לקורפו, שנחשב די מנומנם עד השנים האחרונות. זאת, כדי לנסות להרים מחדש את השם הזוהר שלו כפי שהיה אי שם בסיקסטיז, כשכל אצולת אירופה הגיעה לכאן. 

     

    חשוב לציין שהמרחק בין קורפו לבין איים יוקרתיים כמו מיקונוס וסנטוריני גדול בהרבה מהמרחק הגיאוגרפי ביניהם. המחירים כאן - הן של אוכל ושתייה והן של מוצרי קוסמטיקה, טואלטיקה וביגוד - נמוכים באופן כמעט מגוחך, מה שמאוד עוזר כשהמזוודה מגיעה באיחור של יממה. 

    העיר העתיקה קורפו (צילום: שירי הדר)
    אי השילוב: בין איטליה וצרפת ליוון(צילום: שירי הדר)
     

    חיי לילה סוערים פחות תמצאו כאן, וכך גם מועדונים זוהרים, ובכלל, הרגשת "שופוני" שכזאת אין פה. מה כן תמצאו? טבע עשיר, חופים וצבעי מים שבקלות מותירים רושם שקפצתם לרגע למלדיביים, ובעיקר אנשים צנועים ושמחים.

     

    חופים מומלצים

    מרביתנו מגיעים לנפוש באיי יוון בשל החופים וצבעי המים שאפשר למצוא כאן. גם אתם נעצרתם מול חוף יווני יפה בחופשה ואמרתם לעצמכם – "בשביל מה לטוס שעות לאיזה אי טרופי נידח כשיש לידנו כאלה שכנים יפים?". לא? חבל.

     

    ההמלצה הראשונה היא להגיע לפָּלֵיאוֹקַסְטְרִיצָה (Paleokastritsa), מפרץ בחלקו הצפון-מערבי של האי. מכאן המלצה נוספת היא לשכור סירה ולהתחיל לשוט לשמונת החופים שמסביב.

     

    חוף פרדייז נחשב ליפה מבין השמונה, אבל בסך הכול כולם די דומים ויפים. חשוב לדעת שחול רך נדיר למצוא כאן, ולכן מומלץ להגיע עם סנדלים עמידים למים או במילה אחת, שתמיד תזכיר לנו טיול ילדות בכינרת – שקפקפים.

    המים הצלולים של קורפו (צילום: אסף קוזין)
    המים הצלולים של קורפו(צילום: אסף קוזין)

    אבל לא הסלעים שאפשר להיתקל בהם (לא פעם!) ולא הגרגירים המציקים שנכנסים בין אצבעות הרגליים יכולים להרוס את החוויה שתגלו פה.

     

    צבעי המים הבלתי נתפסים והרגשת הבידוד והשקט פשוט הופכים את החופים האלו לאטרקציה שקשה לעזוב. כדאי להצטייד מראש באוכל ובשתייה, ואם אפשר גם בצידנית שאותה תוכלו להביא איתכם לחוף, בהליכה הקצרה במים מהסירה שצריכה לעגון כמה מטרים מהחוף.

    מפרץ פאולקסטריצה (צילום: אסף קוזין)
    מפרץ פָּלֵיאוֹקַסְטְרִיצָה(צילום: אסף קוזין)
     

    איך מגיעים? כותבים בווייז Alipa Beach, משם פונים שמאלה בפנייה קטנה באמצע ירידה חדה, אז שימו לב. ממשיכים עד סוף כביש הכורכר עד שמגיעים למספר חניונים ליד המים.

     

    מי שחולש על עניין השכרת הסירות והציוד הימי כאן הוא בחור בשם ספירוס, איך לא. ממנו שכרנו סירת מנוע קטנה. אפשר לשכור אותה עצמאית ולקבל טיול פרטי משלכם, עם הסבר מקדים של אחד העובדים של ספירוס (לא שאלנו לשמו אבל הנחנו מה תהיה התשובה), או לבקש טיול עם מדריך שגם ישיט אתכם לאן שתרצו.

     

    מחיר: בין 150 ל-250 אירו לעד שש שעות. תלוי בגודל הסירה, ואם ביקשתם מדריך.

     

    חוף מומלץ נוסף נקרא גליפאדה (Glyfada Beach), והוא נמצא בצד השני, המזרחי של האי. להבדיל מהקודם הוא חוף מסודר לחלוטין. לכאן לא תצטרכו לבוא עם ציוד משלכם כי יש כאן הכול: שמשיות, מיטות שיזוף ובתי קפה להנאתכם.

     

    איך מגיעים? כותבים בווייז Glyfada Beach.

     

    וחוף אחרון שנמליץ עליו (פשוט כי אפשר להמשיך ככה עוד ועוד) הוא סידרי (Sidari). יהיה נכון יותר לומר שסידרי הוא נקודת עצירה פופולרית שבה מספר דברים לראות, מעבר לעוד חוף ים.

     

    סידרי היא למעשה עיירה בצפון-מערב האי, ובה גבעה עם תצפית לנוף שלחלוטין עונה להגדרה המתבקשת "עוצר נשימה". מה שהופך את החוף כאן לכל כך מיוחד, שכן רצועת החוף עצמה די קטנה וצרה, היא "תעלת האהבה" (Canal d’Amour) - מחזה מדהים של הים שעובר במסדרון צר בין המפרצים הסלעיים.

     

    אי העכברים ותצפית המטוסים

    סמוך לאי קורפו ישנם כמה איים קטנים, ואחד קטן במיוחד הוא אי העכברים. אל דאגה, לא מתרוצצים בו עכברים להנאתם. השם נובע מצורתו של האי הקטנטן, שדומה מלמעלה (לא ממש) לעכבר.

     

    איך מגיעים? כותבים בווייז קנוני (Kanoni), מחנים שם את הרכב ומתחילים להשתמש ברגליים - תצטרכו אותן פה לא מעט.

     

    בנקודה הזאת ישנן מספר נקודות תצפית יפהפיות, כשכמובן לכל אחת נבנה גם בית קפה משלה (הרי גם המקומיים צריכים להרוויח משהו), כדי שהתיירים ייהנו מנוף יפה לצד גלידה או כוס קפה. וגם כאן - במקום שהייתי מצפה למחירים מופקעים כי כך עובדים חוקי התיירות - המחירים מפתיעים לטובה.

     

    אבל גולת הכותרת פה, יותר מתצפית על אי העכברים ושאר האי, היא התצפית על מסלול הנחיתות וההמראות של שדה התעופה של קורפו.

    המסלול הפוטוגני בשדה התעופה של קורפו (צילום: שירי הדר)
    המסלול הפוטוגני בשדה התעופה של קורפו(צילום: שירי הדר)
     

    חובבי צילום המטוסים, וגם מי שלא נמנה עם הז'אנר, ימצאו עצמם מחכים למטוס הבא שימריא או ינחת עם מצלמה שלופה. המסלול קרוב מאוד למרפסות במקום, וזה מספק עניין רב.

     

    לאחר שההתלהבות מצילום המטוסים מקרוב תשכך, כדאי גם לרדת מטה. ירידה לא הכי פשוטה במדרגות תלולות בתוך חורשה קטנה תוביל אתכם אל רצועת בטון, מין שביל על הים שבסופו מנזר Vlacherna.

    המנזר מול אי העברים (צילום: שירי הדר)
    מנזר Vlacherna מול אי העכברים(צילום: שירי הדר)
     

    משם ניתן לקחת סירה שתביא אתכם, תוך כחמש דקות, אל אי העכברים. עליו ישנם כנסייה, בית קפה חמוד ותצפית על האזור היפה מהצד השני.

     

    מחיר השייט בסירה לאי: 2.5 אירו לאדם - הלוך חזור.

     

    ללכת ביוון ולהרגיש איטליה - העיר קורפו

    עיר הבירה של קורפו עונה לאותו השם, או בשמה השני והפחות שמיש - קֶרְקִירָה (Kerkyra). כפי שהאי כולו לא דומה לשום אי יווני אחר, כך גם העיר קורפו, בדגש על החלק העתיק בה.

    העיר העתיקה קורפו (צילום: אסף קוזין)
    העיר העתיקה קורפו(צילום: אסף קוזין)
     

     (צילום: שירי הדר)
    (צילום: שירי הדר)

    היא כן מזכירה ערים באיטליה ובצרפת מבחינת סגנון הבנייה. סמטאות צרות עם בתי אבן בצבעי ורוד עתיק, צהוב בהיר וכתום דהוי. חוטי כביסה תלויים בין החלונות ומגוון עצום של בתי קפה יפים, גינות חמד והרבה אסתטיקה שמזכירה את אירופה הקלאסית, הרבה יותר מאשר את יוון הקלאסית.

     

    גם האוכל כאן הוא מין שעטנז בין יווני לאיטלקי, כך שתתכוננו לתהות במשך לא מעט רגעים אם בטעות עברתם את הגבול לאיטליה. ואל תפסחו על הזמנת מוסקה לצד צזיקי - שילוב מעולה.

    סימן ההיכר לעיר העתיקה קורפו: המבצר הגדול (צילום: אסף קוזין)
    סימן ההיכר לעיר העתיקה קורפו: המבצר הגדול(צילום: אסף קוזין)
     

    מוסקה מיוחדת וטעימה בטירוף במסעדת Marina's Tavern (צילום: שירי הדר)
    מוסקה מיוחדת וטעימה בטירוף במסעדת Marina's Tavern(צילום: שירי הדר)

     

    איך מגיעים? מומלץ למצוא חניון בקרבת העיר העתיקה, משמאל לפארק הגדול שנמצא שם. לא מומלץ להחנות בצד של הנמל - שם החניונים עמוסים מדי. ניתן למשל להכניס את הכתובת The Address 92, אחד מבתי הקפה הקרובים לפארק ולחניון המרווח יותר, ופשוט להחנות בחניון הגדול שליד.

     

    מחיר: כחמישה אירו ללא הגבלת זמן.

     

    לטעום וללמוד שמן זית

    "סימן ההיכר והגאווה שלנו הוא עץ זית, וכשאתה טועם שמן זית טוב אתה טועם בעצם את קורפו", אומר לנו אותו ספירוס מתחילת הכתבה. אז כפי שכבר הבנתם, אחת החוזקות הבולטות שהאי יזכיר לכם כמעט בכל נסיעה בו היא עצי הזית שלו.

     

    הם ניבטים מכל מקום. בהתחלה לא בטוח שמדובר בעץ זית, שכן חלקם גבוהים מאוד וכלל לא דומים לאלו שאנו רגילים לראות בארץ.

     

    עצי הזית הם השליטים הבלתי מעורערים של קורפו כבר מאות שנים. יש אפילו זן שקיים כאן בין 1,000 ל-1,500 שנה, ישנם בני ה-500-300 שנה וישנם "הצעירים" שניטעו כאן לפני כ-60 שנה.

    עצי הזית במלון דומס.
    עצי זית "רק" בני 350 שנה(צילום: אסף קוזין)
     

    ובכלל, הצמחייה באי היא משהו ששווה להתעכב עליו רגע. קורפו לא דומה לשום אי יווני אחר, וזאת בעיקר הודות למה שצומח כאן.

     

    סוגי העצים, מברושים דקים ועד לעצי הזית המיוחדים, וההרים הגבוהים המכוסים בהרבה יותר מ-50 גוונים של ירוק – כל אלו מזכירים יותר את דרום צרפת ואת דרום איטליה מאשר איים יווניים, שלרוב צחיחים יותר או בעלי צמחייה המזכירה את זו שבצפון הארץ.

     

    באי יש כ-35 בתי בד. אנחנו ביקרנו ב"דה גוברנור" (The Governor), בית הבד הראשון והיחיד באי שאחראי על כל התהליך: החל מהקטיף ועד הייצור, הביקבוק והמכירה לשוק. הוא גם זכה בתואר בית הבד הטוב ביותר ביוון ב-2016, ואף זכה בתחרות ירושלים ב-2015.

    בני משפחת דפני ובאמצע ספירוס (מתוך אתר The Governor)
    בני משפחת דפני ובאמצע ספירוס(מתוך אתר The Governor)
     

    "ישראל היא המתחרה הכי גדולה שלנו, אצלכם גדל עץ הזית הראשון", אומר לנו ספירוס דפני, דור שלישי לייצור השמן במקום.

     

    איך מגיעים? בית הבד נמצא בכפר אגיוס מתאוס, אך אפשר לכתוב בווייז את שם המקום The Governor.

     

    מחיר: 15 אירו עבור סיור בסיסי של בין שעה לשעה וחצי כולל טעימות. 40 אירו עבור שלוש שעות וחצי, כולל סיור וקטיף בין העצים ואיסוף מהמלון.

     

    איפה ישנים? תלוי עד כמה אתם מפונקים

    כיאה לאי תיירותי יש כאן מגוון רחב של מקומות לינה, אכסניות, בתי הארחה ומלונות בכל הרמות. ההמלצה שלי היא בכל זאת להשקיע במלון, שכן הוא יכול להיות חלק בלתי נפרד מהחוויה באי, וכאמור, המחירים כאן מאפשרים את זה. 

    אחרי כמה עשורים: מלונות יוקרה הגיעו לאי (צילום: שירי הדר)
    אחרי כמה עשורים: מלונות יוקרה הגיעו לאי
     

    אז אפשר ללכת למלון ברמת 4 כוכבים, הסמוך גם לעיר קורפו: "קורפו הולידיי פאלאס" (Corfu Holiday Palace) שמו. הוא גם לא רחוק מהקזינו, וכאמור מבתי הקפה, המסעדות והחנויות הרבות שיש לעיר העתיקה להציע.

     

    מלון ברמת 4.5 כוכבים נמצא באזור אחר לגמרי באי ונקרא מרבלה (MarBella Corfu). הוא ממוקם בצד המזרחי של האי, כחצי שעת נסיעה מהעיר קורפו.

    המלון ממבט הרחפן (צילום: אסף קוזין)
    מלון דומס מיראמר(צילום: אסף קוזין)
     

    שני מלונות ברמת 5 כוכבים, שהם גם החדשים ביותר באי, הם הריזורט "דומס מיראמר" (Domes Miramare), שפונה למבוגרים בלבד ויושב על רצועת חוף פרטית המגיעה בחלקה עד לחדרים, והריזורט קלאב "איקוס דאסיה" (Ikos Dassia) שמתאים גם למשפחות.

     

    במאי 2020 ייפתח כאן לראשונה מלון מפואר נוסף. רשת מלונות היוקרה Banyan Tree נכנסת לאירופה, והמלון הראשון ייפתח בקורפו תחת מותג הבת שלה, Angsana by banyan tree.

     

    מחירים: המחיר לשלושה לילות במלון "דומס מיראמר" הוא החל מ-919 אירו לאדם, כולל טיסות, העברות פרטיות ומלון על בסיס חצי פנסיון.

     

    המחיר לארבעה לילות במלון איקוס דאסיה על בסיס הכול כלול, כולל אפשרות לסעוד במסעדה בעיר, הוא 1,299 אירו לאדם, כולל טיסות והעברות פרטיות.

     

    מחיר ממוצע לטיסות בלבד לקורפו הוא החל מ-349$, עם חברות התעופה אגיאן היוונית וארקיע.

     

    אי של יופי, פשטות ומוזיקה

    בנוגע לציטוט מתחילת הכתבה, האלמנטים שמגדירים לדברי ספירוס את קורפו הם כאמור השם ספירוס, מוזיקה ועצי זית. את המושגים הראשון והאחרון כבר הבנתם. אז למה מוזיקה?

     

    בקורפו יש מעל 400 מוזיקאים ו-19 תזמורות סימפוניות, מתוך 120 אלף תושבים באי כולו. "התרבות מהעבר העשיר עושה את האי הזה לכל כך ייחודי בגלל ההשפעה של השלטונות האיטלקי, הצרפתי והבריטי", מסביר מנהל המלון "דומס מיראמר", שהגיע לקורפו בכלל מסלוניקי, וויתר על גאוות היחידה משם לטובת האי הירוק הזה.

     

    הכותבת הייתה אורחת של חברת WTC

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שירי הדר
    קורפו: מצאנו את האי הירוק והיפה ביוון
    צילום: שירי הדר
    מומלצים