שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    בבלפור מתחילים להבין את הנזק בקיצוני הימין

    האם נכון להרכיב קואליציה עם התומכים בטיפולי המרה והמפרידים בין יולדות יהודיות לערביות? על הצורך לפרק את ימינה ולקחת רק את בנט-שקד

     

    בנימין נתניהו בצלאל סמוטריץ' איילת שקד (צילום: אמיל סלמן, מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
    נתניהו בין סמוטריץ' לשקד. לפרק, לפרק(צילום: אמיל סלמן, מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)

    לראש הממשלה בנימין נתניהו לא הייתה ברירה הפעם. אמנם גסות הרוח, החוצפה, היהירות והמילים הבוטות שהשמיע כלפיו השר בצלאל סמוטריץ' חייבו לכאורה את פיטוריו המיידיים – ללא פגישה, במייל – אבל מהלך כזה עוד היה עלול להפוך אותו, ערב הבחירות, לקדוש מעונה בעיני חלקים בימין.

     

     

    ההתנצלות של סמוטריץ' הייתה רפה. הוא "מצר" – כה רגיש הוא – וגם מבקש שנבין אותו. הרי הכול נובע מהאמת הפנימית שלו. האיש שמדבר על עצמו בגוף שלישי מעיד שהוא לא חנה בבלי, וזה כנראה גם המקור להתבטאויות אחרות בעברו, למשל כשהשווה את קהילת הלהט"ב לבהמות, כשכיסח את הטרנסג'נדרים, כשקרא לשוטרים "אפסים" והתנצל אחר כך – התנצלות שלוותה בהרבה האשמות כלפי המשטרה.

     

    גם כשהתגייס לצבא רק בגיל 28 אחרי שעשה תואר במשפטים (תורתו אומנותו?) והשתחרר אחרי חודש כדי להיכלל במקום התשיעי הלא ריאלי ברשימת האיחוד הלאומי לכנסת ה-18. כן, נכון, הוא חזר אחרי שלושה חודשים לשרת בצבא עוד שנה וחצי, כאילו שהשירות בצבא הוא תוכנית כבקשתך. איכשהו לסמוטריץ' יש זכויות-יתר, ותמיד צריך שאנחנו נבין אותו.

     

    כשסמוטריץ' אומר שמקומה של האישה בבית (חוץ מאיילת שקד?), תוקף את צה"ל על שהוא משבץ חיילות לתפקידים מבצעיים ומתנגד לשירות המשותף – אך מעיד על עצמו שאין פמיניסט גדול ממנו כי הוא מסיע את הילדים כל בוקר למוסדות החינוך שלהם – הלסת שלי ושל כל אדם נאור נשמטת. אבל לא פחות חשוב, הפמיניסט הזה מאמין שכולנו נחזור בתשובה, וחותר למדינת הלכה.

     

    ועדיין, צדק ראש הממשלה כשלא פיטר אותו השבוע. הוא טעה כשפיטר את בנט ושקד ללא סיבה, ומינה את סמוטריץ' לכהן כשר בממשלתו. סמוטריץ' מאוהב בעצמו ובתפקיד הילד הרע והשובב – בהתאם לתגובה הסלחנית באופן בלתי נסבל של שקד להשתלחות שלו בראש הממשלה ולכך שכינה שופט בית משפט מחוזי "אוויל". אבל הוא לא ילד, וממשלה איננה חצר משחקים.

     

    התקרית הזו אינה אלא סימן לבאות. ידע זאת כל מי שהזהיר את שקד – ואני ביניהם – מפני חבירה לקיצוניים. סמוטריץ' לא שמע מעולם על ממלכתיות, והפוליטיקלי-קורקט רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב. ולחשוב שהוא עוד היה עלול להתמנות לשר משפטים או חינוך.

     

    לאור זאת, אם נתניהו ינצח בבחירות ותוטל עליו מלאכת הרכבת הממשלה, הוא יצטרך לשקול היטב האם נכון יהיה להרכיב קואליציה עם אלו ששולחים לטיפולי המרה, עם אלו שמפרידים בין יולדות יהודיות לערביות, עם הבלתי צפויים בהשתלחויותיהם. ולכן, ההתבטאויות האחרונות של בני גנץ מתחילות להישמע פחות ופחות כפליטות פה או טעויות, ויותר כאיתותים מכוונים על נכונות לממשלת אחדות עם נתניהו. כן, עם נתניהו. זה לא רלוונטי ליאיר לפיד, וגם לא למשה יעלון, אבל כנראה שלגנץ כן.

     

    ואז הכדור יהיה בידי נתניהו. האם ישכיל לפצל את "ימינה", לקחת אליו את בנט ושקד – למרות היצרים והמשקעים – במסגרת ממשלת אחדות, ולהשאיר בחוץ את הקיצונים של הבית היהודי והאיחוד הלאומי? כלל לא בטוח שמספר המנדטים של הליכוד, גנץ והימין החדש יאפשר זאת, אבל מה שבטוח הוא שגם בבלפור מתחילים להבין את הנזק שנגרם מהכנסת רפי פרץ וסמוטריץ' לממשלה. לא אתפלא אם הם יתחילו להרהר בכך בקרוב.

     

    • לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים