בין שמים וארץ: גל גילתה את האקרובטיקה האווירית בסיני

כשגל רוננה (29) נתלית הפוכה על ערסל הבד ומלהטטת את גופה במגוון תנוחות, קשה להישאר אדיש ליכולות הפיזיות שהיא מפגינה. אולי משום כך, כאשר היא מספרת לסובבים אותה כי היא לא התחברה לספורט ברוב המוחלט של חייה, רובם מרימים גבה. כיום, כשהיא מדריכת אקרובטיקה אווירית ומנהלת את חייה סביב התחום שהולך וצובר תאוצה בעולם, עובדה זו נשמעת תמוהה במיוחד.

כתבות נוספות:

500 חזרות בלי מנוחה ותזונה צמחונית: מישל טרוני חושף סודות

בשנה הבאה באולימפיאדה: אליפות הסקייטבורד של ישראל

רק הם – והאופניים: זוג החברים שחצה את ארצות סקנדינביה ברכיבה

בשונה מרוב האנשים שהפכו את הכושר לחלק בלתי נפרד משגרת חייהם על מנת להביא לשינוי בריאותי או אסתטי, החיבור של גל לתחום הגיע במקום מפתיע - רחוק מאוד מהנוף האורבני של תל אביב אליו הייתה מורגלת כל חייה ומעבר לגבולות ישראל – בחופי חצי האי סיני.

"הרומן שלי עם סיני התחיל לפני 5 שנים, בתקופה שאנשים חשבו שאני חולת נפש שאני נוסעת", היא נזכרת. "לא הייתי מהילדים הקטנים האלה שלוקחים אותם לסיני. בפעם הראשונה שנסעתי כל מה שהיה לי בראש זה חושה עם חוף ים קסום שמאחוריה מסתתר פעיל דאעש שהולך לחטוף אותי בשנייה שאני עוברת את הגבול. מבחינתי זה היה גן העדן האסור.

"מצאתי את עצמי יושבת על החוף, עושה מוביילים מצדפים. מימין הים, משמאל המדבר, ומלמעלה שביל החלב כמו שלא ראיתי אף פעם. לא יכולתי שלא לחשוב איפה עוד בחיים מה שמספרים לי הוא לא באמת כמו שהוא במציאות. אז עוד לא ידעתי שהשאלה הזאת והמפגש הזה עם סיני הולכים לשנות לי את החיים".

"זה היה גן העדן אסור שלי". רצועת "אל מחש", סיני(נדב גורן)

החברים המצרים החדשים שלי

הרומן עם סיני החל לתפוס נפח גדול יותר בחייה וגל מצאה את עצמה יותר ויותר חוצה את הגבול למצרים, אל עבר החופש האולטימטיבי הטמון בחופים הלבנים. עד מהרה היא אף הצטרפה לצוות המנהלים של קהילת הפייסבוק שעוסקת בישראלים הנופשים בסיני, והחלה להכיר רבים מאזור מצרים והסביבה.

יום אחד פנה אליה בחור מצרי צעיר והזמינה לבקר בחוף שבבעלותו ברצועת ״אל מחש״, שהוקם על מנת להוות אמצעי מחבר לקהילה שעוסקת בתחומי היצירה, האומנות והמוזיקה. "הוא דיבר במונחים שלא שמעתי אף אחד מדבר עליהם בסיני. מאוד אחר בנוף", היא מתארת, "התחלנו שיחת פייסבוק שהתארכה מעבר לכמה שעות והחלטתי שבביקור הבא אנחנו חייבים להיפגש".

כשהגיעה אל החוף היא פגשה אנשים דומים לה עד מאוד, עד שכמעט הרגישה כאילו הכירה אותם כל חייה. "ישר היה חיבור. זה הרגיש כל כך טבעי ומאוד הפתיע אותי. ישבנו ודיברנו וזה עורר בי המון השראה. מאותו הרגע לא היה שום מקום שנסעתי אליו בסיני חוץ מלשם. פעם בחודש, לפעמים אפילו פעם בשבועיים. ככה התחיל סיפור אהבה מאוד רציני".

באותם ימים עמדה גל בפני צומת משמעותית בחייה. לאחר שנים בעבודות בתחום הפרסום וההייטק לראשונה בחייה היא הרגישה שנגמרו לה הכוחות. "אני בנאדם שרגיל ליצור ולעשות ופשוט הרגשתי שזה נגמר לי", היא פוסקת. התקופה הזו הביאה איתה הרבה משברים וגם פרידה זמנית מבן הזוג שלי. קול פנימי אמר לי לשבת על הגדר עד שהדבר הנכון יגיע, וכשהוא יבוא – לקפוץ עליו.

באחד מהביקורים שלה בחוף, אחת מחברותיה המצריות הביאה עימה ערסל בד אותו תלתה על החוף, ועליו החלה לבצע תרגילים כשהיא תלויה בין שמים וארץ. "הסתכלתי עליה ואמרתי שאין סיכוי שאני עושה את זה", משחזרת גל, "אך מצד שני - בסיני כמו בסיני, כל הפילטרים יורדים – מצאתי את עצמי הפוכה מול הנוף המדהים הזה וישר כשחזרתי לארץ חיפשתי כל מיני שיעורים של אקרובטיקה אווירית. תוך פחות משבוע היה לי כבר ערסל מקצועי תלוי בבית".

מפגש מקרי ששינה את הכל. גל רוננה(נדב גורן)

ללכת אחר האמת שלך

לאחר שצברה יותר ויותר ניסיון בתחום היחסית בתולי היא החליטה להעלות את הרמה ולהירשם לקורס הכשרת מורים באקרובטיקה אווירית. שם היא פגשה את מי שלימים תהפוך להיות שותפתה המקצועית, רינת רוזן מדמון. "היא אקרובטית אווירית כבר קרוב ל-20 שנה ומי שהביאה את כל התחום הזה לארץ".

האישור הסופי שנטע בה את האמונה כי היא הולכת בדרך הנכונה הגיע לאחר מכן, כשהיא כבר מיומנת ביכולות האקרובטיקה האווירית. באחד מביקוריה התכופים בחוף האהוב עליה, היא נתקלה, בהפתעה גמורה, בזוג אקרובטים מצרים מקהיר שהגיעו להתארח בחוף.

"הם תלו בחוף חישוק אווירי והסתכלתי עליהם בהלם", היא משחזרת, התחברנו ממש והם דחפו אותי לעשות את הצעד. הם אמרו לי – 'החיים שלך הולכים להשתנות, את תראי, כל האנשים בסביבה שלך יהפכו להיות אנשי תנועה'".

כשהיא ממוקדת מטרה יצרה גל קשר עם המורה שלה ליוגה אווירית, רינת רוזן מדמון במטרה להביא למיסוד התחום בארץ. "הגעתי למסקנה שהתחום סובל מבעיית מיתוג רצינית – אנשים תופסים אותו כחלק מקרקס ולא כאמצעי לעשיית כושר. פיתחנו שיטת פיטנס שלמה והתחלנו עם פיילוט של קורס בין 8 שבועות בתל אביב. אחת המטרות הייתה להנגיש את התחום לקהל הרחב. ממש נכנסנו לזה באמוק ומאז בעצם הכל היסטוריה".

גם לגוף, גם לנפש. גל מתרגלת יוגה אווירית(נדב גורן)

איזה יכולות אימון אקרובטיקה אווירית מפתחת?

"זו פעילות שיש בה הכל. אתה מחזיק את עצמך תלוי באוויר ובזמן הזה מבצע תרגילים. אם אתה מחבר כמה תרגילים ביחד זה בהחלט עובד על יכולות אירוביות, דופק וסיבולת לב-ריאה. יש תרגילים שדורשים גמישות רבה, ובכלל הגוף צריך לגייס המון כוח כדי להישאר תלוי באוויר כך שגם שרירי פלג הגוף העליון והתחתון עובדים.

"בעיניי הגדולה האמיתית של מה שיצרנו זו סביבה בטוחה ונעימה שמאפשרת לאנשים להיות עצמם מבלי לפחד יותר מדי. אחד הדברים שאני מדגישה למתאמנים שלי הוא לשחרר. אם אתם עושים פעילות ספורטיבית שעושה לכם טוב ואתם נהנים ממנה רק אז תתמידו ותראו תוצאות".

המטרה הבאה אליה היא מכוונת במרץ היא חלום של ממש בהתהוות. "כבר הרבה זמן היה לנו רעיון לעשות אירוע שמחבר בין כל החבר'ה הצעירים במזרח התיכון יחד עם אקרובטיקה אווירית. זו הסיבה שבעצם חברים שלי פתחו את החוף הזה, כי הם רצו לעשות משהו שונה בחיים שלהם", היא מסבירה, "זה אחד הדברים שבאמת נתן לי את ההשראה והאומץ להגיד שאני הולכת על זה ובוראת את המציאות של עצמי"

ב-17 עד ה-20 באוקטובר, חג סוכות, הפרויקט של גל הולך סוף סוף להתגשם, בפסטיבל Flying Desert שייערך בחוף שבו הכל התחיל. "הולכות להיות שם סדנאות של אקרובטיקה אווירית ואקרובלנס ויוגה וכל מה שקשור בין הקרקע והאוויר, יחד עם צוות מורים לא קטן", מספרת גל בהתרגשות.

"זו בעצם הגשמת חלום - לעשות משהו ביחד עם החברים המצרים וגם לחבר את העולם האווירי במקום בו גיליתי אותו לראשונה". ומה התוכניות משם? המטרה היא לגדול כמה שיותר. "אנחנו מתכננות לפתוח מקום בתחילת השנה ולהמשיך להוציא פסטיבלים כאלה", מסכמת גל.

קבלו הצצה לפסטיבל:

צילום: נדב גורן