שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המדד ועוד ארבע סיבות לדאגה: הנתונים הלא מחמיאים של המשק
    לגירעון הגדול בתקציב, האומדנים על צמיחה שלילית לנפש והתחזקות השקל, הצטרפו בסוף השבוע אינפלציה שלילית ביולי והתייקרות משמעותית של הדירות, שמחקה את כל הירידה במחירים

    שני נתונים שליליים שפורסמו בסוף השבוע הצטרפו לשלושה נתונים רעים אחרים שמלווים אותנו בחודשים האחרונים. דומה שהיעדרה של ממשלה מתפקדת, לצד זהירות-יתר של נגיד בנק ישראל - ניכרים יותר ויותר.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    מחירי הדירות טיפסו ב-1.4% בתוך שנה, מדד המחירים לצרכן ירד

    מיסים, שכר מינימום וסיסמאות: כך המפלגות מתכוונות לפתור את הגירעון

    הגירעון המצטבר ל-2019 עמד ביולי על 3.8%

     

    כך, לגירעון הענק בתקציב (מעל 50 מיליארד שקל), להערכת הכלכלנית הראשית באוצר על צמיחה שלילית לנפש ברבעון השני, ולהתחזקותו המשמעותית של השקל, שהתחזק יותר מכל מטבע אחר בעולם, נוספו נתונים על אינפלציה שלילית ביולי - מינוס 0.3% - שהצניחה את הנתון השנתי הרחק מתחת ליעד שקבעה הממשלה; ועלייה משמעותית במחירי הדירות, עוד 0.5% בחודשיים, שמחקה את כל הירידה במחירים - ההישג הבולט של שר האוצר כחלון עד לאחרונה.

    משה כחלון ואמיר ירון (צילום: רויטרס ואוהד צויגנברג)
    משה כחלון ואמיר ירון(צילום: רויטרס ואוהד צויגנברג)

    הנתון המצער שפורסם ביום חמישי מחזיר את מחירי הדירות שנתיים לאחור. מאז ינואר, נמחקה כמעט ירידת מחירי הדירות, שנבעה מצעדי שר האוצר ובראשם תוכנית הדגל "מחיר למשתכן". באמצע 2019 שבו מחירי הדירות לרמתם טרם ההוזלה, סוף קיץ 2017. מחירה הממוצע של דירה עלה ברבעון ל-1.563 מיליון שקל, קרוב מאוד לזה שבו נמכרה דירה לפני שנתיים.

     

    כחלון אמנם הצליח לבלום את הטיפוס המהיר במחירי הדירות עד 2017, בזכות מחיר למשתכן והרחקת המשקיעים מהשוק; אך כעת, כשהמחירים שבו לעלות ברציפות בחודשים האחרונים, מהדהדת השאלה אם התוכנית הייתה שווה שמונה מיליארד שקל שחסרים כעת לקופת המדינה.

     

    נתון מדאיג שני הוא ירידה מפתיעה של 0.3% במדד המחירים לצרכן ביולי, מה שמביא כעת את האינפלציה בישראל לשיעור שנתי של כ-0.5%. הנתון העגום הזה צנח הרחק מיעד האינפלציה של "יציבות מחירים" שקבעה הממשלה - 1%-3% בשנה.

       ()
     

    כשהצמיחה צונחת - והיום צפויים נתונים מדאיגים בתחום - והגירעון מזנק מדי חודש, לא יהיה מנוס מנקיטת צעדים קיצוניים על ידי כל ממשלה, שתכהן כאן החל מהסתיו הקרוב.

     

    יותר מכך: כדי לסייע לאינפלציה הנוכחית לפחות להכפיל את עצמה, ולצמיחה לחזור ולעלות, יש גורם נוסף שחייב לפעול, ועד כה לא עשה צעד ממשי לבלימת המפולת: בנק ישראל. הנגיד שנכנס לתפקידו לפני שמונה חודשים - פרופ' אמיר ירון, איש נעים וצנוע הממעט להופיע בתקשורת - טרם ביצע צעד ממשי לבלימת התחזקות השקל: לא קנה דולרים כמו קודמתו, ד"ר קרנית פלוג; וגם לא הוריד את הריבית במשק, כפי שנעשה בארה"ב ובעוד כמה מדינות רק בשבועות האחרונים. פעולות כאלה יכלו לסייע בהעלאת הצמיחה ובעידוד היצוא, תוך כדי החלשת הדולר והאירו. הנגיד לא ביצע גם מהלך אחר, שעשו ביפן ובאירופה - הזרמת כספים למשק.

     

    וכך, חודש לפני הבחירות השניות של 2019, המשק צובר נתונים מאוד לא מחמיאים - אשר רק ממשלה יציבה שתפעל מהר ונגיד שיחליט לפעול גם הוא, בעיקר כאשר אין ממשלה מתפקדת לפחות עוד שלושה חודשים, יוכלו לסייע בהחזרת עטרה ליושנה.

     

    חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עדיין סבורות שכך יקרה, ולכן דירוג האשראי הטוב של ישראל לא נפגע חרף הנתונים, אך הוא בוודאי מצוי בסכנה אם צעדים לא יינקטו ממש בקרוב.

     

    בנק ישראל חוזה "צמיחה נמוכה במיוחד" ברבעון השני

    היום בצהריים תפרסם הלמ"ס את נתוני החשבונאות הלאומית, שצפויים להציג צמיחה נמוכה ביותר זה שנים. באופן מפתיע התייחסו בבנק ישראל לנתון עוד טרם פרסומו, ותחזית הבנק המרכזי הייתה שנתון הצמיחה ברבעון השני "יהיה נמוך מאוד".

     

    גם באוצר הקדימו באופן חריג את נתוני הלמ"ס ופירסמו הערכת צמיחה של 1% בלבד. כיוון שהגידול באוכלוסייה מגיע ל-2% בשנה, מדובר בצמיחה שלילית לנפש של 1%.

     

    ההסבר פשוט: אם יש, למשל, 100 אנשים ומייצרים להם 100 סוודרים, ומספר האנשים גדל ל-102 אך מייצרים רק עוד 101 סוודרים - לאחד התושבים יהיה קר. זו המשמעות של צמיחה שלילית לנפש בכל תחום - מזון, ביגוד, מקומות בכיתות, חוסר במקומות אשפוז וכך הלאה.

     

    בהתבטאות נדירה בעיתויה אמר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל וחבר הנהלה, כי "חטיבת המחקר מעריכה שנתון הצמיחה הרשמי לרבעון השני יושפע כלפי מטה, כך שהסטת מכירות כלי רכב בין הרבעונים הגדילה את הצמיחה המדווחת ברבעון הראשון בכ-2.5 נקודות אחוז, והיא תקטין את הנתון ברבעון השני באותו שיעור. בתמונה הכוללת, האינדיקטורים שאנו עוקבים אחריהם מראים ששיעור הצמיחה של המשק הוא בקרבת 3%".

     

    יצוין כי כלכלנים השמיעו לאחרונה ביקורת על שיטת החישוב של הצמיחה בישראל בנושא המכוניות. כלכלן שהיה בכיר בשירות המדינה אמר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet: "אני מתקשה להבין איך מכונית שיוצרה ביפן או קוריאה מחושבת בכלל כצמיחה בישראל. מה שנעשה בעניינה בישראל, למשל העלאתה על הכביש, היא צמיחה, אך שנתוני יבוא כלי רכב שיוצרו בכלל במדינה אחרת יתעתעו כך בנתוני הצמיחה של ישראל, ויעלו אותם ל-5% ברבעון הראשון, הם בלתי מובנים".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס ואוהד צויגנברג
    משה כחלון ואמיר ירון
    צילום: רויטרס ואוהד צויגנברג
    מומלצים