שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פסטיבל הצילום בעיר ארל שבצרפת חוגג 50
    הצלמת מירי דוידוביץ ביקרה בפסטיבל הצילום הבינלאומי בעיר ארל שבצרפת החוגג יובל שנים. אלה ההמלצות שלה לתערוכות המרתקות

    אוקה לילה מתוך תערוכת
    אוקה לילה מתוך תערוכת "מובידה"

    פסטיבל הצילום הבינלאומי בעיר ארל בצרפת חוגג השנה את שנת ה-50 שלו. הפסטיבל נוסד על ידי הצלם הצרפתי לוסיאן קלרג ומהווה אבן שואבת וגם אבן בוחן לצלמים ולמתעניינים בצילום מכל העולם. הפסטיבל מתקיים עד 22 בספטמבר, ואם, כמוני, אתם אוהבים צילום ‑ מומלץ מאוד להקדיש לו כמה ימים כדי להקיף את רוב התצוגות. 

     

    כך תצלמו את התמונה המושלמת בחופשה

     

    שני הנושאים המרכזיים שבהם מתמקד הפסטיבל השנה הם חומרי ארכיון ובעיות חברתיות. מוצגים בו ארכיוני צילום רבים שהתגלו לאחרונה או נאספו בעבודת אוצרות קפדנית, חלקם מסקרנים מאוד, וחלקם הם ממש סוג של מחקר עם טקסטים פרשניים על התקופה ועל הרקע לצילומים.

     

    תערוכת ארכיון גדולה אחת כוללת חומרים מגוונים של ה-Movida – תנועה אמנותית שפרצה עם תום המשטר הדיקטטורי של פרנקו בספרד, ומיישרת קו, במפתיע, עם הפאנק הלונדוני וסטייל שנות ה-80. בין הדוגמנים שבצילומים גם הבמאי פדרו אלמודובר. תערוכות נוספת הן של חומרי "ואריאטה" – מגזין אמנות/צילום אוונגרדי בלגי מתחילת המאה שעברה, Germaine Krull – הצלמת והאקטיביסטית שתיעדה את מארסיי תחת הכיבוש הנאצי, אוסף של מעצבת האופנה agnès b ועוד ועוד.

     

    מעל לכל הארכיונים ההיסטוריים בוהקת תערוכת הדגל, המשחזרת בדייקנות את התערוכה הראשונה שהוצגה בפסטיבל כשנוסד לפני כמעט 50 שנה, ב-1970. בתערוכת ארכיון זו סדרה של 36 הדפסות מקוריות של אדוארד ווסטון, אבי הצילום האמריקאי המודרני, ולצידה תערוכת צילומים משנות ה-50 של לוסיאן קלרג, מייסד הפסטיבל. שתי פנינים של ממש. התערוכה כוללת גם סרטים דוקומנטריים על תהליך העבודה של הצלמים ומאפשרת להשוות בין אז להיום.

    עבודה של הצלמת פיקסי ליאו (צילום: פיקסי ליאו)
    עבודה של הצלמת פיקסי ליאו(צילום: פיקסי ליאו)
     

    במקביל לתערוכות הארכיון, יש תערוכות רבות ומגוונות בנושאים חברתיים: הצלם הצרפתי Philippe Chancel סייר ב-15 השנים האחרונות באתרים שונים שבהם מתרחשות עוולות אקולוגיות, תעשייתיות וגלובליות נגד בני אדם או כדור הארץ, וצילם. יש תערוכה קבוצתית בנושא המשפחה, תערוכה קבוצתית על הבית האנגלי, תערוכה של הצלם מריו דל קורטו על צמחים, צמחייה ואנשים באזורים אורבניים, ותערוכה קבוצתית מעניינת בנושא קירות הפרדה ברחבי העולם (גדר ההפרדה שלנו מככבת). כל הנושאים החברתיים נחקרים ומוצגים בתערוכות ביסודיות.

     

    נוצצת כיהלום לא מלוטש היא תערוכתו של הצלם הצרפתי Mohamed Bourouissa, המציג תערוכה גדולה בשם "סחר חופשי", עם עשר סדרות מרתקות התוקפות מכיוונים שונים נושאים של אורבניות, עוני, תרבות שוליים וגם משפחה ומוצא. התערוכה השאפתנית והמוצלחת שואבת השראה מהצייר קראוואג'ו כמו גם מהצלם הדגול ג'ף וול ומאמן הפופ־ארט אנדי וורהול, וכוללת גם סדרה בשם Lacoste, המציגה הדפסות ענק של צילומי אופנת רחוב. התערוכה מוצגת בקומה שנייה של בית הכלבו הגדול Monoprix, כיאה לתרבות הצריכה שהיא עוסקת בה, בין היתר.

    אזיק אלקטרוני (צילום: מוחמד בורואיסה)
    אזיק אלקטרוני(צילום: מוחמד בורואיסה)

     

    דור העתיד של הצילום

    מעט מקום יחסית ניתן בפסטיבל לצלמים צעירים, והוא כולל תערוכה של עשרת הזוכים ב"פרס לואיז רודרר לכישרון חדש" (לאמנים מתחת לגיל 45). מעניין לראות שכל המציגים בתערוכה עוסקים בצילום קלאסי, כלומר מצלמים תמונות על נושאים שונים, וממעטים לטפל במדיום הצילום עצמו, מגמה הרווחת באקדמיות לצילום בארץ. צלמת צעירה נוספת המוצגת בפסטיבל היא פיקסי לייאו הסינית, העוסקת ביחסים בינה לבין החבר היפני שלה וביחסי מגדר בכלל.

     

    תערוכות גדולות מוקדשות בפסטיבל לשתי צלמות – הצלמת הניו־יורקית הנהדרת הלן לויט, שתמונותיה הן מפגן צנוע של אהבת האדם, והצלמת הצ'כית ליבוסה ג'קוב ג'קובה, שהצילומים הסנסציוניים שלה מהעידן הסובייטי בצ'כיה מזכירים את נאן גולדין, אבל הרבה פחות טובים.

     

    חללי התצוגה של הפסטיבל מפעימים ביופיים – כנסיות עתיקות, חצרות מנזרים, אולמות תעשייתיים ובתים בשלבי התפוררות שונים, והשילוט והטקסטים ברמה גבוהה. בנוסף לפסטיבל, העיר ארל מלאה בגלריות צילום מכל הסוגים, שמנסות למכור את מרכולתן. גם העיר עצמה מרגשת ביופייה הפשוט. לפרטים נוספים - הקליקו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים