שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצמיחה הגרועה היא לא רק בגלל הצניחה ברכישת מכוניות
    בתוך רבעון אחד הצמיחה במשק נפלה מ-5% לאחוז בודד. באוצר ובבנק ישראל ניסו לטעון כי מדובר בהשפעה של שינוי המיסוי על קניית רכב, אבל עם ההחמרה בסעיפי הצריכה הפרטית עולה החשש מהאטה בדרך למיתון, כמו בעולם כולו. ניתוח

    "אשר יגורנו בא". כך ניתן לכנות את נתוני הצמיחה שפרסמה אתמול (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). משרד האוצר ובנק ישראל כבר הבינו בימים האחרונים שבקרוב יידרשו לתת הסבר, בשאלה כיצד נפלה הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל, בתוך רבעון אחד, מכ-5% לאחוז בודד. וכך, באופן חריג, ניסו בימים האחרונים הכלכלנית הראשית באוצר ומנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל להסביר כי האשמה היא ברכישה של מכוניות חדשות - המון ברבעון הראשון, הרבה פחות בשני.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    האטה חריפה בצמיחה של המשק ברבעון השני של 2019

    נתוני הצמיחה במשק: האטה - לא מיתון

    המדד ועוד ארבע סיבות לדאגה: הנתונים הלא מחמיאים של המשק

     

    אבל נתוני הצמיחה הגרועים שפורסמו אתמול הם הרבה יותר מצניחה ברכישת כלי רכב, בשל העלאת המס על כלי רכב ירוקים ב-1 באפריל השנה. הצריכה הפרטית יורדת וגם נתונים נוספים החמירו, וכעת עולה החשש שמה שקורה בעולם כולו, יקרה גם בישראל: ירידה בפעילות הכלכלית, עד כדי סכנת מיתון. הסכנה הזאת הומחשה היטב בשבוע שעבר, כאשר בארה"ב התשואות של אג"ח לעשר שנים עקפו מלמטה את התשואות לשנתיים. בפעם האחרונה שזה קרה, בשנת 2007, המיתון בארה"ב הפציע.

    משה כחלון בראיון באולפן YNET (צילום: אבי מועלם )
    שר האוצר, משה כחלון(צילום: אבי מועלם )

    צריך להדגיש שהירידה בשיעור הצמיחה אינה נחלת ישראל בלבד. במדינות רבות באיחוד האירופי היא נעה בין אפס לאחוז, ובגרמניה אפילו הוצגה צמיחה שלילית של 0.1%. לפי כלכלנים ברחבי העולם, המגמה הזאת רק תחריף, בעיקר בשל מלחמת הסחר שמתנהלת בחודשים האחרונים בין ארה"ב וסין. בשבוע האחרון אמנם ניסה הנשיא דונלד טראמפ לרכך את המכה שהנחית על המשק הסיני, ודחה במעט הפעלת מכסים מסוימים, אך הרוח בעולם הכלכלי מרמזת על כניסה למיתון קרוב.

    אינפו כלכלה צמיחה ()

     

    ירידה שלא נראתה בחמש השנים האחרונות

    בכירים באוצר ובבנק ישראל ניסו אתמול לשדר ש"אין פאניקה" מהנתונים, אך במסדרונות הובעה בכל זאת דאגה. לרדת בבת אחת מצמיחה של כמעט 5% ל-1% בתוך שלושה חודשים - כזה דבר לא היה כאן כבר חמש שנים.

     

    לפי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השני צנחה לשיעור שנתי של 1% - צמיחה שלילית לנפש של אחוז שלם, כיוון שאוכלוסיית ישראל תגדל ב-2% - זאת אחרי עלייה של 4.7% ברבעון הראשון ושל 4.2% ברבעון שקדם לו. גם בנטרול ההכנסות ממסי יבוא - אשר ירדו בשל הירידה ברכישות כלי רכב - ברבעון השני הצמיחה ירדה ל-3.1%, לעומת 3.2% ברבעון הראשון.

     

    והיו עוד נתונים שפרסמה אתמול הלמ"ס במסגרת אומדן "החשבונות הלאומיים": יבוא הסחורות והשירותים (ללא יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים) ירד ברבעון השני של השנה ב-2.5%, זאת לאחר עלייה של 9.2% בקודמו בחישוב שנתי - פער עצום.

    אינפו כלכלה צמיחה ()

    ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ברבעון השני ב-1.3%, לצד ירידה של 3% בהוצאה לנפש, שפירושה עלייה נמוכה יותר ברמת החיים בישראל. ההוצאה לנפש על מוצרים בני קיימה צנחה ב-66% בחישוב שנתי. ההוצאה על קניית רכב ירדה ב-96%, לאחר עלייה מסחררת של 693% ברבעון הקודם.

     

    ההשקעה בבנייה שלא למגורים עלתה ב-5.8%. בבנייה למגורים, למרות תוכנית מחיר למשתכן, ההשקעה עלתה ב-2.6% בלבד בחישוב שנתי - עוד נתון שלא

    ישמח את שר האוצר, משה כחלון. ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-3.1% בחישוב שנתי, עוד נתון לא מעודד.

     

    יצוא סחורות ושירותים (ללא סטארטאפים ויהלומים) הוסיף רק 4.6%. יצוא ענף התעשייה הוסיף 2.2% בלבד והיצוא בענף החקלאות איבד לא פחות מ-24%, כנראה בשל היחלשות הדולר והאירו מול השקל. יחד עם הצניחה ביצוא יהלומים (כ-34%) ועם הירידה ביצוא חברות ההזנק, סך יצוא הסחורות והשירותים איבד 2.8% בחישוב שנתי. נתון רע מאוד למשק הישראלי.

     

    כלכלנים: "לא לשפוט לפי רבעון רע אחד"

    התגובות לנתונים לא איחרו לבוא. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר אתמול כי "הוואקום המנהיגותי-כלכלי מדרדר את המשק במהירות רבה למיתון. מנועי הצמיחה התעשייתיים כמעט והודממו, ובינתיים בממשלה התהדרו בנתוני צמיחה זמנית ובקליטת מועסקים במגזר הציבורי". בהתאחדות אמרו גם כי "כדי למנוע מיתון יש לאמץ מדיניות פרו-תעשייתית, ותחילה לטפל בשערי המטבע, הפוגעים אנושות בכושר התחרות של התעשייה הישראלית".

     

    גם ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, נשמע מודאג: "הנתונים האלו לא רעים, הם גרועים. צמיחה אמיתית לא נמדדת בקניית מכוניות ונסיעות לחו"ל אלא בתעשייה. בארה"ב התוצר לנפש נע סביב 60 אלף דולר, ואצלנו הוא כ-40 אלף. זה ממש רע. הצמיחה השנה תהיה 2.7% בקושי, עם פחות מ-1% צמיחה לנפש; בארה"ב הנתון הוא מעל 1.5%. לשם אנחנו צריכים לשאוף להגיע".

     

    שמואל סלבין, שהיה בעבר מנכ"ל האוצר, הדגיש: "ברור שנתון כזה הוא לא טוב, אבל אל לנו להיתלות ברבעון רע אחד. צריך להמתין ולעקוב אחר נתוני השנה כולה. הפערים בין הרבעונים הם גדולים מאוד. אני מאמין שנסיים השנה עם 3% - הרבה יותר ממה שמוצג היום על רבעון רע אחד".

     

    כלכלן אחר, פרופסור ולשעבר מבכירי המשק, תלה את הנתונים "בעניין שלא אמור להיות קשור אלינו - כמה מכוניות, שיוצרו בגרמניה ויפן, הובאו לארץ. ייצור מכונית ביפן הוא צמיחה של יפן ולא של ישראל, אבל בגלל חישובי מיסים, והשקעה באוטו החדש עם הגיעו לארץ ועלייתו לכביש, הנתונים קופצים בין הרבעונים. צריך לייצר פה צמיחה אמיתית. רכישת מכוניות גרמניות, ברבעון אחד יותר ובאחר פחות, אינה צמיחה של המשק הישראלי".

     

    ואילו יו"ר העבודה-גשר, ח"כ עמיר פרץ, אמר: "בנימין נתניהו ותלמידיו מפקירים את אזרחי ישראל. ההאטה במשק נובעת ישירות מהמשבר הכלכלי שאליו הם הובילו אותנו. התוכנית הכלכלית-חברתית שהצגנו תביא לצמצום פערים ולצמיחה במשק".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים