שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מסדרון הנשק החדש של איראן והדילמה של ישראל
    הדרך לסוריה ולבנון נפתחת, מאגרי נשק חדשים מוקמים בעיראק, וזו ככל הנראה הסיבה ל"פיצוצים המסתוריים". פעילות ישראלית שם כרוכה בקשיים צבאיים ומדיניים, אולם ישראל לא לבד - ויש דמיון ל"פיצוצים מסתוריים" שהיו בעבר באיראן. פרשנות

      

     

    על פי דיווחים בכלי תקשורת עיראקים, סורים ולבנונים בעוד כמה שבועות יתחיל לפעול מעבר גבול חדש בין עיראק לסוריה. המעבר, אלבוכמאל שמו, נמצא בצד הסורי של הגבול. בצד העיראקי של הגבול הוא נקרא אלקאים - כשם העיירות השוכנות בגדה המזרחית של הפרת שהמעבר סמוך אליהן.

     

    זהו מעבר הגבול הגדול והחשוב ביותר בין עיראק לסוריה, אולם מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה לפני שמונה שנים הוא לא פעל בתפוסה מלאה. ברוב הזמן שלטו מורדים סורים במעבר ומ-2014 שלט בו דאע"ש.

     

    כעת, הוא עומד לחדש את פעולתו והתנועה בו אמורה להכפיל ולשלש את עצמה. לצורך כך נזנחו המתקנים והמבנים של מעבר הגבול הישן, ובסיוע איראני הולך ונשלם בימים אלה מתקן מעבר גבול חדיש וגדול בצד הסורי של הגבול שיאפשר מעבר של אלפי בני אדם וטונות של סחורה ביום.

    עשן תקיפה בסיס חיל אוויר אל-בכר
    תקיפת בסיס "אל-בכר" צפונית לבגדד

    לנו בישראל חשוב לדעת עובדות אלה מפני שכאשר יופעל מעבר הגבול החדש באלבוכמאל תוכל איראן להפעיל סופסוף בצורה חלקה ומהירה את הגשר היבשתי מאיראן לחוף האגן המזרחי של הים התיכון.

     

    מדובר במה שבצה"ל מכנים "מסדרון יבשתי" מאיראן דרך עיראק לסוריה וללבנון שבו יעברו סחורות ואזרחים, אך גם טילים ורקטות מדויקים, ציוד לשיפור הדיוק של טילים וציוד לחימה אחר שמשמרות המהפכה יעבירו לסוריה וללבנון ארוזים ומוסווים.

     

    מפה מפות התבססות אירן גבול סוריה עיראק בניית גשר יבשתי   (צילום: ImageSat International)
    המסדרון היבשתי(צילום: ImageSat International)

    מפה מפות התבססות אירן גבול סוריה עיראק בניית גשר יבשתי   (צילום: ImageSat International)
    הקמת מעבר הגבול החדש(צילום: ImageSat International)

    הגשר היבשתי דרך עיראק אמור לפתור את הבעיה שנוצרה כאשר ישראל, על פי פרסומים זרים, הצליחה - ומצליחה - לסכל חלק ניכר ממשלוחי הנשק והציוד הצבאי שנשלחים ללבנון ולסוריה בדרך האוויר ובדרך הים.

     

    מדוע המעבר החדש חשוב לאיראן

    שני כבישים ראשיים המתחברים לגבול המערבי של איראן ועוברים בשטחה של עיראק שמאפשרים להפעיל את המסדרון היבשתי. הנתיב המערבי, שעובר דרך המדבר בצפון עיראק ונכנס לסוריה במעבר גבול א-תנף הממוקם סמוך למשולש הגבולות סוריה ירדן ועיראק.

      

    האיראנים אינם יכולים להשתמש בנתיב הזה מפני שארצות הברית ובריטניה מחזיקות בשטח סוריה, סמוך מאוד לא-תנף, בסיס צבאי המשמש את הכוחות המיוחדים של שתי המדינות, כוח אווירי, בעיקר מסוקים, המשמשים את הכוחות המיוחדים ואנשי מיליציה כורדית-ערבית הפועלת בחסות ובסיוע אמריקני צמוד.

     

    הבסיס הזה הוקם בשיאה של המלחמה נגד דאע"ש וזה גם ייעודו העיקרי היום (ארה"ב מחזיקה שם כמה מאות אנשי צבא) אבל עצם קיומו של הבסיס חוסם בפני משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות העיראקיות הנאמנות להם את המעבר החופשי לתוך שטח של סוריה. השטח באזור קשה מאוד למעבר שלא באמצעות דרכים סלולות.

     

    עד לאחרונה היה סגור גם הכביש מבגדד לאלקאים וממנו לאלבוכמאל בשטחה של סוריה כיוון שדעא"ש שלט באזור. אבל לאחרונה כבשו כוחות צבא המשטר הסורי יחד עם מיליציות שיעיות הפועלות בשליחות איראן את אזור אלבוכמאל מידי דאע"ש במטרה ברורה לפתוח את הנתיב האסטרטגי הזה שמרוחק מאות קילומטרים משטחה של ישראל ולכן, כך מאמינים באיראן, היא מקשה לפגוע בו. לכן, אחרי כיבוש העיר, יזמו האיראנים ואף מימנו, לפי פרסומים זרים, את מעבר הגבול החדש.

     

    מפה מפות התבססות אירן גבול סוריה עיראק בניית גשר יבשתי   (צילום: ImageSat International)
    מיליציות שיעיות שולטות במתחם(צילום: ImageSat International)

    מיליציות שיעיות עיראקיות הפועלות במימון ובאימון איראני מאבטחות את המעבר משני עברי הגבול: מהצד העיראקי ומהצד האיראני. לא מכבר, כאשר המשטר בדמשק ניסה לשלוח יחידה של הצבא הסורי להשתלט על אלבוכמאל והמעבר המיליציות השיעיות מנעו זאת בכוח. רק התערבות איראנית מנעה החרפת הקרבות.

     

    הפתיחה הקרובה של מעבר הגבול החדש באלבוכמאל חשובה לאיראנים לא רק מנקודת ראות צבאית אלא בעיקר מנקודת ראות אזרחית-כלכלית. כך טוען החוקר, ד"ר רז צימט, מומחה לענייני איראן במכון למחקרי ביטחון בתל אביב. לדבריו איראן מנסה להשיג השפעה בעיראק בכל התחומים, הפוליטי, הכלכלי, התרבותי והדתי. זאת כדי לשרות את מטרות ההגמוניה שאיראן שואפת אליה במזרח התיכון וכדי לפצות את עצמה על ההפסדים שהיא סופגת בגלל הסנקציות האמריקניות המגבילות את ייצוא הנפט האיראני.

     

    עיראק היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן כיום, והיא אף משתמשת בה כצינור להברחת ומכירה בלתי חוקית של נפט בשוק הבינלאומי. מדברי דוקטור צימט משתמע שהמאמץ האיראני האזרחי בעיראק הוא העיקר בעוד שהמאמץ הצבאי שמוביל קאסם סולימני, הוא משני אבל חשוב.

     

    יכולת להעביר את הנשק לחזית מול ישראל במהירות

    לא קשה להעריך שהסיבה שבגללה מאפסנים האיראנים רקטות טילים וציוד לחימה אחר בעיראק היא להרחיקם מטווח הפגיעה של ישראל.

     

    הם מקימים את המסדרון היבשתי כדי לקצר את משך הזמן שבו השיירות תהיינה חשופות לתקיפה ישראלית אם וכאשר ינועו מהבסיסים בעיראק לתוך סוריה ולעבר לבנון. הרעיון הוא שהרקטות והטילים יישארו בעיראק תחת שמירה של המליציות השיעיות עד שתצוץ הזדמנות שצריך ואפשר יהיה להעביר אותם בדרך היבשה לסוריה וללבנון. באמצעות המסדרון היבשתי מקבל קאסם סולימני יכולת להעביר במהירות, בתוך לילה אחד, את הנשק והציוד ליעדו בחזית עם ישראל.

     

    מטרה שנייה של האיראנים היא להשתמש בשטחה של עיראק כאתר שיגור אלטרנטיבי לעבר ישראל וערב הסעודית ואולי גם לעבר הכוחות האמריקנים השוהים בעיראק ובמדינות אחרות באזור. לכן האיראנים מאמנים, לפי פרסומים זרים, את אנשי המליציות השיעיות בהפעלת הטילים האלו בהנחה שזה ישרת את איראן ומשמרות המהפכה אם יתעורר בכך צורך אסטרטגי. כך בדיוק משתמשים כעת האיראנים במורדים החות'ים (השיעים) בתימן.

     

    קאסם סולימאני סולימני מפקד כוח קודס משמרות המהפכה איראן (צילום: MCT)
    קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה(צילום: MCT)

    כלומר, עבור משמרות המהפכה, עיראק אמורה להיות "חזית גיבוי" לוגיסטית ומבצעית לחזית נגד ישראל שהם מקימים באמצעות חיזבאללה ומליציות שיעיות בסוריה. בעניין זה צריך להעיר שהטווח מהמקומות שבהם לפי פרסומים זרים אחסנה איראן טילים ורקטות אצל המליציות העיראקיות השיעיות הוא למעלה מ-900 קילומטר.

     

    לאיראן יש טילים שמגיעים גם לאלפיים קילומטר אבל הם גדולים מדי וצריכים אתרי שיגור נייחים או משגרים גדולים מאוד שניתנים בקלות לאיתור ולתקיפה, הן על ידי ממשלת עיראק, שאינה מוכנה לאפשר לאיראנים להפוך את ארצה לבסיס צבאי איראני והן על ידי ישראל וגורמים אחרים באזור.

     

    לכן האיראנים שולחים למיליציות השיעיות העירקיות טילים ורקטות לטווח בינוני שהמשגרים שלהם ניידים ואפשר להסיעם במהירות מאתר האחסנה וההסתרה לאתרי שיגור בעיראק, שקרובים יותר לישראל ולערב הסעודית. על פי פרסומים קודמים מדובר בטילים ה"זולפיקר", שהטווח שלו הוא יותר מ-700 קילומטרים וה"פתח 110".

     

    הסיבה לריבוי התקיפות בעיראק

    למליציות השיעיות לא תהיה בעיה לשגר טילים אלה לעבר ישראל, כאשר יסיעו את המשגרים בתוך המדבר בצפון מערב עיראק לקרבת הגבול עם סעודיה או סוריה ומשם יוכלו לשגר אותם ללא בעיה, ממש כמו שעשה סדאם חוסיין במלחמת המפרץ ב-1991.

     

    לעומת זאת חיל האוויר הישראלי יצטרך לטוס מאות קילומטרים כדי לאתר ו"לצוד" את המשגרים האלה תוך סיכון מוגבר לפעילותו. כך שמדובר במצב חדש מנקודת ראות ישראלית ובחזית חדשה, עיראקית, שצריך לתת עליה את הדעת למרות ההצלחות שנחלה המב"מ (מערכה שבין המלחמות) שהפעיל צה"ל בסוריה.

     

    האיראנים האיצו לאחרונה, לפי פרסומים זרים, את תהליך הקמת מאגרי הנשק והמסדרון היבשתי, וזו, כנראה, הסיבה לריבוי התקיפות שהיו לאחרונה בשטח עיראק.

     

    בשבועות האחרונים היו ארבע תקיפות "מסתוריות" על בסיסים של צבא עיראק שבהם התבססו גם מיליציות עיראקיות חמושות המשתייכות ל"חשד אל-שעבי" ("הגיוס העממי" - ארגון הגג של המיליציות השיעיות בעיראק הנאמנות לאיראן). למיליציות השיעיות ייצוג חזק בפרלמנט העיראקי וגם בממשלת עיראק שהיא שיעית ברובה. כך הם השיגו שליטה בשטחים ובמחסנים הנמצאים בתוך בסיסים של צבא עיראק.

     

    ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, הוא שיעי אך אינו תומך מובהק של איראן, ומעדיף את הקשר עם ארה"ב. הוא נאלץ ללכת על חבל דק בין בוחריו השיעיים, המיליציות השיעיות והלחץ שמפעילה עליו איראן לבין הלחץ הנגדי שמפעילות עליו וושינגטון, ריאד, כווית ואיחוד האמירויות. כך נוצר מצב מוזר שבו האיראנים מממנים ומפעילים עשרות אלפי אנשי מליציות עיראקיות שיעיות חמושות לא הרחק מבסיסים שבהם נמצאים עדיין בעיראק קצת יותר מ-5,000 אנשי צבא אמריקניים ואנשי חברות אבטחה אמריקניות פרטיות.

     

    מזכיר המדינה האמריקני וראש הממשלה העיראקי (צילום: EPA)
    ראש הממשלה העיראקי יחד עם מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקני(צילום: EPA)

    כל עוד התנהלה המלחמה בדעא"ש, היה שיתוף פעולה בין הכוחות האמריקניים, הצבא העיראקי והמליציות השיעיות, אבל אחרי שהובס דעא"ש וחוסלה ה'חליפות' נלחמים רק האמריקנים והצבא העיראקי בשרידי ארגון 'המדינה האיסלאמית' שממשיכים לבצע פיגועים בעירק ובסוריה; המיליציות השיעיות מתמקדות כעת בעיקר בשירות אדוניהן האיראנים והאינטרסים שלהם.

     

    הדילמה של ישראל

    ברור לגמרי שלישראל ולצה"ל קשה הרבה יותר לפעול בתוך עיראק כדי לסכל את הכוונות האיראניות. לא רק המרחק מפריע – לישראל יש יכולת לאסוף מודיעין במרחק אלפי קילומטרים כפי שכבר הוכח. גם חיל האוויר ואמצעים אחרים שיש בידי צה"ל יכולים לפעול בטווחים האלו, אבל זה קשה ומסוכן הרבה יותר מאשר במדינות שנמצאות במצב מלחמה ברור עם ישראל ויש להן עימנו גבול משותף כמו סוריה ולבנון. חוץ מזה קשה מאוד לפעול בעיראק מתחת לרדאר, תרתי משמע.

     

    המדינות הערביות המקיפות את עיראק מצוידות במיטב אמצעי הגילוי האמריקניים ולכן כל פעולה אווירית ארוכת טווח בשטח עיראק עלולה להיחשף. זה נכון גם לגבי תקיפות באמצעות מל"טים ובשיטות תקיפה אחרות. עיראק היא מדינת "מעגל שני" רחוקה כמו איראן והקשיים המבצעיים הם בהתאם.

     

    אבל בעיראק קיים קושי נוסף, מדיני במהותו. עיראק היא בעלת ברית רשמית של ארה"ב ואם צה"ל יפעל בשטחה של עיראק, והפעולה תזוהה כפעולה ישראלית, היא עלולה להעמיד בסכנת פיגועי נקם את אנשי הצבא והאזרחים האמריקניים השוהים בעיראק. היו פרסומים בעבר שוושינגטון ביקשה מישראל לא לפעול בתוך שטח עיראק. לא ברור מה הייתה תשובת ירושלים.

     

    התקיפות המיוחסות לישראל ()
    התקיפות האחרונות

    קושי נוסף לפעול בעיראק קיים מפני שממשלת עיראק הנוכחית, למרות שהיא שיעית, אינה עוינת לישראל כמו איראן. לעיתים אף מתקיים דיאלוג אזרחי בין ישראלים לעיראקים, אפילו בדרג רשמי. מה שחשוב הוא שעיראק אינה עוינת לישראל באופן מוצהר ובצורה אקטיבית, ולכן אם ישראל תפעל בשטח עיראק באופן צבאי, ואפילו אם צה"ל יעשה זאת בחתימה נמוכה ובלי לקחת אחריות, זה יוצג על ידי נאמני איראן כהפרת ריבונות של עיראק ועלול לגרום לכך שממשלת עיראק תיאלץ לצאת נגדנו בזירה הבין-לאומית. כל זה לא רצוי למדינת ישראל.

     

    לכן להבנתי ניצבה לאחרונה ממשלת ישראל בפני דילמה: מצד אחד, היא אינה יכולה לוותר על זכותה וחובתה לשבש את המסדרון היבשתי ואת יכולות השיגור שהאיראנים מנסים לבנות בשטחה של עיראק באמצעות המליציות השיעיות שם. מאידך, קיימים הקשיים המבצעיים והקשיים המדיניים שפעולה צבאית עלולה להחמיר אותם ולגרום להסתבכות ישראל לא רק עם האיראנים אלא עם גורמים נוספים באזור ועם ארה"ב.

     

    בהקשר זה ניתן להתייחס בספקנות רבה לידיעה שהתפרסמה הבוקר בעיתון "אל שרק אל-אווסט" כאילו רוסיה נתנה לישראל אישור לתקוף בעיראק.

     

    המצב הזה לא חדש לישראל. כשראש המוסד לשעבר מאיר דגן קיבל מידי ראש הממשלה אריאל שרון את האחריות לסיכול ושיבוש ההתחמשות של איראן בנשק גרעיני, עמדה ישראל בפני דילמה דומה ופתרה אותה בסיוע ובשיתוף פעולה עם ארה"ב, בריטניה וגורמים נוספים.

     

    כך למשל, החל מ-2011 התפרסמו בתקשורת העולמית ידיעות על פיצוצים מסתוריים שאירעו במפעל לייצור טילים ליד טהרן, במפעל להמרת אורניום ליד איספהאן, באזור העיר פרצ'ין וכו. עד היום לא ברור מי ביצע את הפיצוצים הללו, אולם סביר להניח, על סמך דפוסי הפעולה המוכרים של ארגוני ביון שמדובר ב"פרויקטים של שיתוף פעולה בינלאומי ואזורי".

     

    גם אז דיברו האיראנים על מל"טים שנראו, ואחר כך שינו גרסה ואמרו שמדובר בתאונת עבודה או בשריפה שפרצה בגלל טיפול רשלני בחומרים, בדיוק כמו שקורה עכשיו בעיראק. בהקשר זה, חשוב להזכיר שבעיראק יש גורמים רבים, יותר מאשר באיראן, שעוינים את השיעים, את איראן וכמובן את המליציות השיעיות שפועלות בחסותה בראש הגורמים האלה נמצאים הערבים הסונים המונים יותר משליש אוכלוסיית עיראק שהממשלה השיעית מדירה אותם ומונעת מהם שירותים ותקציבים רק בשל שיוכם העדתי.

     

    גם דעא"ש עדיין כאן

    לפקודת ראשי השבטים הסונים ששוכנים במערב עיראק עומדות מליציות חמושות שמהוות יריב לא קל למיליציות השיעיות. לאמריקאים ולסוכנות הביון המרכזית האמריקנית CIA יש קשר טוב עם ראשי השבטים הסוניים הללו.

     

    בנוסף לכך, צריך לזכור שדעא"ש עדיין לא נעלם מהזירה והוא חידש לאחרונה את פעילותו באמצעות פיגועי פגע וברח באזורים המדבריים, גם בעיראק וגם בסוריה.

     

    וכמובן, צריך להוסיף לגורמים שיש להם אינטרס להילחם בהתבססות האיראנית, את הכוחות האמריקנים בעיראק. הרקטות והטילים והמרגמות שאיראן מספקת למליציות השיעיות, כבר הופעלו לאחרונה כמה פעמים נגד בסיסים של הכוחות האמריקנים בעיראק והם עלולים להיות מופעלים שוב, אך בצורה מאסיבית אם האיראניים יהיו נואשים בגלל הסנקציות האמריקאיות ויחליטו לשבור את הכלים.

     

     

    לרשימת הגורמים שהתבססות איראן בעיראק מסכנת אותם צריך להוסיף את ערב הסעודית. ריאד פועלת מדינית במאמץ התקרב לממשלת עיראק כלכלית כדי ליצור השפעה מנוגדת להשפעה האיראנית. הסעודים אומרים לממשלת עיראק שערבים צריכים לעזור לערבים ולא להיכנס לבריתות עם גורמים זרים כמו איראן. מלבד זאת - הטילים שאיראן שולחת למליציות העיראקיות מסכנים את ערב הסעודית לא פחות משהם מסכנים את ישראל.

     

    מנקודת ראות ישראלית חשוב להכיר את כל הגורמים האלו הפועלים על אדמת עיראק כדי להבין שבסיפור העיראקי ישראל אינה לבדה מול איראן, וגם כדי לדעת שמדובר באירוע האסטרטגי החשוב ביותר שהחל כבר בשנה שעברה אבל ילווה אותנו גם בשנים הבאות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים