שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הילד הופך את היום ללילה? אולי הוא סובל מבעיה בתזמון השינה
    הם לא מצליחים לצאת מהמיטה, ערניים בלילות, ישנוניים ביום, ובכל יום הם עייפים בשעות שונות. ההורים מיואשים, המורים חושבים שהם מתעצלים והדימוי העצמי שלהם נפגע. אבל בפועל, הילדים האלה סובלים מבעיה מולדת: הפרעה בתזמון השינה. אבחון נכון וטיפול במכון שינה יחסוך מהם סבל רב
    הם מרבים לישון בשעות היום, בלילה הם ערניים לגמרי, בשעות הלימודים הראש נופל להם על השולחן, והחזרה מהחופש היא סיוט. את ההורים זה לרוב מוציא מהדעת. אבל לפעמים הילדים לא אשמים. חלקם סובלים מבעיה שמכונה בשפה הרפואית הפרעה בתזמון השינה.

      

    אלה לא תלמידים שמבלים בשעות הלילה, לא חוגגים במסיבות, לא שותים אלכוהול עד כלות הנשמה וגם לא רובצים לילות שלמים מול מסכים. לרוב מדובר דווקא בתלמידים עם ציונים טובים מאוד, שעוברים בהצלחה רבה את המבחנים למרות שהם מפסידים שעות לימוד רבות. ההפרעה הזאת גורמת להם עוגמת נפש גדולה, מדביקים להם סטיגמות לא נעימות ולפעמים הם גם נפלטים ממסגרות החינוך כי הם מתויגים כ"מורדים".

     

    ההורים, מתוך בורות, לוקחים את הילדים לייעוץ פסיכולוגי, לעיתים גם לפסיכיאטרים שנותנים להם תרופות. לפעמים משנים להם את התזונה, מענישים אותם בהרחקה ממסך הטלוויזיה או הסמארטפון, ומנהלים איתם מריבות קשות מדי בוקר כדי שילכו לבית הספר, למרות שסביר ששם הם יניחו את ראשיהם על השולחן וימשיכו לישון גם בכיתה.

      

    "להפרעות בתזמון השינה השפעות מרחיקות לכת, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית, ולכן זיהוי מדויק שלהן יכול למנוע סבל רב ושימוש מיותר בתרופות וטיפולים שלא יפתרו את הבעיה. בדיקות, אבחונים וטיפולים להפרעות בתזמון שינה נערכים במכוני השינה ברחבי הארץ", מסביר ד"ר עמית גרין, פסיכולוג במכון השינה אסותא.

     

    תקלה בשעון הביולוגי. ישנים במהלך היום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תקלה בשעון הביולוגי. ישנים במהלך היום(צילום: shutterstock)

      

    קיראו עוד:

    עייפים כל הזמן? שמונה הסיבות לכך – ופתרונות

    טלוויזיה לפני השינה - כך היא פוגעת בילדים

    מי ישן יותר - גברים או נשים? הרגלי השינה של הישראלים נחשפים

     

    "נתפסים כעצלנים"

    ממה נובעת התופעה? פרופ' ירון דגן, מנהל מכוני השינה של אסותא, מסביר כי "השעון הביולוגי של רובנו עובד בסבבים של 24 שעות, אבל השעון הביולוגי של מי שסובל מהפרעה בתזמון השינה עובד בסבבים יותר ארוכים. וכך, אם בכל יום נוספות לו, למשל, שעתיים לסבב, לאחר חמישה ימים, מבחינה ביולוגית, הגוף שלו מרגיש במהלך הלילה שמדובר בשעות הצהריים. בפועל, נוצר מצב שאנשים אלה לא מצליחים לישון ולהיות ערים בשעות המקובלות. הם נרדמים בשעות מאוד־מאוד מאוחרות ובבוקר לא מצליחים להתעורר ולתפקד כפי שמצופה מהם.

     

    הבעיה הכואבת היא שבני נוער הסובלים מהפרעה בתזמון השינה, נתפסים לרוב כעצלנים והסביבה מרבה לכעוס עליהם ולא להבין את חוסר היכולת שלהם להשתלב במערכת החינוך. ההורים והמורים חושבים שמדובר בעניין של רצון ולא בעניין של יכולת, וכמובן שגם הדימוי העצמי של בני הנוער נפגע קשות. חשוב להבין שמדובר בתופעה ביולוגית, שאינה מושפעת מהרצון של הילד. כפי שלא ניתן לדרוש מילד עם עיניים חומות שיהיו לו ביום בהיר אחד עיניים כחולות, כך לא ניתן לדרוש ממנו שיישן ויקום בשעות המקובלות כשהוא פשוט לא מסוגל לכך מבחינת השעון הביולוגי שלו. ישנם ילדים שאף נשארים כיתה או נפלטים ממערכת החינוך עקב הקשיים הלימודיים החמורים שהם חווים. על מנת לחלץ אותם מהמעגל הבלתי אפשרי הזה נדרש בראש ובראשונה אבחון נכון של הבעיה".

      

    שיר (18), מאזור השרון שנמצאת לקראת גיוס, מספרת: "מאז גיל 13 סבלתי מהמון מיגרנות קשות. במשך שנתיים, לא היה יום שלא סבלתי ממיגרנה. החסרתי המון לימודים, לא הייתי מצליחה להתעורר בבוקר אבל אף אחד לא קישר את זה להפרעת השינה. מאז ומתמיד, גם בגן הילדים, אני זוכרת שאמא הייתה מתעצבנת עליי כי היא לא הייתה מצליחה להקים אותי והייתי נשארת בבית לא מעט כי פשוט ישנתי. היו גם ימים שהלכתי לבית הספר בלי שעות שינה בכלל בלילה. כל הזמן נאלצתי להשלים פערים. למרות הכל השתדלתי תמיד להצליח בלימודים במאמצים עילאיים. בתיכון פניתי למסלול של לימודי ביולוגיה וכימיה, חומר קשה שדורש גם עבודה במעבדות".

      

    מאיה מספרת שעברה "אינספור בדיקות נוירולוגיות, ורק אחרי שנתיים, רופאת המשפחה שלי, לילך קמר, הפנתה אותי לבירור במכון שינה. שם אובחנתי והתחלתי לקבל מלטונין כל ערב. אני מקפידה להיפרד מכל מסך אפשרי אחרי השעה 20:30, הולכת לישון כמו כולם וקמה בבוקר בלי בעיה. זה המתכון לנצח הפרעה כזו. אחרת הסבל לא היה נגמר אף פעם".

      

    היא מרגישה תחושת החמצה על השנים האבודות: "חבל שמפספסים ילדים כמונו. מודעות היא שם המשחק. אם יש סימפטומים של הפרעות שינה בלילה ורצון לשינה ביום, הפרעות באוכל, חייבים להפנות מיד לגורם המתאים לבירור מעמיק ומתן תרופה. תכל'ס, דור שלם של תלמידים פוספס. אצלי לקח שנים רבות עד שנעשתה האבחנה הנכונה. בצבא הורידו לי בגלל זה את הפרופיל ל־82 אבל זה עדיין פרופיל קרבי".

      

    אורית, אמא לנער בן 17 שאובחן גם הוא עם הפרעות קשות בתזמון השינה, מספרת: "כבר כשהיה בן 12, כשהייתי מבקשת מאיתן לבצע פעולות פשוטות בכל בוקר כמו לקום, לצחצח שיניים, להתלבש ולצאת לבית הספר כדי שאני לא אאחר לעבודה, זה היה מתגלגל למלחמות וויכוחים. גם כשהוא הפך לנער הבעיה לא עזבה אותו, אלא רק הלכה והחמירה".

      

    איתן מאשר את הדברים בחיוך. "אמא הייתה נכנסת להעיר אותי מדי בוקר, מאיצה בי לקום, להתארגן, לאכול משהו קטן ולצאת. אבל גם אם הייתי מצליח איכשהו להקים את עצמי לכיוון המקלחת כדי לצחצח שיניים, מיד מצאתי את עצמי שוב במיטה, שוקע שוב בשינה עמוקה כאילו לא ישנתי כל הלילה", הוא מספר.

      

    "זה היה מוזר", אומרת אורית, "כבר כשאיתן היה תינוק הוא לא ישן כמו שאר התינוקות של החברות. הייתי מקריאה לו ספרים, מרשה לו לצפות בעוד קלטת, משחקת איתו - אבל כלום לא עזר. הילד לא היה מתעייף בכלל ואני הייתי נרדמת על השטיח בחדר המשחקים, למרות שגם אני לא זקוקה להרבה שעות שינה. זה עבר את כל הגבולות, אבל אני מודה שלא נדלקה שום נורה אדומה. חשבתי לעצמי שיש ילדים שפשוט לא נרדמים מהר והופכים את היום ללילה. המצב החמיר כשאיתן עלה לבית הספר היסודי. זה לא כמו גן שאפשר לוותר לו כדי שימשיך לישון בבית. בוקר אחר בוקר הייתי מעירה את ארבעת הילדים, מכינה סנדוויצ'ים, ממהרת לפזר את הילדים למסגרות ולהמשיך לעבודה, כששלושת הקטנים משתפים פעולה ורק איתן תוקע את כל התהליך. היו בקרים של ויכוחים, שכנועים, הבטחות כמו, 'אם תקום אני אקנה לך משחק מחשב', אבל שום דבר לא קנה את הילד שלנו. הוא היה חוזר למיטה לכמה שעות שינה.

     

    "הייתי מאחרת לעבודה, כי את לא יכולה להשאיר את הילד שלך לבד, עבדתי מהבית כמה שיכולתי, הוא הפסיד שעות לימוד רבות, ובכל פעם הייתי צריכה להמציא תירוץ אחר למורים. המזל של איתן שהוא ילד מבריק. הוא הצליח להדביק את הפערים ולהשלים את החומר. אבל זה מאמץ קשה לילד. הוצאנו לו מהחדר את כל המסכים האפשריים, כולל מסך מחשב, כי חשדנו שאולי כשאנחנו ישנים הוא לא מוריד את העיניים מהמסכים וזו אולי הסיבה לעייפות הלא־מובנת. המצב גרר גם לא מעט ויכוחים ביני לבין בעלי. אתה רואה שהילד שלך במצוקה, אבל אתה לא מבין. הילד מדוכא? הילד בודד? אין לו חברים? אף אחד לא הבין שאיתן למעשה סובל מהפרעה רפואית מוגדרת. לא היה לנו שמץ שיש בכלל הפרעה כזו".

      

    ואז התחולל המהפך. "החיים של כולנו התהפכו ביום שהופנינו לפרופ' דגן ועברנו שם ייעוץ ראשוני במכון השינה. הוא אמר לנו: 'הילד שלכם סובל מהפרעות בתזמון בשינה ומחוסר סנכרון בשעון הזמן'. המחשבה הראשונה שעלתה לנו בראש כהורים הייתה, 'איך לכל הרוחות הילד שלנו נאלץ לסבול כל כך הרבה שנים מבלי שיכולנו לסייע לו באבחון נכון'. אבל זה היה מחוסר ידע. מרגע שאיתן החל לקבל טיפול בכדור מלטונין לפני השינה, תוך הקפדה על ללכת לישון בזמן מוגדר בכל לילה ולא למשוך את שעות הערות, הוא החל לישון יותר והוא קם לבית הספר. בנוסף לטיפול במלטונין, אנחנו משלבים הדלקת נורה מיוחדת בבוקר שמדמה אור שמש. במקביל, החלטנו להעביר אותו לבית ספר פתוח", היא מספרת.

      

    לדבריה, "חשוב לי לספר את הסיפור שלנו כדי לעזור לילדים אחרים שסובלים מאותה הפרעה ולא מאובחנים. הורים מכנים את הילדים האלה במילים איומות: 'ילד עצלן', 'ישנוני', 'שק שינה' ועוד. אבל הילדים האלה לא אשמים שנולדו עם הפרעה מולדת שניתנת לטיפול ברגע שמאבחנים אותה. הם עוברים השפלות בבית הספר, יש אטימות מוחלטת מצד המורים - שגם הם לא אשמים, כי הם לא מודעים לקיומה של הפרעה כזו. מערכת החינוך חייבת להעלות את המודעות לתופעה בקרב הצוותים הפדגוגיים ולתת סיוע לילדים האלה, אחרת הם נפלטים ממסגרות החינוך. אותנו פיספסו. לא רופא המשפחה, לא המורים, לא היועצת, אף אחד לא ידע להגיד לנו שיש לילד שלנו אולי בעיה כזו. יש אפס מודעות".

     

      ( ) ( )

    מלטונין ואור

    הטיפול, מתברר, לא כל כך מסובך. "ניתן לטפל בתופעה באמצעות כדורי מלטונין בשילוב חשיפה לשמש וטיפול באור מיוחד שמסייע לגוף להיכנס למחזורי השינה והערות המקובלים. משפחות שטופלו באמצעים אלה אומרות שזה הציל להם את הילד", מסביר פרופ' דגן. לדבריו, "מחקרים מעידים על כך שבעולם המערבי שבעה אחוזים מהמתבגרים וארבעה אחוזים מהמבוגרים סובלים מהפרעות בתזמון השינה.

     

    מחקר שפורסם בכתב העת sleep מצא על סמך מדידות במעבדת שינה, כי בגיל הגן סובלים 26 אחוז‬ מהילדים מהפרעות בתזמון השינה. לפי מחקר אחר, מבין אלה שמאובחנים במעבדות שינה כסובלים מנדודי שינה, אחד מכל עשרה סובל למעשה מהפרעות בתזמון שינה וזקוק לטיפול אחר מזה שהומלץ לו. הפרעות בתפקוד השעון הביולוגי יכולות לגרום למחסור שינה כרוני, שלאורך זמן עלול לגרור הפרעות למידה וזיכרון, בעיות קשב וריכוז, סף תסכול נמוך ובעיות התנהגות קשות". ‬‬‬‬‬‬‬

      

    הילדים האלה סובלים. "מתבגרים שסובלים מהפרעת השעון הדחוי, לעיתים מאובחנים בטעות כבעלי הפרעות למידה, קשב וריכוז", אומר פרופ' דגן. "בגלל קשיי ההסתגלות שלהם הם עשויים לקבל מרשמים לתרופות נגד דיכאון או ריטלין. רק כשמאובחנת ההפרעה בתזמון השינה, מרגיש המתבגר הקלה ומפסיק להסתובב עם תחושת האשמה, מכיוון שהוא סוף־סוף מבין שהוא סובל מהפרעה ביולוגית ולא נפשית".‬

      

    כך היה במקרה של הילד ג', שהופנה מאשפוז יום פסיכיאטרי בבית חולים להערכה במכון השינה ב"אסותא", לאחר שאובחן כסובל מהפרעה פסיכיאטרית. "בדיקה ואבחון אצלנו הצביעו כי אין בעיה פסיכיאטרית, אלא רק הפרעה בתזמון שינה. הילד קיבל טיפול להפרעה הזאת וחזר לתפקוד מלא בבית ובלימודים", מציין פרופ' דגן.

      

    ולמה הכל קורה בעצם? "השעון הביולוגי ממוקם בבסיס המוח, באזור הקרוי היפותלמוס, שהרכבו הגנטי ידוע בחלקו וגם כמה מדרכי פעולתו", אומר פרופ' דגן, "כאשר מחשיך, מועבר אות שמדווח על כך מהעיניים לשעון הביולוגי, וממנו לבלוטת האצטרובל הממוקמת בקצה האחורי של המוח. לאחר קבלת האות הזה, בלוטת האצטרובל מפרישה לזרם הדם הורמון בשם מלטונין, המסמן לחלקי הגוף השונים שעכשיו לילה. מייחסים למלטונין תפקיד בהשריית שינה. כמות המלטונין בדם מגיעה לשיא בסביבות שתיים־שלוש לפנות בוקר, ריכוזו הולך ויורד עד שבסביבות שבע־שמונה בבוקר רמתו בדם זניחה ואז מתעוררים. פרק הזמן שבו רמת המלטונין בדם מוגברת קרוי 'הלילה הפנימי'. ואצל מי שסובלים מהפרעה, כל המנגנון הזה משובש".

     

    על מה ילדים חולמים?

     

    צלמים: ניצן דרור וניר כהן

    צלמים: ניצן דרור וניר כהן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים