שתף קטע נבחר
 

בזן תוכל לקבל שטח גדול פי חמישה משביקשה להרחבה

החברה שבשליטת משפחת עופר, מבקשת להרחיב את פעילותה במפרץ מ-2012. התוכנית אושרה על ידי המועצה הארצית לתכנון, אבל בג"ץ קבע: היא לא היתה מפורטת דיה. בזן נדרשה להגיש תוכנית מדוקדקת, אבל בעיה אחת כבר נפתרה: היא לא תצטרך להמתין להקצאת שטח במפרץ

חברת חיפה כימיקלים , או בשמה החדש "קבוצת חיפה", החלה בפינוי המתקן ששימש אותה באזור חיפה לייצור דשנים (ונודע בזכות מיכל האמוניה , חומר גלם קריטי לייצור דשנים). השטחים אמורים לחזור לידי בית הזיקוק החיפאי (בזן), שבשליטת משפחת עופר, ויאפשרו להם להתרחב, ככל שתאושר תוכנית מפורטת למהלך זה, כפי שדורש בג"ץ.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

 

"המשרד להגנת הסביבה לא מכיר חלק מהנתונים שמציג בזן"

הפיטורים בחיפה כימיקלים: שיאו של מחדל מתמשך

המשרד להגנת הסביבה לחיפה כימיקלים: היתר הרעלים לא יחודש עד לריקון מכל האמוניה

 

המפעלים שחיפה כימיקלים מפנה הם מתקני ייצור ששימשו את החברה עשרות שנים, בשטח ששייך לבזן והחברה החכירה לתקופה ארוכה. לאחר שבית משפט הוציא צו שקבע כי יש לסגור את מיכל האמוניה החיפאי עד אמצע ספטמבר 2017, לא נמצאה דרך לשנע את האמוניה למתקניה של חיפה כימיקלים. הייצור בהם הופסק ו-250 עובדים פוטרו.

מיכל האמוניה (צילום: ערן יופי כהן) (צילום: ערן יופי כהן)
מיכל האמוניה(צילום: ערן יופי כהן)
 

בסביבת חיפה כימיקלים טוענים כי לא החליטו איזה שטח יעבור חזרה לידי בזן - לחברה יש מספר מעבדות שהיא תרצה להמשיך את פעילותן - עם זאת בחברה כבר התחילו לפנות את פסולת הברזל מהשטח. בחיפה כימיקלים מתייחסים להחזרת השטחים כעובדה מוגמרת, וכל שנותר לחברות לעשות הוא לנהל מו"מ ולהגיע להסכמות בנוגע להיקף השטחים שיוחזרו.

 

שטח גדול משקיוו

כפועל יוצא, בתי הזיקוק עשויים לקבל לשימושם שטחים נרחבים בתוך כמה שבועות עד כמה חודשים. מבדיקות "כלכליסט" עולה שחיפה כימיקלים מאכלסת שטח של כ-220 דונם - פי חמישה ויותר משטח ההרחבה שאושר לבתי הזיקוק לפני כשנתיים במוסדות התכנון. ההרחבה עדיין לא יצאה לפועל משום שלפני כחודש הוקפאה על ידי ביהמ"ש העליון בטענה שהאישורים שניתנו לצורך זה למתקני הזיקוק גורפים מדי.

 

"לא ניתן שלא להתרשם מהיקף השימושים התעשייתיים במתקנים שבנייתם הותרה בתנאי השטח, מניסוחם הגורף, ומכך שלפי התוכנית ניתן לבנות בהם כמעט כל מתקן", כתבו שופטי ביהמ"ש העליון בשבתם כבג"ץ, והוסיפו שאין בתוכניות ההרחבה "מגבלות או הנחיות קונקרטיות בדבר האופן שבו ייבנו המתקנים".

 

השורה התחתונה של ביהמ"ש היתה: "בשים לב להשלכות הפוטנציאליות של המתקנים על הסביבה, לקרבתו של מתחם בזן לריכוזי אוכלוסייה משמעותיים, ולתנאי הטופוגרפיה המקשים על פיזור מזהמים, לא ניתן להסתפק בהסדרים הכלליים שבתוכנית". את העתירה הגישו אדם טבע ודין וארגוני סביבה, כשמבהמשך הצטרפה ראש העיר חיפה עינת קליש-רותם.

בתי הזיקוק בחיפה (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
בתי הזיקוק בחיפה(צילום: אבישג שאר-ישוב)
 

על אף שנדרשה לכתוב את תוכנית ההתרחבות מחדש והיא תידרש לאישור מחודש, פינוי השטחים הוא התפתחות אופטימית מבחינת בזן: מדובר בכ-220 דונם - פי חמישה משטח ההרחבה שביקשה בזן במקור. מעבר לכך, בזן לא תידרש להשקיע בהקמת תשתיות בסיסיות עבור המפעלים, משום שהשטח מכיל תשתיות חיוניות כגון רשתות חשמל, ביוב ומים.

 

האם בזן תלך על כל הקופה

בזן מתכננת להרחיב את פעילותה, כמו גם להחליף תשתיות ישנות ולהרחיב את תחנת הכוח שלה, שמפיקה כיום 43 מגה וואט, עד כדי הפקת 370 מגה וואט.

 

הרחבת תחנת הכוח תוכל להתחיל מיידית משום שמשרד האנרגיה אישר את שלב הביניים בשדרוגה עד היקף הפקת 140 מגה וואט. על אף שחלק ממהלכים אלה נחשבים למפחיתי זיהום, ארגוני סביבה וראש העיר חיפה מתנגדים להם ופועלים באפיקים משפטיים בנסיון לדחוק את רגלי בתי הזיקוק מהמפרץ.

 

בזן וחיפה כימיקלים סרבו להגיב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ערן יופי כהן
מיכל האמוניה בחיפה
צילום: ערן יופי כהן
מומלצים