"ראינו מורים ותיקים שנפנפו תלושים של מורים צעירים והשיגו תוספות שכר"

"כותרות העיתונים שמפחידות מהגירעון ניזונות מידי אינטרסנטים שמנסים לשדר שמתרחשת פה בעיה קשה", אומר פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני מציע להסתכל על גורם אובייקטיבי יותר כמו שוק ההון, שמביע אמון במדיניות הכלכלית של הממשלה. זה מתבטא בתשואות נמוכות באג"ח ממשלתיות ובגיוסי חוב מוצלחים בחו"ל, כשהשוק כבר ידע על נתוני הגירעון. השוק לא מוטרד מהגירעון".

כתבות נוספות למנויי +ynet:

• שטייניץ: "חשבתי שצריך הכרעה מלאה של חמאס, לא בטוח שצדקתי"
• רגע המבחן של נגיד בנק ישראל
• 5 תארים עד גיל 30: כך הפך סאמר חאג' יחיא ליו"ר לאומי

פרופ' שמחון (59) מכהן כארבע שנים כיו"ר המועצה, אחרי שנים רבות שבהן לימד כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא נחשב ליועצו הכלכלי הקרוב של נתניהו, לאחר שבעבר שימש כיועץ הכלכלי של יובל שטייניץ כשהיה שר האוצר. לפני כ־7 שנים הוא אף התמודד בפריימריז בליכוד. 

גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מתריע מהגירעון. גם הוא אינטרסנט?

"זה תפקיד הבנק המרכזי, מאז ומעולם ראה עצמו כמוכיח בשער. ניסיון העבר מראה שאזהרות בנק ישראל מופרזות, כמו בהתנגדות שלו להפחתת מיסים ב־2015". 

"נקלענו לסביבת גירעון יותר גבוהה ממה שהיינו רוצים לראות", מודה שמחון, ויחד עם זאת - הוא לא מוטרד. "יש שנים שהוא מעל לתחזיות ויש שנים שפחות, המטרה היא להישאר סביב ממוצע התחזיות לאורך זמן".

מה זאת אומרת "נקלענו"? הגירעון הוא תולדה של מדיניות לא אחראית.

"זו טענה לא נכונה. אי־אפשר להאשים את הממשלות האחרונות בחוסר אחריות. אם נסתכל 4 שנים אחורה, הגירעון הממוצע היה נמוך ממה שנחזה. אי־אפשר להסתכל על שנה אחת ולהגיד שזו מגמה. בכל אופן ראש הממשלה כבר טיפל בגרעונות גדולים מזה הנוכחי".

לדעת שמחון, הורדת הגירעון צריכה להיות הדרגתית. "אם הממשלה העתידית תהיה בהרכב דומה לנוכחית לא יהיו העלאות מיסים, אלא צמצום הדרגתי של הגירעון. לטעמי יש לצמצם אותו ל־3.25% בשנת 2020. באופן נורמלי כל שנה הכנסות המיסים גדלות בכ־5%, ולכן אם נגדיל את ההוצאות רק ב־3% הגירעון יצטמצם".

אבל יש קיפאון בהכנסות ממיסים.

"אין קיפאון. בתחילת השנה היו נתונים נמוכים, אבל לאט־לאט זה מתכנס לקצב שהיה בעבר. אין מקום להעלאת מיסים, מכיוון שזה יפגע בצמיחה ולפגיעה הזו יהיו השלכות יותר קשות מאשר לגירעון".

מפלגת העבודה־גשר הציגה תוכנית כלכלית שתומכת בהעלאת המיסים לטובת מטרות חברתיות כמו השקעה במערכת הבריאות ובחינוך לגיל הרך. אלו לא מטרות ראויות להעלאת מיסים?

"המטרות אולי טובות, אבל הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. הדבר הקל זה להגיד שצריך לתת לזה ולזה, השאלה היא איך מממנים את זה. המחשבה שיש עשיר שאפשר להטיל עליו מס גבוה וזה יממן את הדברים הטובים, בעייתית. זה נוסה הרבה פעמים ואף פעם לא הצליח. בגלל זה אין אף מדינה מפותחת שלוקחת 65% מס. צרפת ניסתה זאת וגילתה שהיא בסוף גובה פחות מס, ולכן זה בוטל". 

הגירעון לא מפחיד את שמחון, מה כן? "שני דברים מהווים סכנה על הכלכלה בארץ: משבר כלכלי עולמי ומשבר ביטחוני. אנחנו לא יכולים לעשות הרבה למניעת משבר עולמי, אבל אם הגדלת תקציב הביטחון תגדיל את יכולת ההרתעה שלנו, היא יכולה לסייע למניעת משבר ביטחוני".

אבל לפני שמגדילים תקציבים, מערכת הביטחון לא צריכה להתייעל?

"אין ספק שיש שומנים במערכת הביטחון, ובד בבד עם ההגדלה צריכה לבוא דרישה להמשיך ולהתייעל. אבל אם נחכה עד שמערכת הביטחון תסיים להתייעל נחמיץ הרבה הזדמנויות במישור הביטחוני, ואין לנו מספיק זמן לחכות".

מוקד טוב להתייעלות לדעת שמחון יהיה בהסכמי השכר הגדולים שיגובשו בשנה הבאה עם ההסתדרות, המורים והרופאים. "הם יהיו פחות נדיבים ממה שהורגלנו. הדגש צריך להיות על מתן תוספות שכר רק לעובדים ברמות היותר נמוכות", הוא אומר, ומסביר: "עובדים שמרוויחים יותר מ־20 אלף שקל בשירות הציבורי, לא צריכים לקבל בהסכמים הקרובים תוספות שכר. הרופאים, למשל, קיבלו בעשור האחרון תוספות גדולות. אולי נכון לתת תוספת למתמחים שעובדים הכי קשה ומרוויחים הכי מעט, אבל לא למומחים שכבר קיבלו תוספות גדולות".

מה לגבי הסכם השכר עם הסתדרות המורים שיצטרכו לגבש בשנה הבאה? צפויות להיות בו דרישות לתוספות.

"פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים בישראל הם מהגבוהים בעולם, ואין לזה סיבה. צריך למקד את תוספות השכר רק במורים הצעירים, שמרוויחים את השכר הנמוך ביותר. זה גם יתמרץ אנשים טובים להצטרף להוראה. ארגוני המורים מנוהלים על ידי אנשים מבוגרים שדאגו קודם כל לשכבת הגיל שלהם, וראינו מורים ותיקים שנפנפו תלושים של מורים צעירים והשיגו תוספות שכר. לאוצר היה נוח עם זה, כי יש יותר מורים צעירים מוותיקים ולכן היה עדיף להם למקד תוספות לוותיקים, אבל זה נוהג שצריך להיפסק".

על אף החששות שהכלכלה העולמית תגרור את ישראל להאטה ואולי למשבר, שמחון משדר אופטימיות, וגם לא מתרגש ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. "אנו נמצאים מחוץ למלחמה הזו. פרט לתנודות בבורסה, לא נראה לי שמלחמת הסחר תשפיע על המשק", הוא אומר. "יש פה חברות שמוכרות לסין במיליארדי דולרים, וברור שהחרפה עלולה לפגוע במכירות שלהן. יחד עם זאת, לא מדובר בסכומים שיגרמו למשבר כלכלי או משהו שרוב האזרחים יחושו, שכן ישראל מוכרת לחו"ל בעיקר שירותי היי־טק ובעיקר לארה"ב ולאירופה.

יש חשש שמלחמת הסחר תוביל להאטה כלכלית עולמית ותגרור את ישראל.

"היא תשפיע הרבה פחות ממה שחושבים. מדובר בהטלת מכסים על סחורות של חצי טריליון דולר, בעוד הסחר העולמי הוא עשרות טריליוני דולרים".

נתוני צמיחה חלשים ברבעון השני פורסמו באחרונה, אך שמחון מתעקש: "אין האטה במשק. הנתונים החלשים נבעו מהסטת מכירת מכוניות מהרבעון השני לראשון בגלל עלייה במכס שנעשתה באפריל והביאה להקדמת עסקאות. כמו שלא חגגנו את נתוני הצמיחה ברבעון הראשון שנבעו ממכירת מכוניות, כך אין מה להתאבל על נתוני הרבעון השני".

אבל יש אינדיקציות, כמו בתחום הצריכה, שמעידות על האטה.

"נתונים אחרים לא מראים על האטה. אם כבר רואים שיפור: יש עלייה בשכר כמעט בכל ענפי המשק והאבטלה נמוכה ויציבה. אבל זה לא אומר שלא צריך להיזהר או שלא יכול לקרות משבר כלכלי עולמי. לפעמים משברים קורים מבלי שיש להם סימנים מוקדמים".

אבל זו הבעיה. אם יקרה משבר שכזה, אין למדינה כלים להתמודד איתו: הריבית ממילא נמוכה אז אי־אפשר להוריד אותה, ואת הגירעון לא רק שאי־אפשר להרחיב אלא בכלל צריך להקטין.

"זה נכון שבמצב הנוכחי קשה להוריד את הריבית ולהעלות את הגירעון. אבל במקרה של משבר קיצוני זה אפשרי, ועובדה שבארה"ב הגירעון היום הוא 5%".

אל הסיטואציה הכלכלית המורכבת מצטרף גם שער השקל. השקל מפגין עוצמה אל מול המטבעות, ובשנה האחרונה התחזק מול הדולר ב־6% והתייצב סביב שער של 3.5 שקלים, מה שהביא לקולות הקוראים לבנק ישראל להתערב במסחר במט"ח - מה שנכון לכתיבת שורות אלה לא מתבצע. שמחון חושב שהתערבות שכזו שגויה. "בנק ישראל לא צריך להתערב בשער החליפין. ההתערבות במסחר במט"ח מהווה סובסידיה לחלק מהתעשיינים על חשבון רווחת הצרכנים".

אבל יש פה מלחמת מטבעות ופעילות של ספקולנטים שמעוותת את השער.

"אין מלחמת מטבעות. השוק הישראלי מספיק גדול ועמוק, כך שספקולנטים לא מטלטלים אותו. השקל החזק אינו תוצאה של פעילות של ספקולנטים, אלא תוצאה של כלכלה מצליחה המאופיינת בעודף יצוא גדול. התערבות במסחר במט"ח מביאה לכך שבנק ישראל מחזיק בדולרים שמניבים תשואה מאוד נמוכה. הכסף הזה צריך להיות בידי הציבור".

שקל חזק פוגע ביצואנים ובתעשייה.

"יש כאלה שמרוויחים משער חליפין גבוה וכאלה שמפסידים. למה המדינה צריכה לסייע לצד אחד על חשבון אחרים? אם כבר, החשש האמיתי של חלק מהתעשיות הוא שהיבוא יוזל והתחרות תגבר - וכך יתאפשר לצרכן הישראלי לצרוך מוצרים טובים וזולים יותר".

במסחר במט"ח אתה לא חושב שצריך להתערב. מה לגבי מלחמת המחירים בענף הסלולר שפוגעת בהשקעה בתשתיות? משרד התקשורת צריך להתערב?

"מה שקורה בריא, והמדינה לא צריכה להתערב. בשוק נורמלי תמיד יש פשיטות רגל, כשהשחקנים הפחות טובים לא עומדים בתחרות ויוצאים ונכנסים במקומם שחקנים טובים ויעילים יותר".

לפני כשבועיים פירסם בנק ישראל דו"ח עם המלצות לשיפור הפריון בישראל שנמצא בפיגור אל מול המדינות המפותחות. אחת ההמלצות הבולטות הייתה ביטול הטבות המס לתעשיינים לטובת חלוקה שוויונית יותר של ההטבות בין הענפים. שמחון חושב שזו המלצה שראוי לבחון. "יש היגיון רב בבחינה מפעם לפעם של מערכת התמריצים שהמדינה נותנת. הרבה פעמים מקבלים החלטה מסוימת ואז ממשיכים בה מכוח האינרציה, בעוד העולם משתנה".

בנק ישראל המליץ לאחרונה לבטל את הלימודים בימי שישי לטובת קיצור חופשים אחרים וסנכרון עם ימי החופש של ההורים. "יש הרבה רעיונות יפים לשיפור הפריון, רק שהיכולת ליישם אותם מוגבלת פעמים רבות", הוא אומר ומוסיף שהוא בעד היוזמה, "אבל ברגע שבאים לארגון המורים עם הצעה לשינוי, הממשלה נדרשת לשלם מיד ובמזומן והרבה".

במועצה הלאומית לכלכלה, שאחראית בין השאר על תכנון ארוך טווח של היבטים שונים בכלכלה, מובילים פרויקט מרכזי לבדיקת האפקטיביות של תקציבים לפרויקטים שונים. "גילינו שהמדינה מוציאה מיליארדי שקלים על תוכניות שאף אחד לא בדק את האפקטיביות שלהן. תוכנית שפקיד חשב שהיא טובה לפני 30 שנה ממשיכה לחיות לאורך זמן ולקבל תקציבים מבלי שאף אחד בוחן אם היא אפקטיבית. יזמנו בחינת אפקטיביות של תוכניות ממשלתיות, למשל הסיוע לעסקים קטנים בפריפריה או מידת ההשפעה של מעונות יום על יציאת נשים לעבודה".

איפה זה עומד?

"זה תהליך מפרך ואיטי. לא כל המשרדים הממשלתיים משתפים פעולה, אם כי מרביתם כן. בכל אופן ייקח כמה שנים עד שנמפה את כל הפרויקטים ונסיים את בדיקת האפקטיביות שלהם".

מהסתדרות המורים לא נמסרה תגובה עד פרסום הכתבה.