שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פעם ביובל: יום א', א' אלול, אחד בספטמבר
    אירוע נדיר: היום, יום ראשון, אחד בספטמבר הוא גם ראש חודש אלול. וכך יהיה ספטמבר-אלול הקרוב חודש שלם שבו מסתנכרנים התאריכים בלוח העברי והלועזי עם ימות השבוע. יודעי ח"ן מספרים כי הפעם הבאה שבה נחזה בתופעה דומה תהיה בחודש תמוז-יולי 2068. למה זה קורה?

     

    הימים והתאריכים הסתנכרנו היום באירוע נדיר. כמה נדיר? "זה אירוע שקורה פעם בחמישים או שישים שנה", מספר פרופ' ג'פרי וולף מהמחלקה לתלמוד ותושבע"פ שאוניברסיטת בר אילן. אם לא שמתם לב, הרי שהיום שבו ללימודים כל התלמידים בכל הארץ – חרדים ודתיים גם יחד.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

     

    היום, יום ראשון, אחד בספטמבר - חגם של ההורים - הוא גם ראש חודש אלול (שבו מסתיימת תקופת בין הזמנים בישיבות). וכך יהיה ספטמבר-אלול הקרוב חודש שלם שבו מסתנכרנים התאריכים בלוח העברי והלועזי עם ימות השבוע. יודעי ח"ן מספרים כי הפעם הבאה שבה נחזה בתופעה דומה תהיה בחודש תמוז-יולי 2068 – חגם של התלמידים.

     

    חשיבה כלל עולמית

    "יש בזה משהו הרבה יותר עמוק מאשר סתם ההצטברות של התאריכים והימים", מסביר פרופ' וולף, בראיון לאולפן ynet. "זה אומר משהו על הלוח העברי ששונה משאר הלוחות שמשתמשים בהם ברחבי העולם".

     

    לוח שנה (צילום: shutterstock)
    כמה שיטות(צילום: shutterstock)

     

    לדבריו, "רוב הלוחות בעולם הם או ירחיים או שמשיים. הלוח הכללי שבו אנחנו משתמשים הוא שמשי - מאורגן סביב מחזור השמש, ומתארגן סביב עונות השנה. הלוח המוסלמי, מאידך גיסא, הוא ירחי לגמרי, ולכן יש הפרש של 11 ימים בין המחזור השמשי למחזור הירחי. המחזור הירחי קצר ב-11 יום מהלוח השמשי, ולכן הלוח המוסלמי תמיד ברגרסיה, והשנה מתחילה 11 יום מוקדם יותר".

     

    "הלוח העברי הוא בעצם מגשר בין הירחי ושמשי, והוא מסתדר עם השניים. יש מנגנונים בתוך הלוח העברי כך שהרגרסיה הזאת לא תחול, והחגים תמיד יהיו באותן העונות. חז"ל ראו בזה משהו הרבה יותר עמוק מאשר שמירה על פסח באביב: הם ראו בזה ניסיון או שאיפה לערוך שלום במערכות. אנחנו מקווים שיהיה שלום בעולם, אז מנסים לבטא את זה בשלום בין המערכת השמשית למערכת הירחית".

     

    השלום העולמי הוא ביטוי לשאיפה היהודית להיות חלק מהעולם: "היהודים תמיד היו חלק מהעולם הכללי, והלוח היהודי קובע ברכה לעצמו. יש לו ציוויליזציה עצמאית וגם חיים משלו, והוא רוקד על שתי החתונות בו זמנית. העובדה שאנחנו מנסים להשלים בין המערכות המנוגדות, במובן מסוים, היא אמירה כללית לגבי הניסיון ההיסטורי של היהודים". 

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים