שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "נמאס לי לוותר על עצמי מול אשתי"

    דן רוצה בכל מאודו שיחשבו עליו דברים טובים, להיות שייך ומקובל על כולם. אך רצון זה יוצר אצלו מתח רב, ומכריח אותו לשלם מחיר כבד. למעשה, בגלל שהוא לא מרשה לעצמו לבטא את רגשותיו האמתיים, נוצר מצב שאף אחד לא באמת מכיר אותו, אלא רק את החזות שהוא מציג. ייעוץ זוגי

    זוג חווה קונפליקט זוגי (צילום: Shutterstock)
    אל תתבלבלו - ויתור עצמי אינו קשור לנתינה(צילום: Shutterstock)
     

    דן, נשוי ואב לשני ילדים, הגיע לחדר הטיפולים לבדו, כשמבט כבוי בעיניו. "לאחרונה אני מרגיש שמשהו לא תקין", פתח את שיחתנו. "אני מרגיש שאני כל החיים מוותר על עצמי ועל דברים שאני אוהב כדי לעשות מה שהילדים, אשתי והחברים רוצים, ובחודשים האחרונים התחלתי לשאול את עצמי – איפה אני בכל הסיפור הזה ומה אני רוצה בכלל?". דן תיאר בפניי חיים שבהם פעל מתוך צורך מתמיד למצוא חן בעיני האחר. הוא תמיד נתן על חשבונו, העמיד את צרכי האחר לפניו ועשה הכל כדי לא לאכזב ומתוך רצון להימנע מריבים ומוויכוחים. לאחרונה הוא מרגיש שמשהו בתוכו השתנה. 

     

    בין נתינה לריצוי

    חשוב מאוד להפריד בין נתינה לריצוי. בכל אחד מאתנו קיים חלק מרצה, מאחר שהתנהגות זו היא חלק מתהליך הסוציאליזציה המאפשר ליחיד להתאים ולהסתגל לסביבה. אולם כאשר דפוס זה בא על מנת להשביע את רצון האחר על חשבוני, כאן כבר ניתן להצביע על בעיה. תחושה זאת יוצרת מצב שהאדם המרצה מתקשה להגיד לא, חושש לאכזב ומפחד להפסיק להיות נאהב.

     

    לעומת זאת, נתינה מגלמת אצל היחיד אחריות חברתית, מוסרית וערכית. היא מעניקה לנותן תחושת סיפוק ועוצמה ונותנת משמעות. נתינה נובעת מתוך רצון ובחירה לעשות משהו למען האחר, ומקורה בטוב לב ובאמפתיה. אומנם בריצוי יש נתינה, אך מקורה בחשש מעונש ומרצון לקבל פרס. היא נושאת בחובה תחושת קורבנות, תקיעות וחוסר ערך. המרצה לא רואה לפניו אפשרות להתנהגות אחרת, מאחר שהוא מעניק משמעות לרצונות של האחר ומבטל את הרצונות האישיים שלו. אין זה אומר שדן צריך לוותר לגמרי על נתינה, זה כן אומר שעליו לשמור על איזון נכון בין נתינה לאחר ובין סיפוק רצונותיו האישיים. כוונתי היא שזה בסדר לוותר למען האישה, הילדים והאחרים כל עוד גם הצרכים שלו מסופקים ובאים לידי ביטוי.

     

    דן רוצה בכל מאודו שיחשבו עליו דברים טובים, להיות שייך ומקובל על כולם. אך רצון זה יוצר אצלו מתח רב, ומכריח אותו לשלם מחיר כבד. למעשה, בגלל שהוא לא מרשה לעצמו לבטא את רגשותיו האמתיים, נוצר מצב שאף אחד לא באמת מכיר אותו, אלא רק את החזות שהוא מציג. כתוצאה מכך, דן מרגיש מנותק מעצמו ובלתי נראה על ידי הסביבה, ותחושות חוסר אונים וחוסר ערך אופפות אותו עד כי הוא מפסיק להיות אותנטי ולובש כל הזמן מסכה על פניו.

     

    למה זה קורה?

    בינקות הילד לומד שאם הוא רוצה שיאהבו אותו, הוא צריך להתאים את התנהגותו למה שמצפים ממנו. דן גדל במשפחה שבה ידע שאם הוא רוצה שיאהבו אותו, עליו לוותר על הצרכים והרצונות שלו. במשפחתו לא אפשרו לו להביע כעס או תסכול והוא למד להדחיק ולהסתיר רגשות מסוג זה. הפסיכואנליטיקן דונלד ויניקוט הסביר כי כאשר דמויות משמעותיות בחייו של הילד כמו האם למשל, אינן מספקות לו סביבה המותאמת לצרכיו באופן אמפתי, הילד אינו לומד להכיר את ה"האני האמתי" שלו ומפתח "אני כוזב". אני זה מתפתח כאשר הסביבה אינה קשובה לצרכיו והילד לומד להסתיר, להחביא ולהגן על האני האמתי מחשש לפגיעה של הסביבה. כתוצאה מכך נוצר מצב בו הוא מכיר טוב יותר את הסביבה מאשר את עצמו, לעיתים הוא כלל לא יודע מי הוא ומה הוא אוהב או רוצה להיות.

    זוג חווה קונפליקט זוגי (צילום: Shutterstock)
    ויתור עצמי מחלחל בסוף לזוגיות ופוגע בה(צילום: Shutterstock)
     

    איך כל זה בא לידי ביטוי בקשר של דן?

    לכאורה, הכול מקנאים באשתו של דן. יש לה בן זוג נוח ומתחשב, המתאים עצמו באופן מושלם לצרכיה. בזוגיות שלהם אין כמעט ויכוחים וקונפליקטים, הרי דן דואג לכך שהיא כל הזמן תהיה מרוצה. אלא שבשל התנהגות זו, הגובלת בביטול עצמי, נוצרת זוגיות לא שוויונית. תחושה זו טובה לזמן קצר, אך לאורך זמן עולות גם אצל בת הזוג תחושות של ריחוק וחוסר אותנטיות שעלולות להעיב על מערכת היחסים.

     

    כמו כן, מאחר שלא קיים דיאלוג ומשא ומתן על הצרכים של כל אחד מבני הזוג, בת הזוג מרגישה שבן הזוג אינו נוכח בחייה. לכן, לאורך זמן האדם המרצה מאבד את האהבה, הכבוד וההערכה שהופנו כלפיו כל השנים הללו, ובמקום זה עולות תחושת של ניכור וזרות ביחסים ובקרב כל אחד מבני הזוג בנפרד. כדי לטפל בכך, על הזוג לפעול ביחד ליציאה מהמצב הקיים. על בת הזוג להבין כי היא אומנם מוותרת על חיים עם מענה מושלם לגחמותיה, אולם היא תרוויח בן זוג אותנטי ומאושר.

     

    האדם המרצה צריך להבין כי היכולת להגיד לא היא הכרחית לחיים תקינים וכי חיים בצורה הנוכחית הינם הרסניים עבורו, מאחר שיש בחיים אלו הקרבה עצמית גדולה ביותר ומחיקת האני. לשם כך, על המרצה לפתח יכולת הקשבה לקול הפנימי שבתוכו, וזה אומר בראש ובראשונה, ללמוד לסרב לדברים שלא נעימים לו. איך עושים זאת? תחילה אומרים לא לאנשים לא משמעותיים. בהמשך, מתחילים לנהל יומן של כל היענות, ומנתחים האם ההיענות באה מתוך רצון וערך עצמי או שאולי היא הגיעה מפחד וחשש. בד בבד, יש לפתח ולהאיר את העולם הפנימי של הרצונות והחלומות ולערוך ניסיונות להגשימם. יתכן כי בדרך זו דן יאבד מספר חברים, אך אלו שיישארו לצדו יהיו החברים האמתיים.

     

    מעבר מריצוי מוחלט להקשבה לקול הפנימי הוא הדרגתי ורצוף קשיים, תהיות וחשבון נפש. דן עשה זאת בתחילה מול החברים, ואט-אט גם מול אשתו וילדיו, לעיתים תוך גילוי התנגדות מצדם וחוסר קבלה, אך בנחישות ומתוך הבנה כי זו הדרך להטיב עם עצמו ועם מערכת היחסים שלו.

     

    רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    כן לנתינה, לא לריצוי
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים