שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המצאה ישראלית: השתלה של שיער סינתטי לנשים
    לשוק השתלות השיער נכנסה המצאה ישראלית חדשה: שערות סינתטיות מחומרים שהגוף לא דוחה, שבקצותיהן סטנטים זעירים, אשר מוכרים ממחלות הלב. היתרונות: מתאים מאוד לנשים הולכים הביתה עם מראה השיער הסופי ולא צריך לחכות שיצמח. החסרונות: לא מתאים לגברים ויש מומחים הטוענים כי חסר עדיין ניסיון כדי לקבוע שהשיטה עובדת
    מה הייתם אומרים אם היו מבטיחים להשתיל בראשכם שיער סינתטי, שיצא ממחסניות פלסטיק קומפקטיות? איך זה יעבוד? אתם תשתרעו בכיסא מרפאה נוח, רופא יעמוד מאחוריכם, ייתן לכם הרדמה מקומית קלה, אחר כך יצמיד את המחסנית לקרקפת שלכם, ילחץ על כפתור ומחטים "יסיעו" את השערות לתוך הקרקפת. האם מדובר בגאולה לקירחים, למתקרחים ולסובלים מבעיות שיער דליל (המהווים 90 אחוז מכלל הגברים ו־45 אחוז מהנשים), או שמא במדע בדיוני?

      

    את הילה זליג (44), קוסמטיקאית מראשון־לציון, גרושה עם שני ילדים המוטרדת מאוד משערה הדליל, אני פוגשת במרפאת ד"ר צחי שלקוביץ במגדל "וי טאואר" בבני־ברק. היא הגיעה לכאן כדי לעבור את השלב הראשון בהשתלת השיער הסינתטי. ד"ר שלקוביץ, רופא עור שעוסק שנים בבעיית נשירת השיער באמצעות טיפולים שונים, הוא אחד משלושה רופאים בישראל שמבצעים כיום השתלת שיער סינתטי - פיתוח ישראלי.

     

    קיראו עוד:

    הכל כלול, גם בלורית: הטיולים המאורגנים להשתלת שיער בטורקיה

    "שיער זה כוח": צפו באיש שמתאים פאות לגברים

     

      ( )
    טיפול להשתלת שיער
     

     

    זה לא התהליך הראשון שעברה זליג במסגרת המלחמה בדלילות השיער. "אחרי ההריונות היה לי דילול שיער רציני", היא מספרת, "יש לי גם נטייה גנטית. שני ההורים סובלים משיער דליל ומהתקרחות. השתלות שיער טבעי לסוגיהן לא התאימו לי, כי הן כרוכות בגילוח השיער. ברור שאני חוששת מכאב, מסיבוך חלילה. תמיד חוששים. אבל לפי מה שקראתי אין כל סיכון".

      

    ומה אומרים במשפחה על זה שאת הולכת להכניס לקרקפת שיער סינתטי?

    "מכירים אותי כמשוגעת שמוכנה לנסות כל דבר", היא צוחקת.

      

    כשאני אוחזת בקווצות שיער כמו אלו שיושתלו בראשה של הילה (כרגע אפשר לבחור אחד מבין שבעה צבעים), אני מגלה שיער גולש, רך, אך נטול המגע המשיי של שיער טבעי. הברק בולט מעט בהשוואה לטבעי, במיוחד מתחת לתאורה חזקה, וזה מתגבר בגוני השיער הבהירים.

      

    יעל ענבר, שמנהלת את עסקי ד"ר שלקוביץ, כבר עברה את התהליך. היא מאתגרת אותי לזהות את השערות הסינתטיות שהוספו לשערה. אני מתקשה.

      

    "ההשתלה הייתה חוויה חביבה למדי", היא מספרת, "קצת הציקו זריקות ההרדמה בהתחלה, אבל אחר כך זה לא כואב. קמים עם שערות חדשות ומראה חדש במיידי בניגוד להשתלות שיער, המחייבות תקופת החלמה והמתנה לצמיחת השיער".

      

    פחות מתאים לגברים

    ד"ר שלקוביץ מסביר שיש גם מגבלות. "נכון להיום, ההשתלות מתאימות בדרך כלל לנשים. כדי שהשיער ישכב ולא יעמוד, יש צורך שישתלב בתוך שיער קיים באורך של לפחות שישה־שבעה ס"מ. זה לא מתאים לרוב הגברים בעידן אופנת השיער המכוסח, ובוודאי לא להשתלה בתוך קרחת".

     

    כשהיא על כיסא הטיפול, הילה מחווירה קלות. ארבע מחסניות פלסטיק לבנות במגש שמאחוריה. בכל אחת 12 שערות. תוך דקות אחדות עשרות השערות הסינתטיות תהפוכנה לחלק ממנה.

      

    "זה התהליך הראשוני", מסביר ד"ר שלקוביץ, "בעוד חודש וחצי אבדוק אותה במרפאתי כדי לוודא שהגוף לא דוחה את השערות. מבין עשרות המטופלים להם השתלתי שיער איבחנתי דחייה בשניים בלבד. במקרה של דחייה אנסה שוב תהליך של השתלה מוגבלת, לראות אם מדובר בתגובה קבועה של אדמומיות מסביב לשיער או בתגובה מקרית. אם ההשתלה השנייה תעבור ללא תגובה אמשיך בתהליך". לדברי ממציאי השיטה, 90 אחוז ממי שעברו את ההשתלה הראשונית נמצאו מתאימים.

     

      ( )
    מימין: לפני ההשתלה ואחריה. מראה חדש לאחר ההשתלה

      

    מאחורי ההשתלות של שיער סינתטי וחברת Hairstetics עומד דביר קרן, ממציא ויזם ציוד רפואי שהקים בעבר שורה של חברות שעסקו בפטנטים והמצאות שונות בתחומי הקרדיולוגיה והכירורגיה. איך הגיע לשיער? "חיפשתי שוק ענק", הוא מספר, "ראיתי את המהפך בשוק הקמטים שחולל הבוטוקס, וזיהיתי את שוק השתלות השיער כיעד הבא. בכל השיטות המסורתיות זיהיתי תהליכים כואבים, הרדמה, המתנה ממושכת לתוצאות וטכנולוגיה שלא השתנתה בבסיסה כבר שנים ומספקת תשובה בעיקר לגברים, המתקרחים בחלק הקדמי של הראש ולכן יש להם רזרבות שיער בחלק האחורי. הבעיות מתחילות אצל מי שממשיכים להתקרח ואצל נשים. הן פחות מוכנות לעבור תהליך של גילוח והמתנה של ארבעה עד 14 שבועות ויותר לצמיחת שיער מחדש, ועד היום לא נמצא להם פתרון גורף ומספק".

      

    דביר רצה שיטה שבה נכנסים לקליניקה ותוך חצי שעה יוצאים עם שיער. "בניתי את מכשיר ה־25 שלי. זה מזרק עם שתי מחסניות. בכל מחסנית 12 או 25 שערות סינתטיות המחוברות למחטים חלולות. השערות עשויות מחוטי תפירה כירורגיים. בקצה כל שערה יש סטנט מיניאטורי, שמקבע אותה בקרקפת, עשוי מניטינול, הסגסוגת שעשתה מהפכה בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית ונמצאת בין השאר בסטנטים שמושתלים בחולי לב", הוא מספר.

      

    למעלה מעשרה מיליון דולר הושקעו עד היום בחברה. ההשתלות הראשונות בוצעו בהודו. אחר כך נעשו השתלות בצרפת. היום היא מציעה שערות בשבעה צבעים, כשצבע לבן נמצא בפיתוח. בעת ההזרקה נפתחת המחסנית שבתוך המזרק, הסטנט שמתפקד כשתל ואוחז בשערה נפתח לשתי זרועות, והשערה חודרת לקרקפת. התהליך פשוט. לא מגלחים את השיער, רק מחטאים את אזור ההשתלה בקרקפת והרופא מזריק לידוקאין - חומר להרדמה שטחית. ההכנה נמשכת שלוש דקות, השתלה מלאה 20 דקות.

      

    למי זה מתאים?

    "ל־93 אחוז מהאוכלוסייה", טוען קרן, "בעיקר נשים הסובלות מבעיות הידללות שיער והתקרחות. לא לסובלים ממחלות אוטואימוניות, כי אין ניסיון קליני לגביהם ולכן אנחנו לא עושים. גם לא לסובלים מפסוריאזיס. גם אצל סוכרתיים שיכולים לעבור את התהליך סיכויי הצלחה מופחתים".

      

    ומה לגבי מי ששיערם נשר בעקבות טיפולים כימותרפיים?

    "עשינו מקרה אחד בפריז", עונה קרן, "מכיוון שאין לנו ניסיון איתם, אנחנו מעדיפים לא להתמקד בנישה זו".

      

    בישראל כבר עובדים שלושה רופאים עם השיטה החדשה. בעולם יש עוד שבעה. ד"ר שלקוביץ, כאמור, הוא אחד מהם. "דביר הגיע אליי לפני שנתיים וחצי" הוא מספר, "מיד כשראיתי את המוצר זיהיתי את הפוטנציאל. היו להם גם מספיק נתונים להראות לי ממדינות אחרות. הדבר היחיד שדרשתי היה אישור ממשרד הבריאות. אחרי שזה התקבל, התחלתי בהשתלות. עד היום ביצעתי השתלות שיער לכמה עשרות מטופלות. כשאני מספר על השיטה, גם בקרב מי שמגיעות למרפאה מסיבות אחרות, אין אישה שאין לה ברק בעיניים".

      

    על פי אישור משרד הבריאות, התקף עד 2020, יכולים לעסוק בישראל שישה מרכזים רפואיים (לרבות מרפאות) בתהליך החדש. במשרד הבריאות מבהירים כי לא רק המכשיר אושר, אלא גם השתלים הסינתטיים, שאף עברו בדיקות ביוקומפטביליות - המעידות על כך שהחומרים מתאימים להחדרה לגוף האדם ללא דחייה או זיהום. במשרד בדקו רק את בטיחות המוצר ולא את יעילותו, רכיב שלא נדרש בבדיקות אלה.

     

    אי־אפשר לצבוע

    איך נראים החיים אחרי ההשתלה? הטיפול הוא כמו בשיער רגיל - שמפו, מרכך, ייבוש. ההבדל: אי־אפשר לצבוע אותו. אז אם הייתן בלונדיניות בעת ההשתלה, כך תישארו (או שתצבעו ויישארו לכן פסים בלונדיניים בתוך השיער החדש).

      

    כמה זה עולה: 18,000־14,000 שקלים ל־600 שתלים, הכמות הממוצעת הנדרשת לפי אנשי החברה. גבר שעבר בברזיל השתלה של 5,000 שתלים הוציא עשרות אלפי דולרים.

      

    חשוב לזכור: עד היום עברו את ההשתלה פחות מ־200 אנשים בכל העולם. רק כ־30 הולכים עם השיער הסינתטי כבר שלוש־ארבע שנים.

      

    אם הבשורה כל כך גדולה, מדוע ההיקפים קטנים כל כך?

    "הייצור שלנו מוגבל. היום כולו בישראל. גם המזרקים וגם השיער", עונה קרן.

      

    ומה לגבי הביטחון הרפואי של התהליך? מה יקרה אם נגלה יום אחד מה שהתגלה בשתלי הסיליקון, שנחשבו לבשורה הגדולה של ענף הכירורגיה הפלסטית והתגלו בחלקם כבעייתיים ואפילו חשודים כמסרטנים?

    "הבעיה הגדולה של הסיליקונים הינה בנזילות", הוא עונה, "אצלנו, אם מתגלה בעיה, מיד ניתן לתלוש את השערה. שני סוגי החומרים שמהם עשויים השערות והסטנטים משמשים עשרות שנים בתעשייה הכירורגית. בחברה ביצעו מחקר קליני וכן מעקב אחרי 50 פציינטים במשך שנתיים".

      

    "היירסטטיקס" אכן זכתה ב־CE, האישור הנחשב של האיחוד האירופי, המאפשר למכור את המוצר בכל מדינות אירופה כמוצר רפואי ללא מגבלות, וגם, כאמור, באישור משרד הבריאות במסגרת אמ"ר.

      

    לבקשתי נשלח אליי המחקר שנעשה בפיקוח ד"ר ביילין, רופאה צרפתייה מנוסה ומובילה בארצה בתחום הרפואה האסתטית, בקרב 48 מושתלים.

      

    את המחקר הגשתי לפרופסור ארנון כהן, מומחה לרפואת עור מ"שירותי בריאות כללית", שאף שוחח עם אחד הרופאים שהשתתף בו. "מדובר בטכנולוגיה חדשה הנשמעת מעניינת, בין השאר כי התרופות למניעת נשירת שיער לא עוזרות לרבים והשתלות שיער כמעט לא מבוצעות בארץ", הוא אומר, "המחקר אמנם קובע שמדובר בטכנולוגיה יעילה ולא מסוכנת, אבל מדובר במספר נחקרים קטן מאוד.

     

    "לשם השוואה, לפני שכל תרופה חדשה יוצאת לשוק, כולל כאלה המטפלות בעצירת נשירת שיער, נבדקים אלפי נסיינים בתנאי מחקר קפדניים על ידי חברות חיצוניות. תהליך אישור אמ"ר של משרד הבריאות לא בודק יעילות רפואית, אלא מתמקד בכך שהמכשיר לא גורם נזק למטופל. במספרים כאלה, לא הייתי ממליץ לבן משפחה או למטופל לרוץ להשתלה. הייתי רוצה לראות את המכשיר כמה שנים בשוק ולעיין בממצאים ממספרים גדולים הרבה יותר של מטופלים. גם כשנכנסו שתלי הסיליקון לשוק הם נראו מבטיחים מאוד. מי חשב שהם יגרמו צרות רבות כל כך".

      

    טסים להשתיל בטורקיה

    יזמי החברה, שהתחילו את הפעילות בחו"ל, הגיעו לאחרונה גם לשוק הישראלי, אך מודים שעיקר פעולתם צפוי להיות מעבר לים. שוק השתלות השיער בישראל, גם המסורתיות, קטן יחסית. זה קורה כי מספר קטן מאוד של רופאים עוסקים בהשתלות ובגלל המחירים הגבוהים, 12,000־24,000 שקלים לכל סיבוב השתלה, כשהרוב זקוקים ליותר מאחד.

      

    היעד הגדול של ישראלים המעוניינים בשיער שופע הינו טורקיה, בירת השתלות השיער העולמית. המחירים שם נוחים, הממשלה מעניקה תמיכה במי שמביא תיירות רפואית, הטכנולוגיות חדשניות ויש המון מרפאות: למעלה מ־500 במדינה כולה, כשרק בבירה איסטנבול יש למעלה מ־350. ב־2016 הגיעו למעלה מ־180,000 אנשים מהעולם לטורקיה להשתלות שיער, רובם גברים, ועל פי הערכות המספר גדל מאז.

      

    אחת המרפאות שהקפיצו את טורקיה כיעד להשתלת שיער לישראלים, היא מרפאתו של ד"ר סרקן אייג'ין, שמחזיק בישראל מרכז תמיכה, פרזנטור ואיש יחסי ציבור, שעברו בעצמם השתלות. ד"ר אייג'ין נכנס למודעות הישראלית הרבה הודות לחשיפה בערוץ 2. בעקבותיו באו אחרים: על פי הערכות, בין 20־30 מרפאות מחזרות אחרי הקהל הישראלי.

      

    השיטה המובילה, שנכנסה גם לארץ, היא FUE. היא מבוססת על חירור נקבים בעור במקום המיועד להשתלה אחרי הרדמה מקומית, נטילת זקיקי שיער מהחלק האחורי של הראש והשתלתם בתוך הנקבים באמצעות מזרק או מחט. בארץ, מדובר בתהליך הדורש אישור והסמכה רפואית. בטורקיה לא. זה גם מסביר את ההבדל במספר הקליניקות.

      

    בשנה האחרונה מדברים על הדור החדש, Sapphire FUE, סכיני חיתוך שעשויות מאבן הספיר ולא מפלדה, מה שמבטיח דיוק רב יותר, חתך קטן יותר ואפשרות להשתמש ביותר זקיקים בהשתלה אחת.

      

    שיטת VHI, שקיימת בטורקיה, יקרה יותר. היא נעשית באמצעות עט מיוחד, ללא פתיחת תעלות ויעילה בעיקר אצל נשים. היתרון: אפשרות להעביר מספר גדול יותר של זקיקים בכל סיבוב ולחסוך בהליכים.

      

    השיטה הוותיקה של השתלת שיער, שעדיין ניתן למצוא בארץ, מתבססת על העברת רצועות עור קטנות עם שערות מהאזור התורם לאזור המושתל. החסרונות: צלקת; בגלל טראומת העברת השיער, לא פעם נושר כל השיער מהאזור התורם; רק אחרי שלושה־ארבעה חודשים מגיעים למראה המבוקש.

      

    מחירי ההשתלה הממוצעים בטורקיה נעים בין 9,500־11,000 שקל לכל סבב השתלה בשיטת FUE (בדרך כלל צריך שניים־ארבעה טיפולים). כשמדובר במרפאות המתמחות בישראלים, המחיר כולל מלווה דובר עברית שממתין למטופל בשדה התעופה וצמוד אליו במהלך הביקור, מלון, ארוחת בוקר, שהות של שניים־ארבעה ימים, את ההשתלה כמובן - אבל לא את כרטיסי הטיסה.

      

    שיטת VHI יקרה יותר: המחירים בין 12,000־13,500 שקל לכל סבב, אך כאמור, יש לפעמים פחות סבבי השתלה.

     

    דיזנהאוז חברה לאחרונה לטורקיש איירליינס ולבית החולים היהודי באיסטנבול, "אור החיים", ומציעה שילוב של חופשה והשתלה כולל טיסות ומלון חמישה כוכבים (לשני לילות), ליווי בעברית וביטוח ב־15,000 שקלים.

     

     קפריסין היא עוד יעד ישראלי, אם כי קטן יחסית. אליה מגיעים בעיקר אנשי כוחות הביטחון, שנסיעותיהם לטורקיה לא מאושרות. טווח המחירים גדול הרבה יותר ותלוי במרפאות: בין 8,000־22,000 שקל לכל סבב השתלה.

     

    הבעיות והסכנות

    חשוב לדעת: בכל שיטות ההשתלה יש מי שמתלוננים על כאבים, ואפילו קשים, במהלך הרדמת הקרקפת. יש כאלה שמתלוננים על כאב אפילו חודש לאחר ההשתלות.

      

    השיטות החדשות מחייבות מיומנות רבה יותר של המשתיל. זווית החדרת הזקיקים משפיעה על התוצאה. טעות בכיוון יוצרת מראה לא טבעי ומחייבת תיקון לא סימפטי.

      

    עוד טעות קריטית - תכנון עתידי שגוי. צריך לוודא שבעורף, שהוא ה"תורם" העיקרי, יש מספיק שיער רזרבי להשתלות עתידיות. כאן נבחנת המיומנות והמקצוענות של הרופא.

      

    וזה מחזיר אותנו לטורקיה. שם, כאמור, משתילים לא תמיד רופאים. בחודש מאי האחרון הגיעו כמה מהם לישראל, הבטיחו השתלות שיער זולות יחסית במרפאות פרטיות בארץ, הרדימו מטופלים, ביצעו הליכים ואף סיפקו תרופות האסורות לשימוש בישראל. ארבעה מהם גורשו בעקבות פעילות משותפת של משרד הבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה.

      

    וגם ההצלחה לא מובטחת. "יש פעמים שראיתי תוצאות טובות", אומר פרופסור ארנון כהן, "ויש מקרים שבהם ההשתלות נעשו באופן גרוע. הרבה תלוי במשתיל, במיומנות ובניסיון. במרפאה לא ראויה עלולים גם להתפתח זיהומים". אבל כאשר ההשתלה מצליחה, המראה טבעי מאוד ולא ניתן לזהות שמדובר באדם שעבר השתלת שיער.

      

    המכשיר החדש להמרצת צמיחת השיער

    בפנקס הציוד הרפואי נרשם לאחרונה "Hairegen", מוצר שהחברה המשווקת - "דימדיקו טכנולוגיות רפואיות בע"מ" - מגדירה כ"מכשיר לבלימת תהליך ההתקרחות".

      

    איך זה עובד? המכשיר, שעשוי מדיסקים ממספר מתכות, מעסה את הקרקפת בתנועות ויברציה. הרוכשים חותמים על התחייבות שישתמשו במכשיר בשנה הראשונה לפחות 80 אחוז מהנדרש, פעמיים ביום, חמש דקות בכל פעם. הזמן המדויק תלוי באורך השיער. אחר כך נכנסים להליך של שימור לכל החיים, פעם ביום־יומיים. החברה מתחייבת לשיפור של 30 אחוז בתוך ארבעה חודשי שימוש בצמיחת שיער חדש ועיבוי השיער ביחד.

      

    המכשיר נמכר ב־4,800 שקל (הנחה של 200 שקל על תשלום במזומן). החברה מבטיחה ללקוחותיה, שאם לא יימצא שיפור בצפיפות ועובי השיער תוך ארבעה חודשים, יוחזר להם כספם.

      

    זה נשמע טוב, אך יש סימני שאלה. החברה מתגאה בכך שזכתה באישור "אמ"ר למכשירים רפואיים" של משרד הבריאות. בדיקה העלתה כי זהו רישום זמני, המאשר את השימוש בלא יותר מ־100 מטופלים עד 11 במאי 2020. אולם לדברי אודי רפאלי, מנכ"ל "דימדיקו", בישראל נמכרו למעלה מ־6,000 מכשירים בשלוש השנים האחרונות.

      

    "על פי חוק אנחנו לא חייבים באישור משרד הבריאות. עשינו אותו וולונטרית", מסרו מהחברה, "יש לנו מחקר שפורסם באתר המדעי madridge, הפרסום היוקרתי של תחום הדרמטולוגיה, אשר מוכיח את יעילות המוצר. רישום של 100 מטופלים הוא טעות של משרד הבריאות, ומאז פנייתך אלינו החברה נמצאת במגעים עם משרד הבריאות במטרה לתקן את הטעות".

      

    ממשרד הבריאות נמסר: "משמעות רישום זמני היא שאין מניעה בטיחותית לעשות שימוש בציוד. עדיין לא הוכחו באופן מלא הסגולות המיוחדות לו. המוצר אמנם לא חייב ברישום, אולם משפנתה החברה אלינו אין לעבור על ההתניות/המגבלות המופיעות באישור. כשהגיש בעל הרישום את בקשתו למשרד הבריאות הוא לא הציג נתונים מבוקרים על תוצאות הטיפול ב־4,000 איש לאורך למעלה משלוש שנים". אנחנו נמתין.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים