שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אכיפה בררנית: הופחת מס לבכיר בארגון פשע
    שי קסוטו הודה במכירת דלק מהול והורשע בעבירות מס בהיקף של כ-100 מיליון שקל. המדינה הטילה את כל השומה עליו ופטרה את שותפיו, והוא ערער
    בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי את ערעורו של שי קסוטו, שהורשע בעבר בהעלמות של מס של עשרות מיליונים בגין מכירת דלק מהול במסגרת ארגון פשע: השופטת מיכל אגמון-גונן הפחיתה במידה ניכרת את ההכנסות שמהן מחושב המס שעליו יהיה לשלם, לאחר שקיבלה את הטענה בדבר אכיפה בררנית כלפי קסוטו, בשונה משני בכירים אחרים בארגון.

     

    קסוטו הואשם יחד עם 28 אנשים וחברות בכך שבשנים 2005-2002 מהל דלק ומכר אותו לצרכנים שהאמינו כי הוא תקני, בסכום שאינו נופל מ-99 מיליון שקל. נטען שהוא היה "מקום שני בארגון", יחד עם שני אחים, שאחד מהם היה "בדרגה" שלו והשני עמד בראשות הארגון. הוא הודה והורשע בכך שיחד עם אחרים השמיד ניירות וספרי הנהלת חשבונות של חלק מהחברות בארגון, במטרה להעלים את מחזור ההכנסות האמיתי. הוא הורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה – שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, יחד עם חוק מאבק בארגוני פשיעה.

     

    בעקבות זאת הוציא פקיד שומה רחובות שומות מס הכנסה שבהן יוחסו לו הכנסות של מאות מיליוני שקלים. קסוטו טען שהשומות לא קובעות מס אמת. בין היתר, ציין, ההכנסה הכלולה בשומות מבוססת על כלל החשבוניות הכוזבות, אף שלפי כתב האישום חלקן הונפקו בגין עסקאות שכלל לא בוצעו או הונפקו לחברי הארגון (במטרה לקזז תשומות בספרים), כלומר אינן משקפות פעילות עסקית או הכנסה אמיתית.

     

    הוא טען לאכיפה בררנית, היות שהורשע כאחד משלושת ראשי הארגון, ולמרות זאת פקיד השומה הוציא שומת מס רק לו. כלומר, לטענת המערער הוא חויב לשלם מס על מלוא ההכנסות שלא בצדק.

     

    השופטת אגמון-גונן דחתה חלק מטענות הערעור, אולם הגיעה למסקנה שאכן נפלו פגמים באופן חישוב ההכנסות. בכתב האישום שבו הורשע קסוטו צוין כי סכום חשבוניות פיקטיביות היה כ-302 מיליון שקל, אולם המכירה עמדה על כ-99 מיליון שקל. לכן, הבהירה, רק הכנסה זו תהווה בסיס לשומות המס, ולא כלל הסכום.

     

    היא הגיעה למסקנה כי פרשנות פקיד השומה את כתב האישום אינה סבירה ואינה נתמכת בו. היא קיבלה את הטענה שיש לנכות הוצאות בגין רכישת דלקים, ובהקשר זה קיבלה את חוות דעתו של רו"ח מטעם המערער.

     

    עוד נקבע כי זהו "מקרה מובהק של תוצאה של אכיפה בררנית". השופטת דחתה את טענת המדינה שלפיה בכל הקשור לשני האחים, הנתונים הגיעו לפקיד שומה ברמלה באיחור – בעוד שלפקיד שומה רחובות שעסק במערער הן הגיעו בזמן – כך שהשומות כלפיהם התיישנו.

     

    בפסק הדין הוזכר שמדובר במאה ה-21, ובוודאי שנימוק כזה אינו ענייני ואינו מצדיק אבחנה בין השלושה. לכן השופטת סברה כי התוצאה הראויה היא לייחס למערער רק שליש מהכנסות הארגון, כאילו הוצאו שומות גם לשני חבריו.

     

    בסיכומו של דבר, החלק שממנו יחושב המס יעמוד רק על שליש מהכנסות של 99 מיליון שקל, ובניכוי הוצאות (פירוט מדויק נמצא בסיום פסק הדין). בתוך כך השופטת ציינה שראוי שפקיד השומה ילמד את הדברים, לאור הבעייתיות בהתנהלותו.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערער: עו"ד רענן גל, עו"ד רואי פלס
    • ב"כ המשיב: עו"ד עמי עבר הדני (ממונה על עניינים אזרחיים, פרקליטות מחוז ת"א)
    • עו"ד זהר נסים עוסק במיסים
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים