שתף קטע נבחר

המדינה החרימה אתר בנייה – ועכשיו הליקויים באחריותה

האתר בבית שמש, ובו מבנה של מרכז מסחרי ועליו מגדלי מגורים, נתפס במסגרת חקירת שחיתות. בביהמ"ש התברר למדינה שעם התפיסה באה גם אחריות

מי אחראי לתיקון ליקויי בטיחות של אתר בנייה בבית שמש שנתפס על ידי המדינה מכוח צו בית משפט? המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור של המדינה על החלטת בית משפט השלום, שקבע כי המדינה היא שאחראית, ובכך הוסרה האחריות מחברות הבנייה והמעורבים בפרויקט מנזקים או סיכונים שעלולים לגרום כתוצאה ממצבו של האתר.

 

האתר יועד לבניית מוסד תורני, ונבנה בו מרכז מסחרי ומעליו שלושה מגדלי מגורים, תוך שימוש חורג ובניגוד לתב"ע הרלוונטית. המדינה תפסה את האתר מכוח צו בית משפט במסגרת חקירה פלילית ארוכה שעודנה מתנהלת נגד חברות בנייה ואנשים פרטיים, בחשד לשחיתות בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבית שמש.

 

בחקירה מעורבים יזמי בנייה, אנשים פרטיים, ועובדי ציבור, החשודים בין היתר במעשי שוחד, הלבנת הון, עבירות בנייה חמורות ועבירות מס. הפרויקט נבנה ללא גידור וללא הפרדה בין קירות המבנה לבין המדרכה שבה משתמש הציבור, ולפני כמה חודשים נקבע כי העבודה באתר תופסק מסיבות בטיחותיות, למעט תיקון ליקויים.

 

המדינה תפסה את הנכס על מנת לאפשר חילוט שלו בתום ההליך הפלילי. היות שבנכס התגלו ליקויים שונים שעלולים לסכן את הציבור, עלתה השאלה מי נושא באחריות לתקן אותם.

 

כאמור, בית משפט השלום קבע שהמדינה היא שאחראית לשמירה ולתחזוק בטיחותי של האתר. בתגובה הגישה המדינה ערר שבו טענה כי הצו המורחב שהוצא אינו "צו תפיסה" במובנו הרגיל, אלא הוא בעל "אופי מניעתי" שמטרתו הקפאת מצב. הצו לא העניק לה כל זכות כלשהי בנכס ואף לא חזקה, והוא למעשה רק אוסר על כניסה לנכס ועשיית פעולות בו. לכן, לשיטתה, לא הופקעו חובות המשיבים ואחריותם לנכס.

 

השופט עידו דרויאן-גמליאל הבהיר כי הצו למעשה גירש את המשיבים מהנכס והעניק למדינה את היכולת הבלעדית להתיר כניסות ויציאות וביצוע עבודות - הכול כראות עיניה. "לעוררת נמסרה השליטה האפקטיבית בנכס, וזה משמעה של חזקה. החזקה כשלעצמה גוררת חבויות", הוסיף.

 

בשלב מאוחר של ההליך הודתה המדינה באפשרות של טעות מצדה, וביקשה לתקן את הצו ולצמצם אותו לאיסור פעולה כלשהי בנכס ולאיסור המשך בנייה. עמדה זו זכתה לביקורת של השופט, על כך שלאחר מאבק שנערך בשלוש ערכאות (עד בית המשפט העליון) להרחבת הצו, כעת המדינה מבקשת לפטור את עצמה מן האחריות והעול שמביאה איתה חזקה בנכס.

 

בהקשר זה הוא קיבל את התנגדות המשיבים ואף הבהיר כי ערר אינו המסגרת המתאימה לתיקון של הצו שניתן.

 

כמו כן דחה השופט את בקשת המדינה לפיצול חבויות, שלפיה היא תשמור על הנכס ואילו המשיבים אחראים על שמירה מפניו. הוא סבר שאין לעשות אבחנה כזאת, ואף לא ניתן לנתק את הסיכונים לנכס מהסיכונים מפני הנכס. בהמשך נדחו טענות נוספות של המדינה, כך שהתוצאה היתה דחיית הערר.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ העוררת: עו"ד נדב טייכמן
  • ב"כ המשיב 1: עו"ד טל גבאי
  • ב"כ המשיבים 2-5: עו"ד שרון כהנא, עו"ד שחר מור
  • ב"כ המשיבה 6: עו"ד ירון קוסטליץ
  • ב"כ המשיבה 7: עו"ד יעקב אמסטר
  • עו"ד רפאל לב עוסק בדיני מקרקעין
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים