שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    במוקד הסכסוך, לפני הבחירות: מסע בין כפרים והתנחלויות
    בין חוות גלעד לעין יברוד, בין ביתר עילית לעיזרייה: כשברקע הצהרות הסיפוח של נתניהו, פרסמה רויטרס פרויקט שמביא את קולות התושבים, הישראלים והפלסטינים. עורכת דין ממעלה אדומים: "צריך לספח, לא מרגישה כמו מתנחלת". חקלאי מוואדי פוקין: "לא יהיה שלום בגלל ההתנחלויות"

     

     

    כשברקע הצהרותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונה את יהודה ושומרון, ורגע לפני הבחירות העומדות בפתח, פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס פרויקט מיוחד שעוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהתנחלויות, שמוגדרות על פי הסוכנות "אחת הסוגיות החמות ביותר בסכסוך". במסגרת הפרויקט, הובאו קולות משני הצדדים - המתנחלים והפלסטינים שמתגוררים בכפרים הסמוכים.

     

    כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

     

    בעוד שהקהילה הבינלאומית רואה בהתנחלויות בלתי-חוקיות ומכשול משמעותי בדרך לשלום בין הצדדים, ישראל דוחה את הטענות. כך גם מיכאל נצר, שעבר לעפרה בשנת 1985, כעשור לאחר הקמת ההתנחלות, שהייתה בין הראשונות שהוקמו ביהודה ושומרון.

    מתנחלים התנחלויות ביתר עלית (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    בית
    בית"ר עילית ב-1997( צילום: רויטרס)

    בית
    בית"ר עילית ב-2018(צילום: רויטרס)

    "זה מגוחך לומר שיהודים לא יכולים לחיות כאן", הסביר נצר, מאייר קומיקס בן 63. "התנ"ך הוא חלק מזה. אני שואל - האם זה כל כך קל לאבד את החיבור לאבותיך ולאדמתך? מובן שלא. עבור העם היהודי, ההיסטוריה היא שהפכה אותנו למה שאנחנו".

     

    הגגות האדומים של עפרה נראים בקלות מהכפר הפלסטיני עין יברוד, ששוכן ממש מעבר לכביש. עזמי מוסלח, חקלאי מקומי בן 53, מספר שעפרה יושבת על האדמה שאותה נהגה משפחתו לעבד. "האדמה הזו היא הלב שלי והנשמה שלי. היא הלב והנשמה של משפחתי. היינו מגדלים בה שומשום, תאנים וזיתים בתקופת אבי, אביו, אבא של סבי ואפילו לפניו", סיפר מוסלח.

      (צילום: רויטרס)
    ילדים בחוות גלעד(צילום: רויטרס)

      (צילום: רויטרס)
    "מגוחך לומר שיהודים לא יכולים לחיות כאן". נצר(צילום: רויטרס)

      (צילום: רויטרס)
    "האדמה - הלב והנשמה שלי ושל משפחתי". מוסלח עם בתו ונכדו(צילום: רויטרס)

    מעלה אדומים, שנחשבת עיר די מרכזית ביהודה ושומרון, עומדת גם היא במרכז הסכסוך. "אני לא מרגישה כמו מתנחלת", אמרה עורכת הדין מישל קובן וולגל, בת ה-60 מהעיר. "האם צריך לספח אותנו? כן, אנחנו עיר של 41,000 תושבים, אנחנו עיר. יש לנו קניון", אמרה.

     

    מנגד, לעלי פארון בן ה-74 מעיזריה שממוקמת מרחק של קילומטר וחצי ממעלה אדומים, יש תקווה מועטה שהשטח אי פעם יעבור לשליטה פלסטינית. "זה לא משנה אם הם יספחו אותו לירושלים או אם הוא יישאר בגדה המערבית. הם שולטים בו, בדרך זו או אחרת", אמר פארון.

     

    "בלילה חושבים שאין כלום - ולמחרת מגלים עוד קרוואנים"

    בחוות גלעד מתגוררות נכון להיום כ-50 משפחות, בבקתות ארעיות המפוזרות על ראש גבעה בעומק יהודה ושומרון. התושבים ביישוב טוענים כי נוכחותם ביהודה ושומרון מקיימת את ההבטחה האלוהית לעם היהודי, ושומרת על ביטחון ישראל.

      (צילום: רויטרס)
    עלי פארון, על רקע מעלה אדומים(צילום: רויטרס)

      (צילום: רויטרס)
    הנוכחות ביו"ש מקיימת את ההבטחה האלוהית לעם היהודי. איתי ובת ציון זר(צילום: רויטרס)

      (צילום: רויטרס)
    מעלה אדומים(צילום: רויטרס)

    "זה שייך לעם ישראל, אין בכלל שאלה בנוגע לכך", אמר איתי זר בן ה-43, שהקים את היישוב לאחר שאחיו גלעד זר נורה למוות על-ידי פלסטינים באזור. "לפני 18 שנה הגענו לכאן, משפחה אחת, והיום אנחנו קהילה משגשגת".

     

    מנגד, מספרת בוטנה טוראבה איך ראתה את חוות גלעד הולכת וגדלה מהכפר הפלסטיני הסמוך סרה, שבו היא מתגוררת. "בלילה אתה מסתכל עליהם וחושב שאין כלום, ובבוקר למחרת אתה מסתכל ורואה שיש עוד קרוואנים", אמרה טוראבה בת ה-47, חברת מועצת הכפר. "האדמה הזו היא לא שלך – אתה גונב אותה".

      (צילום: רויטרס)
    "בבוקר יש עוד קרוואנים". טוראבה בביתה שבכפר סרה(צילום: רויטרס)

      (צילום: רויטרס)
    "אי אפשר לעשות שלום כך". מוחמד עוואד מוואדי פוקין(צילום: רויטרס)

    בביתר עילית, ההתנחלות שנבנתה בעיקר עבור קהילת החרדים ההולכת וגדלה, נרשמה תנופת הבנייה המשמעותית ביותר ב-2018. כך עלה מנתוני ארגון שלום עכשיו. בנייני המגורים והחנויות נראים עולם אחר לחלוטין מהבקתות ומדרכי העפר של חוות גלעד, ובניגוד לאיתי זר, התושבים בבית"ר עילית מציינים שנסיבות כלכליות הביאו אותם לגור בעיר.

     

    "אנחנו לא נמצאים כאן מסיבות אידיאלוגיות", אמר דוד המבורגר בן ה-36, בעל חנות בעיר. "אין לנו אפשרות לרכוש בתים במקום אחר מלבד בהתנחלויות". מנגד, למוחמד עוואד בן ה-64, חקלאי מהכפר ואדי פוקין הסמוך לבית"ר עילית, לא משנה למה באים האנשים לגור בהתנחלות. "בלתי אפשרי לעשות שלום בינינו כי הסכסוך המרכזי הוא על פיסת אדמה שהם לקחו בכוח. איך אני יכול לתת לאדם לגנוב לי את האדמה, לגור בה, ליהנות ממנה וגם לחיות איתו בשלום?", תהה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים