שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בהדסה "איבדו" תאומים שהופלו; ההורים יפוצו ב-50 אלף שקל
    הורים שנאלצו להפסיק היריון עם תאומים תבעו את בית החולים הדסה, לאחר שבקשתם לקבור אותם בטקס משפחתי לא כובדה. בבית החולים לא ידעו לומר מה עלה בגורלם לאחר בדיקה פתולוגית
    בית משפט השלום בירושלים פסק כי בני זוג שהיו בהיריון עם תאומים, יפוצו על ידי בית החולים הדסה בגין היעלמות העוברים שהופלו. על פי כתב התביעה, אשר הוגש בשנת 2014, האישה עברה בדיקת שקיפות עורפית בה התגלו ממצאים בעיתיים. בעקבות הבדיקה הומלץ להורים להפסיק את ההיריון.

     

    האישה הופנתה לוועדה להפסקת היריון של משרד הבריאות, ולאחריה עברה הפלה יזומה בבית החולים הדסה שבירושלים.

     

    בני הזוג טענו בתביעה כי בקשתם לערוך קבורה עצמית לעוברים לא כובדה. לדבריהם, נמסר להם על ידי בית החולים במעמד הפסקת ההיריון כי לאחר הבדיקה הפתולוגית של העוברים הם יוכלו לקבל את הנפלים לקבורה. חרף זאת, לאחר הבדיקה, בהדסה לא ידעו לומר לבני הזוג מה עלה בגורל העוברים והם לא נקברו על ידי התובעים.

     

    קראו עוד:

    "ב-2018 עדיין מתייחסים לעוברים מתים כמו אל חתולים"

    עברת לידה שקטה? תחזירי את ימי החופש שקיבלת

    הנחיות חדשות לטיפול בנשים לאחר לידה שקטה

     

    בהדסה טענו מנגד כי הנושא מוסדר בחוזר משרד הבריאות לפיו נפלים ייקברו ללא נוכחות המשפחה וללא צורך להתייעץ עימם מראש. "אין חובה על החוזר להיענות לבקשת ההורים ולמסור להם את הנפלים לקבורה ואופציה כזו אף אינה מוזכרת בחוזר משרד הבריאות", טענו בהדסה.

     

    זוג עצוב (צילום: shutterstock)
    בקשת ההורים לקבור את העוברים, לא כובדה(צילום: shutterstock)

     

    השופטת קרן מילר קיבלה כאמור את טענות ההורים וחייבה את הדסה לשלם להם 50 אלף שקלים פיצויים בגין אובדן הנפלים.

     

    "אין מחלוקת כי התובעים ביקשו להביא את הנפלים לקבורה בעצמם לאחר סיום הבדיקה של המכון לפתולוגיה בבית החולים", קובעת השופטת בפסק הדין ומוסיפה: "גם במסמך של הדסה מעת קבלתה של התובעת לצורך ביצוע ההפלה, נרשם מפורשות 'העובר לקבורה על ידי המשפחה'".

     

    בנוסף, קובעת השופטת כי בהדסה לא חלקו על טענת התובעים, לפיה נאמר להם שהם יוכלו לקבור את עובריהם בטקס משפחתי. "בסיכום של הדסה נטען כי הנפלים הובאו לקבורה מרוכזת בהתאם לנהלי משרד הבריאות", נכתב בפסק הדין.

     

    בעת הפסקת ההיריון היה בתוקף חוזר מינהל הרפואה של משרד הבריאות, לפיו נפלים ייקברו על ידי חברות הקבורה, אך גם כי על בית החולים ליידע את ההורים לגבי הסדר הקבורה ולהפנותם לחברת הקבורה לצורך קבלת פרטים.

     

    "מחומר הראיות עולה כי הדסה נתנה אפשרות למשפחה לקבור את הנפלים, ואפשרות זו לא התממשה רק בשל רשלנות הדסה, אשר העבירה את הנפלים לקבורה מרוכזת תחת מסירתם למשפחה בהתאם לבקשת התובעים", קובעת השופטת מילר.

     

    "התמודדות קשה וטראומטית"

    בהמשך פסק הדין מציינת השופטת כי "לתובעים הובטח לקבור את הנפלים והם הסתמכו על הבטחה זו. אין צורך לומר כי ההתמודדות עם הפלתם של שני עוברים היא קשה וטראומטית, והתובעים ביקשו להתמודד עם האובדן בין היתר, באמצעות קבורתם של הנפלים. שלילת אפשרות זו לאחר שהובטחה להם ולאחר שהם המתינו מספר חודשים לשם כך היא נזק בר-פיצוי. כן יש להביא בחשבון כי לא הוכח מה בדיוק עלה בגורל הנפלים וחוסר ודאות זה אף הוא טורד מנוחה".

     

    השופטת סוקרת בפסק הדין מספר פסקי דין, בהם נפסקו פיצויים למשפחות שבקשותיהן לקבורת יקיריהם לא מולאו. גובה הפיצויים שפסקו בתי המשפט היו בין 20 אלף שקלים ל-200 אלף שקלים. כך למשל, תובעים שגופת יקיריהם הושחתה על ידי מכרסמים במכון לרפואה משפטית, פוצו בסך של 75 אלף שקלים.

     

    כאמור, השופטת הורתה להדסה לפצות את ההורים ב-50 אלף שקלים. בית המשפט דחה את טענות ההורים בדבר רשלנות של הדסה ושל קופת החולים של התובעת במעקב אחר ההיריון.

     

    בחודש ינואר האחרון פרסם משרד הבריאות הנחיות בדבר טיפול בנשים לאחר אובדן היריון. בין היתר קובעות ההנחיות כי יש לרוקן את רחם האישה 72 שעות מרגע היוודע אובדן ההיריון וכן כי על בית החולים לתת הסבר לאישה ולמשפחתה בדבר האפשרויות העומדות בפניהם בנוגע לקבורת העובר. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים