שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הטובים להייטק: הפרויקט שמעודד תלמידים מהמגזר הערבי להשתלב בתחום

    תוכנית חדשה, שבמסגרתה נחשפו אלפי תלמידי תיכון מהמגזר לענף ולאפשרויות הגלומות בו במטרה לעודד אותם להמשיך ללימודים אקדמיים של מקצועות בענף, משיגה את מטרותה מעבר למצופה. אחת התלמידות: "האוכלוסייה הערבית היא העתיד של החברה והכלכלה בישראל"

    ההייטק הישראלי, הלא הוא קטר הצמיחה של המשק, משווע לעשרות אלפי ידיים עובדות, ובמיוחד למהנדסים. פרויקט חדשני, במסגרתו נחשפו אלפי תלמידי תיכון מהמגזר הערבי לענף ולאפשרויות הגלומות בו, נועד להגדיל את שיעור המועסקים בענף בקרב אוכלוסייה זו. כעת, דו"ח שהגיע לידי ynet מגלה כי הפרויקט משיג את מטרותיו אף מעבר למצופה.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    למדתם הייטק? רוב הסיכויים שאתם מרוויחים יותר מ-13 אלף שקל נטו

    איש הייטק חשוד שקיבל בעורמה הטבת מס של מאות אלפי שקלים

    הבכיר במיקרוסופט שהפך למורה: "הבנתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי"

     

    הפרויקט, בשם שיעורים להייטק, מתקיים בקרב תלמידי תיכון מהאוכלוסייה הערבית מזה כשלוש שנים. מדובר ביוזמה של ארגון צופן, הפועל לשילוב אקדמאים ערביים בתעשיית ההייטק בישראל, לה שותפים משרד החינוך ושורה של קרנות תמיכה.

       (צילום: ג'מיל מחאמיד)
    תלמידי פרויקט "שיעורים להייטק" של ארגון צופן, הפועל לשילוב אקדמאים ערביים בתעשיית ההייטק בישראל(צילום: ג'מיל מחאמיד)
     

    מטרת התוכנית היא להגדיל את מספר התלמידים מהמגזר הערבי הנחשפים לתחומי ההייטק ולעודד אותם להמשיך ללימודים אקדמיים של מקצועות בענף כמו הנדסת מחשבים ומדעי המחשב, זאת במטרה להגדיל את מספר העוסקים בתחום מקרב האוכלוסייה.

     

    במסגרת הפרויקט התקיימו מפגשים שנועדו לחשוף את המשתתפים לעולמות ההייטק, בהם פגישות עם דמויות מובילות בענף, סיורים בחברות הייטק, וכן כנסים ותחרויות דוגמת האקתון, במסגרתו נבחרות מבתי הספר השונים מתחרות בפיתוח פתרונות טכנולוגיים. עד כה השתתפו בתוכנית 4,500 תלמידי כיתות י"א וי"ב במגמות מדעים מ-76 תיכונים ברחבי הארץ.

       (צילום: ג'מיל מחאמיד)
    מתוך האקתון הנוער הארצי הראשון של פרויקט שיעורים להייטק(צילום: ג'מיל מחאמיד)

     

    כמחצית מהתלמידים לא הכירו את התחום

    הדו"ח, שהוכן על ידי מכון צפנת למחקר ולייעוץ ארגוני, נערך באמצעות בחינת שאלונים עליהם השיבו כ-550 תלמידי מגמות מדעים מ-25 בתי ספר תיכונים. כצפוי, רוב המשיבים ציינו כי לא היתה להם היכרות מוקדמת עם הענף, כאשר פחות מ-3% (15 תלמידים) ציינו כי יש להם היכרות דרך הורים העוסקים בתחום, ו-42 בלבד הכירו אותו דרך אחיהם המועסקים בענף.

     

    עוד מצוין, כי למעלה ממחצית מהמשיבים החזיקו קודם לתוכנית בהיכרות שטחית בלבד עם מקצועות ההייטק, אם בכלל. זאת לעומת 17% שדיווחו על היכרות עמוקה, כולל החברות הפועלות בתחום, ומה צריך לעשות כדי להתקבל לעבודה.

     

    כאן אגב, התגלה פער מגדרי, כש-22% מהבנים דיווחו על ידע מעמיק לעומת 13% מהבנות, אולם עורכי הדו"ח מעריכים כי הדבר נובע מנטייתם של בנים לגלות ביטחון עצמי גבוה יותר בהשוואה לבנות.

       (צילום: ג'מיל מחאמיד)
    מתוך האקתון הנוער הארצי הראשון של פרויקט שיעורים להייטק. כ-22% מהבנים דיווחו על ידע מעמיק בתחום ההשתלבות בהייטק, לעומת 13% מהבנות(צילום: ג'מיל מחאמיד)
      

    לאחר התוכנית, כך לפי הדו"ח, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור התיכוניסטים שמדווחים על היכרות מעמיקה יותר עם הענף ואף מתכוונים ללמוד מקצוע בתחום. כך, כמחצית מהמשיבים ציינו כי הם יודעים כעת במידה רבה או רבה מאוד על עולם ההייטק ומה צריך לעשות כדי להשתלב בו, אצל 65% התחזק הרצון ללמוד מקצועות הייטק במידה כלשהי, וכ-48% מתעניינים במידה רבה באפשרויות העבודה בתחום. לעומתם, 7% חסכו זמן מיותר בעתיד, כשגילו שהייטק אינו בשבילם.

     

    הנתונים מלמדים גם על ירידה קלה בקרנם של המקצועות השכיחים המאפיינים את האקדמאים מקרב האוכלוסייה הערבית, כמו רפואה, רוקחות וחינוך, לטובת מקצועות ההייטק. כך, מקרב אלו שמצהירים כי בכוונתם ללמוד לתואר ראשון, שיעור המשיבים שציינו כי ילמדו את אחד ממקצועות ההייטק טיפס ל-51%, לעומת 39% שהצהירו על כך בשנת 2017.

     

    עורכי הדו"ח מעריכים כי מדובר בהשפעות של התוכנית, בשילוב של שינויים תרבותיים ביחסה של החברה הערבית לעולם ההייטק. 

     

    לומדים במגמות מדעים, אך לא בוחרים בהייטק

    הפרויקט, שהחל כפיילוט בשנת 2016 בשישה בתי ספר, מתבצע כיום בהתאם להחלטת ממשלה מ-2017 בדבר הגרלת היצע כוח האדם המיומן בתעשיית ההייטק. בארגון מסבירים כי היוזמה התגבשה על רקע העובדה כי תלמידי תיכון ערבים שלומדים במגמות מדעים, אינם נוטים לבחור במקצועות הייטק.

     

    התוצאה היא שמשקלם בכוח התעסוקה בענף נמוך במיוחד, וזאת למרות המחסור החריף בכוח אדם בענף והזדמנויות התעסוקה המתגמלות, הכוללות שכר גבוה בכ-50% לעומת הממוצע במשק. "העובדה שתלמידים במדינת הסטארטאפ לא זכו להיחשף לעולם ההייטק עד לפתיחת התוכנית, אמורה להדליק נורות אזהרה אצל מקבלי החלטות", אומר מנכ"ל צופן, סאמי סעדי.

    אמי סעדי, מייסד ומנכ
    אמי סעדי, מייסד ומנכ"ל משותף, ארגון צופן(צילום: איליה מלינקוב)
     

    בין משתתפי הפרויקט נמנים זו השנה השנייה 38 תלמידי כיתה י"ב במגמת מתמטיקה ואלקטרוניקה מהתיכון של כפר טורען. במסגרת זו ביקרו התלמידים במשרדי חברת IBM בתל אביב, שמעו הרצאות בתחומי מדעי החיים, הנדסה ושפות הטכנולוגיה, ונפגשו עם מהנדס בכיר המועסק באחת החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל, שסיפר להם את סיפור הצלחתו.

     

    רים עדוי (17), אחת התלמידות במגמה, מספרת על תמיכה ועידוד מהבית לכך שתמשיך ללימודים גבוהים ולרכישת מקצוע. קודם לפרויקט, היא מוסיפה, לא הכירה כלל את עולמות ההייטק, ואילו כעת היא מתעתדת ללמוד מקצוע בתחום הטכנולוגי, במידה רבה בזכות השתתפותה בתוכנית.

     

    "הפרויקט חשף אותי למקצועות טכנולוגיים שונים ולהבנה שזה משתלם ללמוד אותם", היא מספרת. "אני חושבת שהאוכלוסייה הערבית היא העתיד של החברה והכלכלה בישראל, כי יש להם תשוקה להכנס להייטק כדי לממש את הפוטנציאל שלהם", אומרת עדוי.

       (צילום: ג'מיל מחאמיד)
    מתוך האקתון הנוער הארצי הראשון של פרויקט שיעורים להייטק(צילום: ג'מיל מחאמיד)

     

    "החברות מחפשות אנשים מצטיינים"

    במסגרת התוכנית נחשפים התלמידים גם לחסמים העומדים בפני השתלבותם בענף. בין אלו, מדגים סעדי, נמנים אי היכרות מוקדמת עם התחום והיעדרו של נטוורקינג, בשל מיעוט המועסקים בו מקרב האוכלוסייה הערבית. "רוב תלמידי התיכונים הערביים שלומדים מדעים, יודעים מה זה עורך דין, פסיכולוג ורואה חשבון, אבל אין להם מושג מה זה מהנדס בחברת הייטק, אילו עבודות יש בתחום ומה צריך לעשות כדי לעבוד בו", הוא מסביר.

     

    חסמים אחרים עשויים לאפיין כל בוגר תואר ראשון בתחום, כמו הדרישה להצטיינות או היעדרו של ניסיון. "החברות המובילות מחפשות אנשים מצטיינים וזה היווה חסם שעבדנו עליו עם התלמידים", הוא מסביר. "בנוסף אנחנו מדגישים את החשיבות של צבירת ניסיון באמצעות פרויקטים ועבודות במהלך הלימודים והתואר, כי זה אחד מהכלים שיעזור להם להיכנס לעולם העבודה".

     

    צופן משמש מצידו בתפקיד מרכזי בשילוב בני המגזר בענף, בין היתר כרשת נטרווקינג שמסייעת לבוגרים במציאת עבודה או בייזום מרכזי תעסוקה בסמוך למרכזי האוכלוסייה בגליל ובמשולש. כיום, לפי הערכות הארגון, שיעור המהנדסים הערבים המועסקים בהייטק עומד על כ-4%, שהם כ-6,600 מועסקים. מדובר בשיפור לעומת שיעור של 1% בלבד עליו דווח בדו"ח של בנק ישראל משנת 2017, אך זה עדיין נתון נמוך ביחס לשיעורם של המוסלמים בכלל האוכלוסייה, כ-10%.

     

    במקביל נרשמה בשנים האחרונות עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הערביים הלומדים מקצועות בתחום ההייטק, מכ-2,540 סטודנטים בשנת 2015-2016 לפי דוח שערכה אשתקד הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), לכמעט 5,000 כיום לפי נתוני צופן.

     

    הבדלים מגדריים

    בצד הנתונים המעודדים, הדו"ח מלמד עדיין על הבדלים מגדריים בהעדפות ללימודי מקצוע, כאשר 70% מהבנים שמתכוונים ללמוד לתואר ראשון אמרו כי בכוונתם ללמוד את מקצועות ההייטק, לעומת 11% שמתכוונים ללמוד רפואה.

     

    בקרב הבנות לעומת זאת, 40% מתכוונות ללמוד את מקצועות ההייטק, לעומת 25% שמתכוונות ללמוד רפואה. "נדמה כי הבנים מגלים נכונות רבה יותר מבנות, לפחות ברמה המוצהרת, להעדיף מקצוע חדשני על פני מקצועות מוכרים ומבוססים בחברה הערבית", נכתב בדו"ח.

       (צילום: ג'מיל מחאמיד)
    מתוך האקתון הנוער הארצי הראשון של פרויקט שיעורים להייטק. למרות החשיפה לענף ההייטק, עדיין קיים פער מגדרי בין בנות לבנים שמעוניינים להשתלב בתחום(צילום: ג'מיל מחאמיד)
     

    סאמי סבור כי החסמים עיקריים בפני העסקת נשים ערביות בענף הייטק הם שעות העבודה הלא נוחות, בצד המרחק ממקומות העבודה, הממוקמים ברובם באזור המרכז. זאת בעיקר על רקע העובדה כי נשות החברה הערבית עדין נתפסות ברובן כמי שאחראיות לבית ולילדים ולא משמשות כמפרנסות עיקריות. כדי לסייע בפתרון החסמים הללו, הארגון היה שותף להקמת מרכז תעסוקה חדש בנצרת, שיקלוט נשים המתגוררות באזור.

     

    במקביל, הוא מציין, יש תזוזה גם ביחסה של החברה הערבית המסורתית ברובה, ללימודי ותעסוקת נשים. עובדה שמתבטאת בין היתר בעלייה במספר הסטודנטיות הערביות משנה לשנה. "בדור הקודם היה קושי ביציאה של נשים לעבודה, אבל כיום יש יותר פתיחות והדור הצעיר מחפש שותפות בין האישה לגבר", הוא מציין. "יש חשיבות בכך שגם תלמידות התיכון לא ישאפו להיות רק רופאות ומורות, אלא להביא אותן גם להייטק".

     

    צפו: הקרן הישאלית מחברת בין חברות בינלאומיות לחברות היי-טק פלסטיניות    (צילום: גל ארבל)

    צפו: הקרן הישאלית מחברת בין חברות בינלאומיות לחברות היי-טק פלסטיניות    (צילום: גל ארבל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ג'מיל מחאמיד
    האקתון הנוער הארצי הראשון של פרויקט שיעורים להייטק
    צילום: ג'מיל מחאמיד
    מומלצים