שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    העדויות שמראות: ישראל ביצעה ניסוי גרעיני ב-1979

    הכבשים, ההדלפה, הפיטורים והנתונים התת-ימיים: מחקר מקיף מחזק את ההערכה כי תקרית וולה באוקיינוס לפני 40 שנה בדיוק הייתה ניסוי גרעיני ישראלי. "או ישראל, או דרום אפריקה, או כלום" - כתב הנשיא האמריקני קרטר ביומנו, אבל לפי הטענות ממשלו העדיף לטייח זאת

    זה קרה לפני 40 שנה בדיוק. לוויין אמריקני זיהה אותות לפיצוץ גרעיני בדרום האוקיינוס האטלנטי. ניתוח של העדויות כיום במגזין האמריקני "פוריין פוליסי" מצביע על ניסוי סודי חשאי, טיוח של ממשל הנשיא האמריקני דאז ג'ימי קרטר ומדינה אחת בלבד שהייתה יכולה ומסוגלת לבצע ניסוי זה - ישראל.  

     

    זמן קצר לפני הזריחה ב-22 בספטמבר, לוויין אמריקני שמכונה Vela6911 תיעד הבזק כפול בעת שחג בדרום האוקיינוס האטלנטי. בבסיס פטריק בפלורידה, שם השעה עדיין הייתה שעת לילה, לצוות האחראי היה ברור שמדובר בפיצוץ גרעיני, דבר שלוויינים אמריקנים תיעדו עשרות פעמים בעבר. חיל האוויר האמריקני פרסם התראה, והנשיא קרטר מיהר לכנס מפגש בחדר המצב בבית הלבן ביום למחרת.

    פיצוץ גרעיני (צילום: shutterstock)
    חומרים רדיואקטיביים אותרו בכבשים באוסטרליה(צילום: shutterstock)

    ביום השנה ה-40 של תקרית וולה, כינס "פוריין פוליטי" צוות של מדענים, אקדמאים, בכירי ממשל בעבר ומומחים בתחום מניעת הפצת נשק גרעיני כדי לנתח מסמכים ונתונים שהפכו כעת ללא מסווגים. המסקנה שלהם היא שממשל קרטר, שניסה אז להיבחר בשנית לתפקיד נשיא ארצות הברית ועמל על חתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים, ניסה אז לטייח את מה שכיום כבר ברור כי הוא ניסוי גרעיני.

     

    לאחר תיעוד ההבזק הכפול, החשד הראשוני נפל על דרום אפריקה של משטר האפרטהייד, שהיה ידוע שמנסה לפתח פצצה - ועוד יותר על ישראל, שהייתה ידועה בקשריה הצבאיים עם הדרום אפריקנים. עד אז, לא דווח כי ישראל ביצעה ניסויים גרעיניים, אף ששנים רבות לפני כן כבר נטען בפרסומים זרים כי יש לה ארסנל גרעיני. הנשיא קרטר כתב ביומנו ב-22 בספטמבר: "הייתה אינדיקציה לניסוי גרעיני באזור דרום אפריקה - או דרום אפריקה, או ישראל באמצעות שימוש בספינה בים, או כלום".

      

    צוות מומחים שמינה יועצו המדעי של הנשיא פרסם את הדו"ח הסופי שלו במאי 1980, אחרי שלוש ישיבות בלבד: "לפי הערכתנו, זה כנראה לא היה ניסוי גרעיני". חברי הוועדה, נכתב בכתבה, דחו את כל העדויות שהצביעו אחרת, ובהן על ניתוח של מעבדת המחקר הימית שזיהתה את מקום הפיצוץ ליד איי הנסיך אדוארד, במרחק 1,600 ק"מ מהחוף הדרומי של דרום אפריקה, באמצעות נתונים הידרואקוסטיים (קולות תת-ימיים) וטענות על איתור של חומרים רדיואקטיביים בכבשים באוסטרליה.

     

    המרוץ הישראלי לגרעין בשנות השישים

    המרוץ הישראלי לגרעין בשנות השישים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יצחק רבין ראש הממשלה ושמעון פרס שר הביטחון (צילום: משה מילנר, לע
    שר הביטחון דאז פרס פיטר את פריאר, רבין לכאורה התנגד - אך אישר זאת(צילום: משה מילנר, לע"מ)

    ב"פוריין פוליסי" נכתב כי אמנם לא היה אקדח מעשן שקישר את ישראל לתקרית, ואף גורם רשמי ישראלי לא אישר אי פעם בפומבי כי ישראל ביצעה ניסוי גרעיני - אולם החוקרים העריכו, על פי מסמכים ועדויות שונות, כי תקרית וולה הייתה זיהוי ניסוי גרעיני של פצצת מימן. אלו בין היתר הפרטים שעליהם מתבססת ההערכה זו, על פי הכתבה.

     

    תוכנית הגרעין הישראלית: במהלך מלחמת יום כיפור מנהיגי ישראל ויועצי הגרעין שלהם הגיעו למסקנה כי הנשק הגרעיני שבידי ישראל - לפי פרסומים זרים - לא רלוונטי למצב הביטחוני שבו נמצאת ישראל. לכן הוחלט בוועדה לאנרגיה אטומית לבצע מחקר מקיף במטרה להשלים התמחות בפיתוח פצצה תרמו-גרעינית דו-שלבית. באותה עת גם שמעון פרס, מייסד תוכנית האטום הישראלית בתחילת שנות החמישים, מונה לתפקיד שר הביטחון ותמך בדרך זו. התחייבות לפיתוח פצצה דו-שלבית הצריכה ניסוי.

     

    פיטורי בכיר: שלהבת פריאר, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, פוטר ב-1976 והוחלף על ידי עוזי עילם. לפי הטענות, הדבר קשור להתנגדותו של פריאר לביצוע ניסוי גרעיני. פריאר אף אמר כי לא פוטר עקב "נסיבות אישיות", ורמז כי אירוע מדיניות חשוב שבו חלק על הממונים עליו - ובמיוחד פרס - הוביל לפיטורים. הוא אף רמז כי ראש הממשלה באותה עת, יצחק רבין, הסכים איתו, אבל בסופו של דבר אפשר לפרס לפטר את פריאר.

    ג'ימי קרטר. כתב ביומנו יום אחר כך: "ישראל, דרום אפריקה או כלום" (צילום: AP) (צילום: AP)
    ג'ימי קרטר. כתב ביומנו יום אחר כך: "ישראל, דרום אפריקה או כלום"(צילום: AP)

     

    הדלפה מישראל: הדיווח הראשוני על תקרית וולה פורסם ב-CBS ב-21 בפברואר ב-1980 על ידי מי שהיה אז כתב הרשת בתל אביב, דן רביב. הרשת האמריקנית דיווחה כי לפי ההערכות, מדובר בניסוי גרעיני. רביב הגיש את הדיווח מרומא, במטרה להתחמק מהצנזורה. כתוצאה מכך, הוא איבד את תעודת העיתונאי שלו בהוראה ישירה משר הביטחון באותה עת, עזר ויצמן. עשרות שנים אחר כך אמר רביב כי גורם פוליטי ישראלי בכיר אישר בפניו את הסיפור - ח"כ אליהו שפייזר מטעם המערך, שכיהן בכנסת בין 1977 ל-1988 והיה באותה עת מקורב לפרס. לאחר מכן הפך שפייזר ליריב מושבע של פרס.

     

    הקשר של ה-MIT: מסמכים חשפו כי ג'ק רוינה, ראש הוועדה של קרטר שלפי "פוריין פוליסי" טייחה את התקרית, קיבל מידע מ"קשר אישי" על "תיאוריית הקשר הישראלי" באירוע ב-22 בספטמבר. המסמכים לא חשפו מה היה אותו מידע, אבל צוין כי רוינה הגדיר זאת כ"מידע חשוב אך לא מתאים לדיון בטלפון". לפי סימור הרש, מחבר הספר "ברירת שמשון", המקור של הרש היה מדען טילים ישראלי, שהיה ב-MIT, שם לימד רוינה. אותו מדען טילים היה לכאורה ד"ר ירון אנזלם, אחד ממייסדי רפאל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים