שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המשימה לכנסת החדשה: יותר יעילות ופחות הצעות חוק

    מאז המחאה החברתית, הסוגיות הכלכליות צרכניות קפצו לראש סדר היום של חברי הכנסת. אלא שהכנסת ה-22 תחסר כמה מהח"כים החברתיים הבולטים של השנים האחרונות, וגם לא ברור מה יעלה בגורל מסקנות ועדת כבל והאם ישתפרו היחסים עם בנק ישראל

    עדיין לא ברור איך תיראה הממשלה החדשה, או שחלילה נלך שוב לבחירות. אבל בסוף השבוע האחרון, אחרי ספירת כל הקולות, התבהרה התמונה כיצד תיראה הכנסת ה-22.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    מסתמן: כך תיראה הכנסת ה-22

    מנהיגים בורחים ממנדט: גנץ ונתניהו מעדיפים לא לקבל ראשונים את המטלה מהנשיא

    היועמ"ש לריבלין: אין מניעה להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה

     

    השינויים לעומת הכנסת ה-21 אמנם מינוריים, אך מכיוון שהכנסת ה-21 לא ממש פעלה, ההשוואה אליה אינה רלוונטית.

       (צילום: דוברות הכנסת)
    הכנסת ה-20(צילום: דוברות הכנסת)
     

    השאלה המעניינת היא איזה כנסת תהיה הכנסת ה-22, ועד כמה היא תהיה שונה אם בכלל מהכנסת ה-20. הכנסת ה-20 התאפיינה בחקיקה מרובה מצד חברי הכנסת, ובהצעות חוק רבות שעסקו בנושאים כלכליים חברתיים. אלא שלא ברור עד כמה פעילות זו אכן אפקטיבית - הן במבחן התוצאה של מספר ההצעות שהפכו לחוקים, והן בפעלתנות חברי הכנסת כמדד ליכולתם לשרוד פוליטית.

     

    ב-20 השנים האחרונות יש בארץ עלייה חדה במספר הצעות החוק הפרטיות המונחות על שולחנה של הכנסת. מנתונים שפרסם בעבר המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בין השנים 2000 ל-2016 הוגשו בישראל קרוב ל-23 אלף הצעות חוק פרטיות, לעומת פחות מ-3,500 בקנדה, 970 ביפן, ורק 865 בגרמניה באותן שנים בדיוק.

     

    מסיכום של הלשכה המשפטית בכנסת לביצועי הכנסת ה-20 עולה כי מגמה זו התעצמה והגיעה לשיא בכנסת זו עם לא פחות מ-5,997 הצעות חוק פרטיות שהונחו על שולחן הכנסת. אלא שנראה שידם של הח"כים על כפתור שיגור הצעות החוק קלה מדי.

     

    אינפו כלכלה חוקים ()

     

    בפועל פחות מרבע מההצעות (23%) התקדמו מעבר להנחת ההצעה על שולחן הכנסת, ורק 246 הצעות הבשילו לחוקים, 4%. כך שיותר מדי הצעות חוק מוגשות, אבל פחות מדי מבשילות לחוקים אמיתיים. על 120 חברי הכנסת ה-22 להפיק מכך מסקנות לפני שיושבעו.

     

    הח"כים החברתיים מצאו עצמם בחוץ

    עד ימי המחאה החברתית של 2011, שהובילה למינוי ועדת טרכטנברג ולהחלטות כמו חינוך חינם כבר מגיל 3, סוגיות כלכליות צרכניות לא עמדו בראש סדר היום של מרבית חברי הכנסת. התוצאה הייתה רגולציה רדומה למדי בעניינים צרכניים, ובעיקר במגזר הפיננסים.

     

    המחאה החברתית החזירה לשיח הציבורי נושאים כלכליים ובראשם יוקר המחיה. חברי כנסת רבים הבינו שהדרך לזכות לחשיפה תקשורתית, ועל ידי כך לקבל הכרה בציבור היא באמצעות קידום הצעות חוק צרכניות להגברת התחרות ו/או הפחתת מחירים.

     

    מגמה זו הגיעה לשיאה בכנסת ה-20, ששמה על המוקד בעיקר את המגזר הפיננסי בכמה יוזמות מרכזיות: רפורמת שטרום להגברת התחרות באשראי הצרכני, הגבלת חוק שכר הבכירים, וכן ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים (ועדת כבל).

     

    לפי נתוני מאגר החקיקה הלאומי, לא פחות מ-49 חוקים שהתקבלו בכנסת ה-20 עסקו בבנקאות וכספים ו-52 בפנסיה, ביטוח ושוק ההון.

     

    מבין המגזרים העסקיים השונים בלט תחום הפיננסים והפנסיה בפעילות חברי הכנסת. לעומת זאת, בתחומים כמו צרכנות, בינוי ושיכון ובתקשורת היו פחות מ-35 חוקים (בכל אחד). אלא שנראה שהמטוטלת זזה בצורה חדה מדי.

     

    מחוסר התעסקות בתחום הצרכני בכלל ובפיננסים בפרט, הפך תחום זה למועדף על חברי הכנסת, והביא גם ליוזמות פופוליסטיות. במבחן התוצאה, ח"כים רבים שהיו פעילים בתחום החברתי כלכלי כבר אינם בכנסת החדשה. רשימה חלקית: שלי יחימוביץ', איתן כבל, דב חנין, עיסאווי פריג', רועי פולקמן ורחל עזריה.

     

    גם שתי דמויות בולטות בתחום זה שהקימו מפלגות על בסיס הפעילות החברתית, משה כחלון ואורלי לוי-אבקסיס, הצליחו להיכנס לכנסת ה-22 רק לאחר שחברו למפלגות גדולות יותר. אורלי לוי-אבקסיס הצטרפה עם מפלגת גשר למפלגת העבודה, ואילו משה כחלון חזר למפלגת הליכוד אחרי שבבחירות בחודש אפריל נכנס בקושי לכנסת עם מפלגת כולנו.

    אינפו כלכלה חוקים ()

     

    מסקנות ועדת כבל ייושמו?

    מרבית הרפורמות בתחום הפיננסים הושלמו בכנסת הקודמת. אולם נושא מרכזי שנותר פתוח הוא גורל מסקנות ועדת כבל. ועדה זו, שזכתה ללא מעט כותרות, עסקה באשראי ללווים הגדולים שהעניקו הבנקים והמשקיעים המוסדיים. היו לה מספר המלצות מרחיקות לכת כגון שינוי במבנה ובסמכויות של הרגולטורים, והגברת מעורבות הכנסת בנושא הפיקוח על האשראי.

     

    הציפייה הייתה שיישום מסקנות הוועדה באמצעות שינויים בחקיקה יהיה אחד הנושאים המרכזיים שהכנסת ה-21 תעסוק בהם, אלא שבכנסת ה-22 יכהנו רק שלושה מתוך 11 חברי הוועדה, כשמייסדיה כבל ואיילת נחמיאס ורבין לא יהיו חלק ממנה. קיים סימן שאלה גדול אם מסקנות אלה יקודמו להצעות חוק, או שהדו"ח בן 180 העמודים רק יעלה אבק.

     

    עזיבתם של חלק לא מבוטל מחברי הכנסת המזוהים כחברתיים לא אומרת שתם עידן, מאחר שנותרו עדיין דמויות שפעילות בתחום זה. כמו כן כשם שבכנסת ה-20 צצו חברי כנסת חדשים שניסו להתבלט באמצעות טיפול בסוגיות חברתיות, כך קיים סיכוי סביר שנראה דמויות כאלה גם בכנסת החדשה כמו מירב כהן ממפלגת כחול לבן או שלמה קרעי מהליכוד.

     

    חברי הכנסת החדשים גם לא חייבים להתאמץ יותר מדי: מספיק שיעברו על אלפי הצעות החוק הפרטיות ויבחרו נושאים שלא קודמו, ויאמצו אותם. ייתכן שחברי הכנסת שראו כיצד לא מעט מחבריהם לא שרדו על אף פעילותם החברתית, ינסו להמציא עצמם מחדש: למשל בתחום איכות הסביבה ומשבר האקלים, שהפך לטרנד בחודשים האחרונים בעולם ובניצנים ראשונים גם בישראל. בכנסת ה-20 רק 18 חוקים עסקו בסוגיות אלו, ואולי הפעם נראה יותר פעילות בתחום זה.

     

    הכנסת ובנק ישראל: יחסים במבחן

    האם הכנסת הקרובה תמשיך את המגמה של קודמתה בנושאים החברתיים או תשנה כיוון? התשובה תלויה במספר פרמטרים נוספים. ראשית: מי יהיו שרי האוצר והמשפטים. יוזמות חקיקה זקוקות לרוב לרוח גבית ממשרד המשפטים, ובסוגיות כלכליות גם ממשרד האוצר. זהות בעלי התפקידים האלה תשפיע גם על התנהלות בכנסת, ולא במקרה שר האוצר משה כחלון סימן את תחום הבנקאות בקדנציה שלו, ובמקביל ראינו הצעות חוק רבות במגזר זה. השאלה היא גם עד כמה יזכו הח"כים לעצמאות וגיבוי מראש הממשלה.

     

    סוגיה נוספת קשורה למערכת היחסים של הכנסת עם הרגולטורים השונים. הדוגמה הטובה ביותר להשפעה של גורם זה על יוזמות החקיקה היא מערכת היחסים הרעועה שהייתה לכנסת ה-20 עם בנק ישראל. נגידת בנק ישראל הקודמת ד"ר קרנית פלוג הייתה מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו מינוי של ברירת מחדל.

     

    כתוצאה מכך מעמדו של בנק ישראל כיועץ הכלכלי של הממשלה נחלש, והדבר הקרין גם על היחסים של הכנסת עם בנק ישראל, ולכך שלא רק שבנק ישראל התקשה לעצור יוזמות חקיקה שהתנגד להן, הוא גם ספג ביקורת על כך שהוא רק מגן על הבנקים.

     

    לפני כתשעה חודשים נכנס נגיד חדש, פרופסור אמיר ירון, שהיה מינוי רצוי על ראש הממשלה בנימין נתניהו, דבר שעשוי לסמן התחלה של מערכת יחסים חדשה, שבה הכנסת תהיה קשובה יותר לבנק ישראל.

     

    אלא שירון עדיין לא נבחן ביחסיו עם הכנסת, עקב שתי מערכות הבחירות השנה, וגם לא בטוח שבנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה גם בכנסת הנוכחית.

     

    השר זאב אלקין מהליכוד בריאיון לאולפן על הרוטציה: "נתניהו וגנץ יצטרכו להיכנס לחדר ולדבר על זה"    (צילום: אלכס גמבורג, אבי חי)

    השר זאב אלקין מהליכוד בריאיון לאולפן על הרוטציה: "נתניהו וגנץ יצטרכו להיכנס לחדר ולדבר על זה"    (צילום: אלכס גמבורג, אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים