שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מחקר ישראלי: אלו רגשות מעוררת תקיעת שופר?

    חוקרות מאוניברסיטת אריאל מצאו הבדלים בין תחושות גברים, נשים, דתיים וחילוניים למשמע תקינות השופר. אצל מי התקיעה מעוררת פחד, ומתי היא מעוררת שמחה?

    אתם מכירים את השופר מראש השנה, אבל בימי קדם השופר היה כלי תקשורת בלתי נפרד מחיי היום יום, כששימש לנגינה, להודעות ואף להכרזת יציאה למלחמה. עתה, חוקרות מאוניברסיטת אריאל ביקשו לבדוק אלו רגשות מעוררת תקיעת השופר בקרב המאזינים.

     

    המחקר נערך על ידי פרופ' לאה פוסטיק, ראש המחלקה להפרעות תקשורת בפקולטה למדעי הבריאות, יחד עם הסטודנטיות מעיין סיטרין ואשכר ידגר. במסגרת המחקר נבדקו ההשפעות הרגשיות השונות של שלושה סוגי תקיעות השופר המסורתיות: תקיעה, שברים ותרועה, וההבדלים ברגשות שעוררו התקיעות בקרב חילוניים, דתיים, נשים וגברים.

     

    רגשות פחד ויראה. תקיעת שופר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    רגשות פחד ויראה. תקיעת שופר(צילום: רויטרס)

     

    במחקר נכללו 40 סטודנטים שהקשיבו לתקיעות שופר שבוצעו באולפן על ידי פרופ' פוסטיק, הנוהגת לתקוע בשופר. עוצמת התקיעות עמדה על 65 דציבלים, בדומה לעוצמת תקיעת השופר במציאות.

     

    על מסך המחשב לפני כל נבדק הופיעו 24 היגדים, כל היגד הורכב מכ-3 מילות רגש. הסטודנטים הנבדקים התבקשו לדרג עד כמה ההיגד מתאים לתקיעה ששמעו. בין כל תקיעה ותקיעה, קיבלו הנבדקים 10 דקות הפסקה למטלות קוגניטיביות, ואז שבו להאזין לתקיעה הבאה.

     

    הממצאים הראו הבדל בין הרגשות שמעוררות התקיעות השונות. ככלל, דיווחו הנבדקים שכל התקיעות מעוררות תחושה של ערנות. תקיעה בעלת צליל ארוך, עוררה התרגשות, פחד, חרדה, כבדות בלב, ציפייה ויראה. תקיעה מסוג "שברים" , בעלת שלושה צלילים מקוטעים, מעוררת פחד, חרדה וכבדות בלב, ואילו "תרועה", סדרת צלילים קצרים – מעוררת התרגשות, התלהבות, חוסר מנוחה, ציפייה, שמחה והתפעמות.

     

    "רגשות פחד, חרדה וגם ריגוש"

    החוקרים מצאו עוד הבדל בין דיווחם של נשים לגברים ביחס לתקיעה: שני המינים תיארו רגש של פחד, אך נשים תיארו גם התרגשות, חרדה וכבדות בלב ואילו גברים תיארו רגשות של ערנות, תקווה ויראה. נשים תיארו יותר תחושות פחד וחרדה, והגברים פחד וריגוש.

     

    נמצאו גם מעט הבדלים בין חילונים לדתיים: שתי הקבוצות תיארו רגשות של פחד וחרדה, אך חילונים הוסיפו רגשות של צפייה וערנות, לעומת דתיים שהוסיפו רגשות של כבדות בלב ויראה.

      

    "לאורך ההיסטוריה שימש השופר לא רק למטרות דתיות אלא גם ככלי תקשורת להודעות, ולהכרזה ליציאה למלחמה", מסבירה פרופ' פוסטיק, "רצינו לבדוק האם השופר מעורר תגובות רגשיות, כפי שאנו יודעים שקורה בתגובה לצלילים.

     

    "ראינו הבדלים בין תקיעה מהירה לבין תקיעה רצופה או איטית, וזה הביא לידי ביטוי את התחושות שהרגישו האנשים. בספרות ידוע שצלילים בעלי קצב מהיר גורמים לשמחה, וגם כאן השתמשו האנשים בתגובות שמחה, ואילו תקיעה מסוג "שברים" בעלת קצב איטי, התאפיינה במילות חרדה ופחד".

     

    ומדוע היו הבדלים בין גברים ונשים? פרופ' פוסטיק: "גם בחיים האמיתיים, גברים שונים בתגובתם לעומת נשים, וייתכן שמכאן נבע ההבדל גם בתגובות לתקיעות השופר. יש המון מחקרים המוכיחים שצלילים גורמים לרגשות, וגם במחקר שלנו ראינו שהשופר מצליח לעורר רגשות, לעתים עזים, בקרב המאזינים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים