שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שנהיה לראש ולא של דג
    "מצד אחד אנחנו מבקשים לעצמנו שנה טובה ומתוקה אבל מצד שני, על אותו השולחן, יש ראש של חיה שסבלה ושאי אפשר היה להגדיר שום חלק בחיים שלה כטוב או מתוק. איך אפשר לפספס את זה?". רוני פורטסנברג מעמותת "אנימלס" קוראת לשינוי לקראת השנה החדשה

    יושבים מסביב לשולחן החגיגי, ההורים חוזרים מבית כנסת, הילדים מתרגשים ומיד מתחילים להעביר בין כולם את הסימנים השונים. רימון, דלעת, תמר, תפוח בדבש, ראש של דג או של כבש – כל עדה והמנהגים שלה - ולכל סימן הברכה הייחודית שלו.

     

    הסימנים תמיד הלהיבו אותי. כילדה, שמחתי על ההזדמנות להתחיל לאכול עוד לפני הארוחה עצמה. כשגדלתי מעט, אהבתי את האתגר בלהמציא את הברכה הכי

    מקורית שיכולתי (בין המועמדים – שלא נתפוצץ בהשראת פיצה, שלא נצטרך עוד להילחם בהשראת לחם, ושהספר אף פעם לא יגזור יותר מדי מהשיער בהשראת גזר). לבסוף, הרגשתי שכחלק מתהליך התשובה והניסיון להשתפר, הסימנים הם גם הזדמנות לבקש ברכות בשביל עצמי.

     

    הברכה האהובה עלי – "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". זו אמנם ברכה כללית, אבל דווקא בשל כך היא תמיד מתאימה. בכל שנה אני מנסה למצוא את הנושא הספציפי שבו אני רוצה שהברכה תתקיים. לפעמים בלימודים, לפעמים במשפחה, לפעמים בעבודה. שנה שעברה הברכה התאימה לי מכיוון אחר.

     

    דג מפרפר מחוץ למים ()
    מיצג של עמותת אנימלס

     

    הסתכלתי על שולחן האוכל ועל הסימנים השונים. ביניהם בלטו לי שניים – תפוח בדבש וראש של דג. זמן קצר קודם לכן, שודר תחקיר של עמותת "אנימלס" (בה אני משרתת בשנת שירות) על התעללות בדגים בבריכות התעשייתיות בישראל.

     

    בתחקיר ראו איך מחזיקים את הדגים בצפיפות קיצונית, מרעיבים אותם, משליכים אותם על הקרקע ומותירים אותם להיחנק, דורכים עליהם, חותכים אותם בעודם בחיים ומקפיאים אותם למוות בייסורים.

     

    למה שיהיה ראש של דג על שולחן האוכל?

    הפער בין שני הסימנים בלט לי במיוחד. מצד אחד אנחנו מבקשים לעצמנו שנה טובה ומתוקה אבל מצד שני, על אותו השולחן, יש ראש של חיה שסבלה ושאי אפשר היה להגדיר שום חלק בחיים שלה כטוב או מתוק. איך אפשר לפספס את זה?

     

    אחד מהדברים העיקריים שהשנה החדשה מסמלת בשבילי זה התחלות חדשות ושינויים. זאת התקופה שבה כל אדם מסתכל לתוך עצמו, עובר על השנה שהייתה לו ומקבל על עצמו החלטות לשנה הבאה. אולי זאת בדיוק התקופה המתאימה להחליט לשבור את הדיסוננס בין החיים הטובים והמתוקים שאנחנו מאחלים לעצמנו, לבין החיים שאנחנו בוחרים שאחרים יחיו – גם אם האחרים האלה הם בעלי חיים.

     

    דייג אוסף דגים ברשת ()
    "למה שיהיה ראש של דג על שולחן האוכל? האם אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיו?"

     

    למה שיהיה ראש של דג על שולחן האוכל? האם אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיו? לפני כמה שנים כששאלתי את עצמי את השאלות האלה הבנתי שהתשובות שלי כולן נובעות מתוך פחד משינוי. שינויים זה לפעמים מלחיץ. אבל בשביל מה אנחנו חוגגים את ראש השנה אם לא בשביל לסמל דף חדש וחלק שאנחנו פותחים עם עצמנו? איזה זמן טוב יותר יש כדי לנסות לחוות שינוי?

     

    אין סיבה טובה להרוג דג או כל חיה אחרת שלא רוצה למות. אנחנו יכולים לחיות בלי זה, ולא סתם לחיות, לחיות מצוין, לחיות חיים שמחים ושלמים.

     

    אולי הגיע הזמן שבראש השנה הקרוב, על שולחן האוכל שלנו לא יהיו בעלי חיים שסבלו בכל רגע מחייהם הקצרים. אולי ככה השנה החדשה באמת תהיה שנה טובה ומתוקה.

     

    הכותבת רוני פורטסנברג, היא בת שירות בעמותת אנימלס (לשעבר אנונימוס לזכויות בעלי חיים).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים