מפעל החסד נמשך אחרי מותה של רנה שנרב: "שומרת מלמעלה"

הטרגדיה הקשה שעברה משפחת שנרב עם מותה של רנה ז"ל, שנרצחה בפיגוע במעיין דני ליד דולב בזמן שטיילה עם אביה ואחיה, לא עצרה את מפעל החסד שמנהלת המשפחה מחצר ביתה בלוד מזה כשני עשורים. המשפחה הודיעה כי הנתינה לחג, שנעשית באמצעות עמותת "חסד בלוד" שבראשה עומדת המשפחה, תעשה הפעם לזכרה.

רנה שנרב ז"ל(באדיבות המשפחה)

העמותה קמה בראשית שנות האלפיים ועוזרת לכ-250 משפחות בעיר. רובן משפחות קשות יום של עולים חדשים, וחלקן משפחות מפורקות וחד הוריות. מתנדבי העמותה מחלקים חבילות שמכילות מוצרים בסיסיים כמו אבקת כביסה, שימורים, קמח, סוכר ועוגת דבש. 

בנוסף מחלקת העמותה מדי שבוע אוכל מבושל לכחמישים משפחות, מארגנת סעודות שישי ברחבי העיר, ומפעילה גמ"ח וחנות יד שנייה לבגדים. כמו כן היא מספקת תרומות חודשיות בסך של כמאה אלף שקלים בעזרה לתשלום חשבונות - הכל כמובן מתרומות בסתר.

"יש לנו עמותה של כ-500 מתנדבים, עם הרבה זרועות", סיפר ל-ynet הרב איתן שנרב, אב המשפחה, שבאותו יום הוצאו רסיסים מזרועו הימנית בבית החולים, זכר לפיגוע הקטלני. "יש לנו גמ"ח וחנות יד שנייה. אני מאמין שיצרנו פה מעגל של נתינה, כי לא רק מי שמקבל דבר מה מקבל משהו. מי שנותן בגד, מקבל עוד מקום בביתו", הסביר שנרב.

מעגל של נתינה. הרב איתן שנרב(צילום: רועי רובינשטיין)

המתנדבים מכינים את החבילות(צילום: רועי רובינשטיין)

ביום שלישי הגיעו לאחד המתחמים של העמותה במתנ"ס המקומי עשרה עובדים של חברת AT&T והתנדבו בהכנת החבילות וחלוקתם. רובם כלל לא ידעו את סיפורה של העמותה ואת העובדה שרנה עוד ישבה עד יום לפני מותה במשרד במתנ"ס ועסקה בעבודתה כמנהלת החוגים.

כששמעו מי מנהל את העמותה, חלקם נדהמו. "זה עושה צמרמורת", אמרה נטלי קרמר, והתייחסה לפעילותו של הרב שנרב: "גם עכשיו הוא ממשיך בשיא הכוח? כל הכבוד. זה סופר מרגש להסתכל מעבר לחיים הקטנים שלנו ולבועה שיצרנו לעצמנו ולראות איך אפשר לעזור לאחרים".

(צילום: רועי רובינשטיין)

השאלה האם להמשיך את פעילות העמותה לקראת החג כל כך קרוב למותה של רנה אמנם עלתה, אך הרב שנרב החליט להמשיך. "הרגעים הכי קשים הם כשאנחנו מגיעים אל הקבר", סיפר שנרב. "היינו בשבעה ובשלושים ואנחנו בוכים הרבה. אבל מתוך הבכי אנו מבינים שהכוח להמשיך זה תורה והגברת הדברים האלו. אני לא חשבתי לקצר מהחסד אלא להרחיב כי הקדוש ברוך הוא רוצה שנמשיך".

הוא מגלה כי לקראת החג חשבו במשפחה לוותר אולי על מסורת אחת אך גם מחשבה זו נשללה בעקבות זיכרון מרנה. "בכל שנה אנחנו נוסעים לבסיס צבאי להיות עם החיילים בחג, ואמרנו אולי השנה לא, אבל פתאום נזכרנו שרנה הכי דרשה את זה תמיד אז אנחנו נוסעים לעיר הבה"דים ונעביר את החג עם החיילים".

את השיחה עימו קיימנו במדרשה שצופה על שתי חנויות יד שנייה שבחצר בית המשפחה. מדרשה שרנה החלה ללמד בה לאחרונה וכעת נושאת את שמה.

הרב שנרב מספר כי חלומו היה שהיא תפרח במדרשה: "הייתי רוצה לראות אותה פה מלמדת במדרשה, לחבק אותה ולראות אותה פה אבל הקדוש ברוך הוא רצה אחרת. אני מאמין שהיא שומרת עלינו ועל התלמידות מלמעלה".