שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הזדמנות נדירה לאחדות
    על הפרק עומדת סוף סוף אפשרות לשינוי מצב לא סביר, שהשתרש בגלל חוסר האיזון ההיסטורי שבמסגרתו החרדים היו לשון המאזניים במשך שנים

     

    בנימין נתניהו בני גנץ (צילום: EPA, רויטרס)
    בנימין נתניהו ובני גנץ(צילום: EPA, רויטרס)

    בדיחה ישנה מספרת על נשיא ברה"מ שהודח על ידי הפוליטבירו. כשישב לשיחת חפיפה עם מחליפו המיועד, נתן המפוטר בידי הנשיא המיועד שלוש מעטפות והציע לו לפתוח אחת מהן בכל שעת משבר. כשהמשבר הראשון הגיע לאחר כמה שנים, פתח הנשיא החדש את המעטפה הראשונה שבה היה כתוב: "תאשים אותי". הנשיא אכן הטיל את כל האשמה למצב על ירושת קודמו, וחמק מהאחריות למחדל. במעטפה השנייה, שנפתחה לאחר משבר נוסף, היה כתוב: "האשם את סגנך". העצה הנבונה אכן עזרה, הסגן הודח, והנשיא שמר על מקומו. לאחר עוד כמה שנים הגיע משבר גדול נוסף. במצוקתו, נזכר הנשיא שוב במעטפה השלישית הישנה, פתח אותה וקרא: "תכין שלוש מעטפות".

     

     

    משחק ההאשמות הפוליטי שבאמצעו אנו מצויים בימים אלו נועד למקרה שניגרר לבחירות נוספות, חלום הבלהות של הציבור הישראלי. באמצעות האשמות אלו מקווים הפוליטיקאים לשכנע כבר מעכשיו את הבוחרים שידם לא הייתה במעל, שבחירות נוספות הן אשמת יריביהם, ושאילו רק היה הדבר נתון בידיהם כבר הייתה קמה כאן ממשלה יציבה. אבל אם ראשי המפלגות היו מרימים לרגע את עיניהם מהתשבץ הפוליטי, אולי היו רואים שיש כאן כמה דברים הרבה יותר חשובים למדינת ישראל מהשאלה מי מהם יהיה ראשון ברוטציה.

     

    נוצרה הפעם בישראל הזדמנות נדירה לממשלת אחדות שתוכל להביא לשינויים משמעותיים, למיתון שיח השסע והכעס, להסכמה מרכזית על קווים אזרחיים, מדיניים וביטחוניים קונצנזואליים, לטיפול במצב מול הפלסטינים, עזה, לבנון והאיראנים, להסכמה על מדיניות כלכלית נבונה ונועזת, לחתירה לכיוון מעט שוויוני יותר בנטל השירות הצבאי והלאומי, וגם לשינוי פרדיגמה היסטורי ביחסי הדת, הפוליטיקה והמדינה.

     

    בשל השינוי ביחסי הכוחות הפוליטיים, בגלל ההבטחות שניתנו במערכת הבחירות על ידי ליברמן (שעומד בתוקף על קיומן) ועל ידי גנץ (עדיין לא ברור), ובשל התמיכה הציבורית הרחבה בכך, השינוי הזה אפשרי ויכול לשנות לטובה את חייהם של רבים מאזרחי המדינה.

     

    נישואים אזרחיים, גיור ידידותי, תחבורה ציבורית ומרכולים בשכונות חילוניות בשבת, חופש דת וחופש מדת – אלו חרויות אזרחיות בסיסיות שאמורות להיות מובנות מאליהן במדינה דמוקרטית מערבית במאה ה-21. ובכל זאת התרגלנו למצב מוזר שנראה בלתי ניתן לשינוי, שבו הן מוגבלות כל כך.

     

    השינויים הדרמטיים האלה יכולים וחייבים לקרות עכשיו, בהזדמנות הפוליטית הזו. לא מתוך פילוג, איבה או הדרה, אלא מתוך דאגה אמיתית ועמוקה לכל הציבור בישראל – החילוני והמסורתי, וגם זה הדתי והחרדי. שינוי ממצב לא סביר שהשתרש בישראל בגלל חוסר האיזון ההיסטורי במערכת הפוליטית, שבה היו החרדים לשון המאזניים במשך שנים רבות ושכחו את שליחותם האמיתית והחשובה באמת: לדאוג לשילוב הציבור החרדי במדינה ובחברה, תוך שוויון וכבוד הדדי. פריחה כלכלית, חרויות, זכויות וחובות.

     

    כל זה חשוב היום יותר ממשחק ההאשמות הפוליטי וממשחקי הרוטציה. אם הפוליטיקאים ימצאו דרך לשבת יחד בממשלת אחדות לאומית, ממלכתית וחילונית, וימלאו את הבטחותיהם לבוחרים, אולי נראה עוד בימי חיינו את הפלא של השינוי המיוחל הזה.

     

    • שי בזק היה הקונסול הכללי של ישראל במיאמי ובבוסטון

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים