שתף קטע נבחר

"שאלו על ההנקה במקום לשאול מה שלומי"

הנקה חשובה להתפתחות התינוק אבל לא כולן מצליחות או רוצות להיניק. אימהות מספרות על תחושת התסכול, הקשיים, הפחד שאין להן מספיק חלב והלחץ מהסביבה

אנחנו חיים בחברה שמקדשת את ההנקה: הרשתות החברתיות, טיפות חלב והסביבה. ידוע שהנקה חשובה לבריאותם של האם והתינוק אבל מה קורה לנשים שרוצות ולא מצליחות להיניק?

 

"הנקה נתפסת כסמל סטטוס. את אמורה ללדת ולהיניק, את רוצה לעשות הכי טוב לילד שלך, וכשלא מצליחים, יש הרגשה של כישלון גדול", אומרת אביגיל קנטרוביץ, אם לשלושה (11, 9 ו-4).

 

אביגיל קנטרוביץ (צילום: אלבום פרטי)
אביגיל קנטרוביץ. "עשיתי הכול כדי להצליח להיניק"(צילום: אלבום פרטי)

קנטורביץ ניסתה במשך שלושה חודשים להיניק את הבכור, אך ללא הצלחה. "פשוט לא היה לי מספיק חלב", היא מספרת. "הרגשתי שזו המהות שלי באותה תקופה ולא הצלחתי. לקח לי זמן להשתחרר. בהמשך, הבנתי שאני לא באמת מכריעה את גורלו של התינוק, שזה בסדר לתת תחליפים, אבל באותו רגע את שטופת הורמונים, הלם מוחלט".

 

מה גרם להפסיק לנסות?

"עשיתי הכול כדי להצליח, ואז, כשאני עם דמעות בעיניים, יועצת הנקה אמרה לי - 'לא יקרה ולא נורא. הכול יהיה בסדר. אנחנו יכולות לנסות אבל את תתישי את עצמך'. הייתי צריכה מבוגר אחראי שיגיד לי שזה לא נורא".

 

כשהילדה השנייה נולדה, קנטורביץ הכינה את עצמה שלא תצליח להיניק, ודווקא שם הייתה הצלחה. "לא הייתי בלחץ, הכול היה מאוד טבעי. היא ינקה עד גיל שנה וזו הייתה חוויה. מרגע שההנקה מצליחה, יש בזה קסם, בחיבור עם התינוק", היא אומרת. "כשילדתי את הבן השלישי, כבר ידעתי איך אפשר עם ובלי, ושיהיה בסדר בכל מצב. היה קשה, כרוך בכאבים אבל הצלחתי".

 

מהי הדרך הנכונה לעודד הנקה? צפו:

 

 

"בדיעבד הייתי מוותרת על רגשות האשם"

רונית רובין, אם לשלושה, זוכרת את ניסיונות ההנקה הראשונים כחוויה מאוד לא חיובית. "בלידה הראשונה איבדתי הרבה דם סמוך ללידה והיה לי לחץ דם נמוך", היא מספרת. "נשארתי שבוע בבית החולים והרגשתי רע פיזית ונפשית. ניסיתי להיניק ופתאום הגיעה אחות לקחה את הבת שלי, שקלה אותה ונזפה בי שאין לי מספיק חלב ושהיא לא עולה במשקל".

 

קראו עוד:

הנשים שיצאו לעצמאות כשהפכו לאימהות

אחרי הלידה השקטה - עוזרת לנשים במצבה

הריקוד שאמור להקל על יולדות בחדר לידה

 

רובין הרגישה גם מהסביבה ביקורת על כך שהיא לא מניקה. "הסביבה לחצה עליי להיניק. הציעו לי לשתות מי שקדים ולעשות הכול כדי להגביר את החלב. היו נשים שהתקשרו, ובמקום להתעניין בשלומי או להגיד מזל טוב, שאלו איך ההנקה והתחילו לשתף בחוויית ההנקה שלהן.

 

"מאוד רציתי להצליח להיניק. אומרים שההנקה היא הדבר הכי טוב. התמודדתי עם הכאב, אפילו שאבתי אבל לא היה מספיק חלב. שילבנו בקבוקים, ומרגע שהיא קיבלה בקבוק, ידעתי שיהיה לה קשה לחזור לינוק".

 

בשלב מסויים קרובת משפחה אמרה לרובין שמגדלים ילדים בריאים גם עם תחליפים ושהיא יכולה להפסיק, אם היא לא מצליחה. "זה נתן את הדרייב להפסיק", היא אומרת.

 

רונית רובין. הרגישה שיש לחץ מהסביבה (צילום: אתי פריד)
רונית רובין. הרגישה שיש לחץ מהסביבה(צילום: אתי פריד)

כשבתה הייתה בת חמש, רובין יולדת תאומים וניסתה שוב להיניק. "אני מאוד פרפקציוניסטית, לא אוהבת לוותר לעצמי", היא אומרת. "גרנו אז בארה"ב, לבד במדינה זרה, ילד שני ושלישי ביחד, ושוב הופעל לחץ.

 

"אם הייתי יודעת ששוב יהיו קשיים פיזיים, הייתי מוותרת מראש. זה תסכל אותי. הרבה כאבי לב וקשיים, ואמא צריכה להיות רגועה לתינוק שלה. הנקה לא בכל מחיר וראיתי שעם הגדולה לא קרה כלום. בדיעבד הייתי מוותרת על רגשות האשם. זה הוסיף למתח, לתחושת התסכול, ניסיון לא לוותר לעצמי ולהצליח להניק.

 

"רציתי להניק כי הסביבה לחצה, והאמנתי שזה הכי טוב, אבל לא כל אחת מתאימה להיניק ולסביבה אין זכות להתערב בדבר הכי אינטימי. כשהפסקתי, זו הייתה תחושה של שחרור. המסר שלי - אם מתאים זה בסדר, ואם לא - בלי רגשות אשם".

 

"פחדתי שהוא לא עולה במשקל"

ג'סטין באבאי, אם לשני בנים היניקה את בנה הבכור במשך חודש והפסיקה. "פחדתי שהוא לא אוכל מספיק, וכל בכי קישרתי לרעב. לא ראיתי כמה חלב יוצא, ולכן מבחינתי הוא לא אכל. הייתי אמא טרייה, ראשונה בין חברותי שמניקה. פחדתי שהוא לא עולה במשקל, הסתבכתי עם שאיבות וויתרתי מהר", היא מספרת.

 

ג'סטין באבאי (צילום: אלבום פרטי)
ג'סטין באבאי: "קישרתי כל בכי לכאב"(צילום: אלבום פרטי)

כשנולד בנה השני, אחרי שלוש שנים, היא החליטה לנסות שוב. "קראתי המון, למדתי על הנושא, רציתי להתמודד עם כל הפחדים שהיו לי, כדי שאצליח להיניק לפחות חצי שנה. הוא התחבר יפה, הצלחתי להיניק אותו בחדר לידה, אבל הקושי לא היה בהנקה. היה לי קושי רגשי".

 

למה הכוונה?  

"הרגשתי שאני עושה עוול לגדול, הוא שאל - 'למה את לא איתי?' בלי קשר להנקה. הוא אמר לי להניח אותו על הטרמפולינה, לתת בקבוק, או 'אבא יכול לתת בקבוק'. הוא ילד פיקח לגילו. אחרי חודש הפסקתי.

 

"הייתי שלמה עם ההחלטה משום שהרגשתי שאני עושה עוול לבכור, אבל בדיוק כמו שלמדתי עם הבכור איך להניק, הייתי לומדת יותר על המעבר מילד ראשון לשני. יש המון הבדל, גם בהנקה.

 

"עם הילד הראשון יש זמן להתפנק תוך כדי הנקה ועם הילד השני הרגשתי שאין לי את הפריווילגיה כי יש עוד מישהו לטפל בו וצריך ללמוד לשלב. אולי אם הייתה יד מכוונת, אם הייתי יודעת איך לשלב הנקה ואח גדול ואיך למנוע קנאה, אולי לא הייתי מוותרת. היום אני יודעת שכל ילד ותשומת הלב שלו".

 

אישה צריכה תמיכה כדי להיניק

"להנקה יש יתרונות רבים: זמינה, לא צריך לשטוף בקבוקים, וכשזה הולך יש הרגשה נעימה", אומרת עדי קורנגולד חיון, אחות, יועצת הנקה ויועצת שינה.

 

"הנקה גם משפיעה על התפתחות התינוק, ובסדרי עדיפויות - הנקה ואחר כך שאיבה, חלב אם של אמא אחרת ולבסוף תחליף חלב".

 

נשים חוות עייפות שלא הכירו קודם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
נשים חוות עייפות שלא הכירו קודם(צילום: shutterstock)

קורנגולד חיון מסבירה כי "יש נשים שנלחצות שהתינוק לא עולה במשקל או שומעות משפטים כמו 'אין מספיק חלב', 'החלב שלך לא טוב'. לעיתים התינוק תופס בצורה לא נכונה וזה משפיע על זרימת החלב וכואב להן להניק.

 

"האזור מאוד רגיש, חשוף לחיידקים ואז, פצע קטן על הפטמה הרבה יותר כואב מפצע שנמצא על כף היד. האישה עלולה להרגיש כמו צריבה של מדוזה. הנשים מותשות אחרי לידה. זו עייפות שלא הכירו קודם. שילוב של כאב ועייפות גורם להן להפסיק".

 

איך הסביבה משפיעה על הבחירה להיניק או לא?

"הנקה היא תמיכה. אם יש בית תומך - לאישה, יהיה קל להניק. אם הבן זוג, האמא או אנשים קרובים אחרים, רואים שסובלת ובמקום להגיד 'בואי קחי עזרה', הם אומרים לה 'תפסיקי', היא עלולה להפסיק.

 

"בנוסף, האבות רוצים להיות מעורבים ולעשות הכול, אבל הם לא יכולים להיניק, לכן מעורבת יתר עלולה לפגוע בהנקה משום שיודעים שבשישה שבועות הראשונים לחייו של התינוק מומלץ בלי מוצצים, בקבוקים, ודרך הטבע התינוק ירצה לינוק"

 

מה עובר על אמהות שרוצות להיניק ולא מצליחות?

"הן חוששות שהן פוגעות בילד. הרשתות החברתיות משפיעות, המקום שאמא חייבת להיות מושלמת. ההמלצה הבריאותית היא להיניק עד גיל שנתיים, אבל חברתית ומנטלית המציאות שונה.

 

"יש נשים שעוברות לידה טראומתית, כואב להן בכל הגוף והן לא מסוגלות להיניק ויש להן אכזבה מהגוף, הן מגיעות להניק כשהן חשות שהגוף שלהן פגום בעקבות לידה קשה".

 

קורנגולד חיון מדגישה כי קודם כל רצון של האישה על גופה וממליצה לשים לב להתנהגות של אישה אחרי לידה. "כשאת רואה שאמא שוקעת בדיכאון, לפעמים עדיף להפסיק להיניק ולטפל בדיכאון.

 

"יש אמהות שמרגישות שהספיק להן, וגם זה בסדר. אחרות מרגישות שיש בעיה של מחסור בחלב ואז אשאל אותן 'את מוכנה להתאמץ? אם תגיד שכן, אני אצעד איתה יד ביד ונעשה הכול, ואם תגיד שלא, זה גם בסדר. אני פורסת בפניה את האפשרויות, ובסוף זו החלטה שלה.

 

"בעיניי אין שחור או לבן. כל אמא בנויה אחרת, כל אחת מגדלת אחרת את ילדיה, וכך גם בהנקה. אסור לשים אמא על המוקד כי בחרה להפסיק להיניק, אלא לתת לה תחושה טובה. להסביר שהנקה טובה לגוף ולנפש, ולהבין שגם אם לא, זה בסדר".

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
קנטרוביץ: "לקח לי זמן להשתחרר"
צילום: אלבום פרטי
מומלצים