שתף קטע נבחר

הנשים שיצאו לעצמאות כשהפכו לאימהות

"הרגשתי שאני במרוץ אחרי הזמן. לא הספקתי לסיים בעבודה את מה שרציתי כי שלושה ימים בשבוע יצאתי מוקדם, וכשהגעתי הביתה, הייתי גמורה מעייפות". נשים שהחליטו להפוך משכירות לעצמאיות מספרות על הלבטים, האתגרים ומה קורה כשלקוח מתקשר כשהן עם הילדים

"חופשת לידה היא לא באמת חופשה", הוא משפט ששגור בפיהן של כל האימהות שהתמודדו עם התקופה המאתגרת (והמאושרת) שלאחר הלידה. מחסור בשעות שינה, התמודדות עם כאבים ושינויים הורמונליים, דאגה לרך שזה עתה נולד, כביסות, החלפות והאכלות.

 

בנוסף לרשימה האינסופית הזאת גם עלול לכרסם החשש מפני העתיד המקצועי - מתי לחזור לעבודה? האם התפקיד יחכה לי כשאחזור למשרד? האם אני מעדיפה להתמסר לגידול הילדים? זוהי בחירה אישית, אשר משתנה ממשפחה למשפחה, ובכל מקרה דורשת יכולת להחליף כובעים ולג'נגל בין שלל משימות.

 

קראו עוד:

ההייטקיסט שיצא לחופשת לידה פעמיים

"הקושי הכי גדול בחופשת לידה הוא הרגע שהיא מסתיימת"

6 עצות שישדרגו את חופשת הלידה שלך

 

יש נשים שחישבו מסלול מחדש והחליטו לצאת לעצמאות, דווקא כשהן עמוסות מעל לראש. בין חיתול אחד למשנהו, גרעפס ופליטה, שינה חטופה ויקיצה לקול הבכי של חסר הישע, התעוררה בהן ההשראה והן החליטו להקים עסק עצמאי משלהן.

 

"כל ההיריון התבשלתי עם הרעיון"

"הרגשתי תחושת החמצה", מספרת מעין כלו-לוין שהתגוררה עשר שנים בניו-יורק, עבדה כשכירה בחברת הייטק, ושבה לישראל בעקבות הזדמנות עסקית של בן זוגה.

 

"הייתי באמצע ההיריון עם בני הבכור, עברי, וכשחזרנו לארץ המשכתי לעבוד בשלוחה הישראלית של אותה חברה. כשנכנסתי להיריון עם נועם הבנתי שאני לא יכולה להמשיך לעבוד בתור שכירה, כי אני לא נאמנה לעצמי. במשך כל ההיריון התבשלתי עם הרעיון של עזיבת מקום העבודה, וכשנועם נולד הודעתי שאני לא חוזרת".

 

מעין כלו-לוין  (צילום: נופר חן)
מעין כלו-לוין (צילום: נופר חן)

במהלך חופשת הלידה נרשמה כלו לוין לקורס אימהות שאיגד מאחוריה כמה נשים שתמכו בהחלטתה לצאת לדרך עצמאית. "התזמון לא היה מושלם", היא אומרת. "גם בעלי יצא לעצמאות, ובדיוק התחלנו לבנות בית.

 

"כשנועם היה בן שבעה חודשים התחלתי לקחת על עצמי עבודות פרילאנס של פרויקטים. בהתחלה זה היה מאתגר, אבל בגלל שהתעסקתי בדברים שאני כל כך אוהבת, פתאום אין לזה משמעות שאני לא ישנה. נועם היה נרדם לשנת צהריים ואני הייתי מתיישבת לעבוד. מבחינתי זאת הייתה תחושת ניצחון מכל הכיוונים, כי גם הייתי איתו וגם עשיתי מה שאני רוצה ואוהבת".

 

כלו-לוין הקימה את "לול", סטודיו לעיצוב גרפי המתמחה במיתוג. לדבריה, יש חברים שמרימים גבה ויש גם ימים קשים ואתגרים בדרך. "היה לי ברור שכשיש לך עסק משלך אין סטופ, גם כשאת חולה".

 

אבל לצד הקשיים, היא מדגישה גם את היתרונות: "בחופשות שיש לילדים מהגן אני פשוט איתם, וזה הדבר שהכי חשוב לי בסופו של דבר. אני כותבת ללקוחות מראש כשאני יוצאת לחופשה, ומנסה להתארגן מראש. אם בכל זאת יש משהו דחוף אז כן, אני אשב ואעשה את זה בלילה".

 

"הבנתי שאני חייבת לברוח"

סיון וולפוביץ חזרה לעבודתה במשרד יחסי ציבור כחמישה חודשים אחרי לידת בנה הראשון. "מהר מאוד הבנתי שאני חייבת לברוח. הרגשתי אבודה ושאני מפתחת מרמור. הבנתי שאם אני לא עושה קאט ומוצאת משהו שיעורר אותי, אלך לאיבוד.

 

"הרגשתי שאני במרוץ אחרי הזמן - לא הספקתי לסיים בעבודה את מה שרציתי, כי שלושה ימים בשבוע הייתי צריכה לצאת ב-15:00, וגם כשכבר הגעתי הביתה הייתי גמורה מעייפות. הבנתי שזה לא יכול להמשיך לעבוד ככה - רק נולד לי בני בכורי, אני רוצה להיות איתו יותר, ואף אחד לא מכין אותך איך לשלב בין הבית לעבודה".

 

היא עזבה את העבודה ויצאה לחופשת פסח משפחתית. בסיום החופשה, כאשר המתינה למטוס בניו-יורק, לביא הבן שלה התחיל לשחק עם תינוקת שאמא שלה ענדה שרשרת שמאפשרת לתינוק להכניסה לפה ולנשוך אותה.

 

עם חזרתה לישראל, החלה סיון להתעמק בנושא, והחלה להקים עסק משלה: התרוצצה בין בדיקות מעבדה, חילקה שרשראות לחברות שיחוו את דעתן, עיצבה אריזה, פנתה למכון התקנים לקבלת אישור, ובסוף תהליך שנמשך כמעט כמו היריון, נולד בשנת 2016 המותג "Jewelry IMA".

 

סיון וולפוביץ. "חזרתי מהעבודה מותשת" (צילום: אלבום פרטי)
סיון וולפוביץ. "חזרתי מהעבודה מותשת"(צילום: אלבום פרטי)

"ברגע שהפכתי להיות עצמאית שמצליחה, גם הזוגיות שלי הפכה להיות יותר טובה", אומרת וולפוביץ, "כי לא הרגשתי יותר שאני רק מטפלת בענייני הבית והילדים, אלא יש לי משהו משל עצמי, משהו שאני יצרתי ושאני מרוויחה בזכותו".

 

בעקבות החוויה האישית, היא החליטה לקחת את הנושא צעד אחד קדימה, ופתחה את קהילת "אמא חברתית" בפייסבוק. "הקהילה נפתחה מתוך הרצון למצוא מכנה משותף ולהרגיש בנוח לפתוח בשיח עם נשים שהן כמוני, שעברו ממצב של שכירה עם קריירה לעצמאית שמנסה להרוויח בכבוד.

 

וולפוביץ שמה לה למטרה לארגן אירועים שמקרבים ומפגישים בין נשים בחופשת לידה לנשים עצמאיות, כדי שיוכלו לשמוע מהן על החוויות האישיות, לקבל השראה, לתמוך ולתת עצות שימושיות.

 

"ברגע שנולד הילד את מקבלת את התפקיד הכי חשוב בעולם, ואת צריכה להיות שם בשבילו ואיתו", היא אומרת. "הבנתי שכשכירה אני לא מצליחה לעשות את התפקיד הזה בצורה הכי מוצלחת, ולכן היציאה לעצמאות, עם כל החששות והפחדים, נראתה לי כדרך היחידה להצליח ולשלב, כי יש לך יכולת לנהל את הזמנים שלך. העצמאות היא הדרך השפויה מבחינתי לנהל בית עם ילדים קטנים".

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

כלו-לוין שותפה לתחושה הזאת. "אם הייתי שכירה, לא הייתי יכולה לקחת חופש של שבועיים, וכשאת עצמאית את יכולה לעשות התאמות. אני לקחתי את העצמאות למקום שמשאיר ונותן לי את הבחירה איך אני מנהלת את הזמן שלי עם הילדים, גם אם זה דורש הקרבה של עבודה בשישי בבוקר, מוצ"ש או בלילות. אבל הלקוחות שלי יודעים שבין 16:00 ל-20:00 אני לא עונה לטלפונים, אני עם הילדים.

 

"חופשת הלידה שלי הייתה מאוד מכוונת לאיך אני יוצאת לעצמאות. במקום להסתובב בקניון, כמו בחופשת הלידה הראשונה שלי, ישבתי לבנות אתר ועמוד פייסבוק, והתחלתי לעבוד כדי להתחיל לקדם את העסק שלי".

 

"חיפשנו להוליד משהו חדש מעצמנו"

סיון גולץ כבר הייתה עצמאית לפני לידת בנה, אבל במהלך חופשת הלידה החלה להירקם המחשבה על עסק שני, אותו פתחה יחד עם גיסתה, רעות זגוני. "חיפשנו להוליד משהו חדש מעצמנו", אומרת גולץ, וכך נולד 'vazi vazi', עסק לעיצוב ומיתוג גרפי.

 

"בתור עצמאית אין לך באמת חופשת לידה", היא אומרת. "למזלי, יש לי שותפה בעסק, ובגלל שאנחנו עובדות יחד יש מי שיחפה. הייתה לי התנתקות קצרה של שבועיים אחרי הלידה, אבל מיד אחר כך חזרתי לטלפונים ולעבודה, כי יש אנשים שסומכים עליך, לקוחות שאת מחויבת להם. קל זה לא היה".

 

לדבריה, "דווקא אחרי הלידה של ניקי הרגשתי שאנחנו כחברה חייבות לגדול ולהתפתח, להמשיך לעשות דברים יפים ולפנות לקהל אחר, פחות בוטיקי ויותר נגיש לכולם".

 

ואכן, המחשבה שהחלה להתגלגל בזמן חופשת הלידה הראשונה, התפתחה לה לאורך ארבע שנים, וכעת, לקראת הלידה השנייה, הגיח לעולם גם העסק השני.

 

סיון גולץ (צילום: אלבום פרטי)
סיון גולץ(צילום: אלבום פרטי)

גולץ מספרת שלא חסרים קשיים בתור עצמאית, על אחת כמה וכמה כשאת אמא לילדים. "יש ספקים שנוח להם לדבר איתך בדיוק ב-16:00, בשנייה שאת צריכה להוציא את הילד מהגן, ואת לא יכולה להגיד להם שהמשרד סגור. את צריכה תמיד להיות זמינה.

 

"אין יום עבודה רצוף שנגמר בשעה מסוימת - זה יום אחד ארוך שלא נגמר", היא אומרת. "אבל אני כן משתדלת מאוד לפנות שעתיים-שלוש אחר הצהריים, ולהיות רק עם ניקי, ואז החלק הקשה הוא לחזור לעבוד בשעה שמונה בערב".

 

החלום להיות עצמאית מלווה אותה עוד מהימים שהייתה עובדת שכירה. "הרגשתי שאני דורכת במקום. חבל שתתעוררי עוד כמה שנים ותגידי איפה היית? למה לא עשיתי את זה?", היא אומרת ומספרת על האתגר הכפול: "בתור אמא עצמאית צריך לדעת לחלק את הזמן ולעבוד בצורה הכי יעילה שאפשר, וגם לדעת לשחרר קצת.

 

"כשהתחלנו לגדול קצת, החלטנו להעסיק עוד שתי עובדות, כדי שיהיה לנו את הזמן בבית עם הילדים, אבל גם כדי להמשיך לגדול ולפתח את העסק. אסור לעצור במקום ולאבד רלוונטיות".

 

"בהורות יש משהו שמחבר אותנו לעצמנו"

ניצן גבאי משען, יועצת בתחום ההורות, טוענת שחופשת לידה היא תקופה בה כל מערכת הערכים שלנו משתנה. "ברגע שאת הופכת לאמא הערך של משפחתיות מקבל זווית שונה ומשמעותית יותר בחיים. המאזן משתנה. אם פעם ערכים של השגיות והתקדמות בקריירה היו החשובים ביותר, פתאום ההגשמה בהורות תופסת מקום לצד הקריירה.

 

"בהורות יש משהו שמחבר אותנו לעצמנו, וגורם לנו לחשוב מה באמת חשוב לי, איפה התשוקה שלי, ובחופשת הלידה בפרט יש לך את הזמן להסתכל רגע על הדברים מהצד, לבחון מה באמת מעניין אותך.

 

"זה לא שכעצמאית את עובדת פחות שעות, להפך, אבל השליטה היא בידיים שלך, בקצב שלך.

 

"את יכולה להכתיב שבשעות אחר הצהריים את לא קובעת פגישות, ובניגוד למקומות עבודה בהן בדרך כלל יש יומיים בלבד שאת יוצאת מוקדם, כעצמאית את יכולה להחליט לחלק את השעות ביום שלך בצורה שונה, גם אם זה אומר לעבוד בערב, אחרי שהילדים ישנים".  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
"העצמאות עוזרת לי לשלב בין קריירה ובית"
צילום: אלבום פרטי
מומלצים