משרד האוצר נערך לסבב בחירות שלישי

השיחות להרכבת ממשלה עוד לא הסתיימו, אך במשרד האוצר מתחילים להיערך לאפשרות שישראל תלך למערכת בחירות נוספת, שלישית במספר בתוך שנה. "לא יהיה מנוס מביצוע מהלכים כלכליים דחופים, בין השאר לקצץ עוד בתקציב כדי להאריך תוכניות ורפורמות שיסתיימו בסוף 2019, כמו סבסוד הצהרונים", אמרו אתמול גורמים בכירים במשרד האוצר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

כחלון: מחויבים למנוע הידרדרות, מתכוון להמשיך באוצר

מדד ועוד ארבע סיבות לדאגה: הנתונים הלא מחמיאים של המשק

בסוף השנה מסתיימות רפורמות שונות ב"הוראת שעה" (למשל תוכניות "נטו" שכבר הוארכו בשנה), וכן בשל הגידול באוכלוסייה ב-2% בשנה נדרשת הגדלת תקציבי הבריאות, החינוך והרווחה בהתאם. פרויקט ביטחוני סודי יעלה עוד כמיליארד שקל. כל הכספים הללו לא יוכלו לעבור בלי אישור מיוחד של היועמ"ש אביחי מנדלביט, שכן תקציב נוסף, למשל למערכת הבריאות, עלול להיחשב כתעמולת בחירות אסורה.

שר האוצר משה כחלון(צילום: ירון ברנר)

מינואר: תקציב חודשי

התקציב שהממשלה אישרה מסתיים ב-31 בדצמבר. ממועד זה ניהול המדינה, בהתאם לחוק, יהיה על פי נוסחה של תקציב חודשי בשווי אחד חלקי 12 מתקציב שנת 2019. "בגלל הגידול באוכלוסייה ובצרכים יש כאן למעשה קיצוץ אוטומטי של 2% בשירותים לאזרחים", הסביר בכיר באוצר.

"אי אפשר יהיה להמשיך בניהול התקציב הגירעוני ללא התערבות במניעת גידול נוסף בו. נצטרך לבצע התאמות בתקציב", אמר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet ראש אגף בכיר באוצר, כאשר המשמעות של "התאמות" היא קיצוצים. "נצטרך לקבל חוות דעת משפטית מה יהיה מותר לנו לבצע, ערב בחירות נוספות, אם יהיו. מדובר בעוד חמישה חודשים לפחות של אי-עשייה עד להקמת ממשלה".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר אתמול ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet שאם לא תקום ממשלה בתוך שלושה שבועות "נקיים דיון מעמיק כיצד לפעול, ונבקש את אישור המשנים ליועמ"ש לביצוע מהלכים דחופים. לא נרצה, למשל, בשום אופן להפסיק את התוכנית לסבסוד הצהרונים, אך חייבים למצוא מקורות כספיים כי לא ניתן להגדיל עוד את הגירעון".

באב"ד ובכירי האוצר ייפגשו מיד לאחר החגים עם המשנים הבכירים ליועמ"ש, רז נזרי ודינה זילבר, כדי לדון מה יהיה מותר למשרד לבצע, חרף מערכת בחירות נוספת, אם תהיה. "מדובר בצעדים שלא ייחשבו כתעמולת בחירות, ולצערנו יש רק מעטים כאלה שמותר יהיה לנו לבצע", אמר אתמול באב"ד.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד(צילום: אורי דוידוביץ)

1.2 מיליארד שקל קוצצו

בין שתי מערכות הבחירות באפריל ובספטמבר אישר היועמ"ש לשר האוצר משה כחלון לבצע מספר מהלכים, בהם העלאת מסים על מכוניות היברידיות וקיצוץ תקציבי משמעותי. כמו כן, הממשלה אישרה בדיון מיוחד ב-24 ביוני קיצוץ תקציבי למען פרויקט ביטחוני סודי, סבסוד הצהרונים עד סוף השנה (350 מיליון שקל) ו-80 מיליון שקל, שאושרו ברגע האחרון, למימון שיקום היישוב מבוא מודיעים, שחלקו הגדול נשרף כליל בגל השריפות בראשית הקיץ. הקיצוץ התקציבי החריג, שאושר בממשלה ולא הצריך חקיקה בכנסת, הסתכם ב-1.2 מיליארד שקל, ללא החרגות, ולפיכך הקיצוץ יחול על כל משרדי הממשלה.

התקציב השנה ובשלוש השנים הבאות מאופיין במצב לפיו ההוצאות וההתחייבויות גבוהות מההכנסות המתמשכות של הממשלה - מה שמכונה "גירעון מבני", שמתבטא השנה בגירעון בפועל של 4־3.5 אחוזי תוצר. ללא קיצוץ תקציבי והעלאות מסים, הגירעון צפוי להישאר ברמה גבוהה זו ואף לעלות ל-4.5% בשלוש השנים הבאות. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בדיון בממשלה לפני שלושה חודשים שזו רמת גירעון גבוהה "בהשוואה בינלאומית", גם כשמתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר בישראל, וכי "יש לבצע בהקדם האפשרי מהלכים שיצמצמו את הגירעון".

שר האוצר משה כחלון אמר בישיבת הממשלה ביוני מה שהוא עתיד לומר כנראה גם בישיבה לקראת סוף השנה: "ישראל היא חלק משוק גלובלי, ויש האטה בשוק הגלובלי שהביאה לירידה בהכנסות המדינה ומחייבת ביצוע התאמות. הבאנו צעדים שהחוק מאפשר לנו, היות שאנחנו בתקופת בחירות. אלה בחירות מיותרות שעולות הון עתק לציבור ומגבילות את היכולות שלנו לבצע צעדים".

בכיר באוצר אמר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet כי מערכת בחירות נוספת עלולה להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל, וכי "כדאי שנתחיל לצמצם את הגירעון במקום להגדילו ולבצע את הרפורמות הכלכליות הדחופות שנדחות כבר שנה שלמה".