שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דרוש גיבור לפוליטיקה הישראלית
    כחול לבן יכלה לקנות את עולמה בהצעה מקורית ופשוטה. הליכוד יכולה הייתה להינצל אילו מישהו שם אזר אומץ. אבל הפרוצדורה גברה על המהות

     

    בנימין נתניהו בני גנץ (צילום: EPA, רויטרס)
    בנימין נתניהו ובני גנץ(צילום: EPA, רויטרס)

    תוצאות הבחירות ברורות לכאורה: בנימין נתניהו ובני גנץ לא יכולים להקים ממשלה צרה ושניהם לא רוצים ממשלת אחדות. ולכן הם מושכים זמן, כמו שאומרים בספורט, ומצפים לנס. האם ניתן היה לנהוג אחרת? הבה ונראה.

     

     

    כחול לבן. למפלגה ברור שנתניהו מנהל משא ומתן שממוקד כולו בעצמו ובתועלתו האישית. התוצאה הרצויה מבחינתו היא סבב בחירות נוסף ואחריו המבול. והוא מגיע להישגים תוך כדי המו"מ: יש לו גוש יציב של 55 מנדטים; בליכוד אין אמיץ שפוצה פה ומשלחו לדרכו; נשיא המדינה, בכוונותיו הטובות, החזיר אותו לאזור הממלכתי כראש ממשלה, ובעיקר – נתניהו מצליח לתמרן את כחול לבן למשא ומתן פרוצדורלי ולא מהותי. במקום לעסוק במהויות עוסקים בפגישות, בגושים, בתנאים מקדימים ובעיקר בביבי. כמו שהוא רוצה.

     

    מה ניתן לעשות אחרת? לנהל משא ומתן שמשנה את התנאים. לדוגמה: תארו לעצמכם שבכחול לבן היו אומרים לנתניהו שהם מקבלים את התנאי המקדים שלו ומוכנים שיישא וייתן בשם גוש הימין-חרדים. אבל גם להם יש תנאים מקדימים משלהם: סדרת פעולות ממשליות שיתבצעו תוך שנה, ובהן חוקה לישראל, חוק הגבלת כהונה, חוק המחייב את ראש הממשלה להתפטר במידה שמוגש נגדו כתב אישום ועוד.

     

    בכך הם היו מעבירים את המשא ומתן מדיוני פרוצדורה לאזורי התוכן והמהות, מדגישים את הפער בינם כמי שדואגים לענייני המדינה אל מול נתניהו שדואג לעצמו, ומקשים מאוד על הגוש לשמור על הדבק המחבר. הרי החרדים מתנגדים לחוקה, ואחרים מתנגדים לקציבת כהונה, ונתניהו מתנגד לרעיון ההתפטרות במקרה של כתב אישום וכו'.

    הליכוד. המפלגה חדלה להיות מפלגת הליכוד והפכה להיות מפלגת נתניהו. כולם בשירותו של איש אחד. נתניהו היה ספק ניצחונות של מערכות בחירות אבל שני הקמפיינים האחרונים שינו את המציאות. הוא נכשל בניסיון להרכיב ממשלה לאחר בחירות אפריל ואין לו אפשרות להרכיב ממשלה לאחר בחירות ספטמבר.

     

    בישראל נהוגה שיטת משטר פרלמנטרית. אנחנו לא בוחרים אדם לתפקיד, אלא מפלגה שמייצגת כיוון ורעיונות, ולכן הבחירה בליכוד אינה רק בחירה בנתניהו. את מנחם בגין הענק החליף ראש ממשלה בעל דימוי ציבורי אפרפר שלימים ניצח שתי מערכות בחירות. ואם לבגין היה מחליף, מישהו מעלה על דעתו שלא יימצא מחליף לנתניהו?

     

    נכון, הראשון שייצא נגד נתניהו ימצא עצמו מותקף ומגודף, ובטווח הקצר ישלם מחיר. אבל הגיבור הזה יוכל לזכות בקופה כולה בטווח הארוך. ולכן צריך אומץ. בספרה "אל תיגע בזמיר" כתבה הרפר לי: "רציתי כי תלמד מהו אומץ לב אמיתי, ולא תחשוב כי אומץ לב פירושו אדם ורובה בידיו. אמיץ הוא היודע שנכשל בקרב בטרם פתח בקרב, ואף על פי כן פתח בו ועמד בו, יהיה אשר יהיה".

     

    ולמה הליכוד צריך למהר ולעשות כך? כי החלופות הן הרות אסון מבחינתו: הציבור יזקוף לחובתו הליכה למערכת בחירות שלישית ומיותרת, שתסתיים באותה התוצאה. ולכן, אולי ברגע האחרון מישהו מחברי הגוש יגלה אחריות ממלכתית (נימוקים תמיד יהיו) ויצטרף לממשלה צרה בראשות גנץ.

    בינתיים נראה שאם יש אומץ הוא מגיע מכיוונו של אביגדור ליברמן. הודעתו על מתווה שיציג לאחר יום כיפור היא תעוזה מבורכת. אין ספק שליברמן נהנה מחסותה של אלת המזל שמאפשרת לו להיות המבוגר האחראי בעוד שתי המפלגות הגדולות מתחפרות בטקטיקות מגוחכות של משא ומתן.

     

    המנהיגות הפוליטית נועדה להנהיג, להוביל אידיאולוגיה, לשכנע בצדקתה ולפעול על פיה אם תוצאות הבחירות מאפשרות להם לעשות כן. מנהיגות פוליטית מפעילה שיקולים פוליטיים שלעיתים עומדים בסתירה לצרכים הלאומיים ולאידיאולוגיה. אבל אין מנהיגות פוליטית שמאבדת את עצמה לדעת ומוכנה להקריב את הציבור על מזבח האינטרסים הפוליטיים.

     

    המשא ומתן הקואליציוני מושך לאזור המסוכן הזה. ומהיכן יבוא האמיץ שאנחנו צריכים כדי להציל אותנו? על זה אמר פעם בן גוריון המנוח "אם אתה רוצה להיות ריאליסט בארץ ישראל, אתה צריך לקום כל בוקר ולהתפלל לנס".

     

    • עובד יחזקאל הוא יועץ אסטרטגי ויו"ר קבוצת ת.א.ר.א, היה מזכיר הממשלה בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים