שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חרדיות, צנועות אבל לא פראייריות: הכירו את מפתחות התוכנה הבאות של גוגל

    ארגון קמא טק, המסייע לחרדים להשתלב בתעשייה הנחשקת, ערך יחד עם גוגל "בוטקאמפ" לבוגרות סמינרים חרדיים בקמפוס של ענקית ההייטק בת"א, כדי לסייע להן להשתלב בתפקידי מפתח. בלי רצון להפוך לכוכבות, אבל עם הכשרה ראויה ורוח גבית מהרבנים, הן מקוות להיקלט ממש כמו הקולגות עם החליפות. רק שלא יזמינו אותן לקפה באופן ספייס

    הקמפוס התל אביבי של גוגל בשכונת ביצרון שקק לאחרונה בפעילות קצת פחות שגרתית מזו שעולמות ההייטק מורגלים בה. שיאה הגיע בשבוע שעבר, אז עלו בזו אחר זו קבוצות קטנות של צעירות בנות 20, לבושות בצניעות יתרה, חלקן עם כיסויי ראש, שהציגו פרויקטים טכנולוגיים מתקדמים שעליהם עמלו בחודשים האחרונים.

     

    למדתם הייטק? רוב הסיכויים שאתם מרוויחים יותר מ-13 אלף שקל נטו

    "אנחנו לא מדירים חילונים": היזמים שעושים הייטק חרדי בבני ברק

    עזרת נשים: כך מסייעות קבוצות בפייסבוק לנשים להגיע למשרות בכירות

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    המציגות עמדו לצידו של מסך והציגו פיתוחים מרשימים - כמו אפליקציה שמחלצת נתונים טקסטואליים מתמונות, או תוכנה לסידור מאגרי תמונות גדולים. הן הפגינו רהיטות ובקיאות מרשימה בתחום שהציגו.

    חרדיות בהייטק בוטקאמפ בגוגל (צילום: באדיבות קמא-טק)
    חלק מהמשתתפות בבוטקאמפ בגוגל. עוררו התלהבות בקרב מגייסים(צילום: באדיבות קמא-טק)

     

    מדובר באירוע לציון סיומו של "בוטקאמפ - טירונות בתכנות" - שנועד להקנות לבוגרות סמינרים חרדיים את הידע הנדרש להשתלבות בתפקידי מפתח בחברות מובילות. כ-50 בוגרות סמינרים מצטיינות במסלולי הנדסת תוכנה השתתפו לאחר סיום לימודיהן בהכשרות אינטנסיביות יומיומיות בנות שלושה חודשים בחברות הייטק מובילות: בקמפוס של גוגל, בחברת ווסטרן דיגיטל בכפר סבא ובחברת היר מוביליטי ברעננה. מגייסים שהוזמנו למקום הביעו עניין רב ואמרו כי בכוונתם להזמין אותן לראיונות עבודה.

    אינפו כלכלה נשים הייטק ()

    הרבנים מברכים

    ההכשרות הללו התבצעו במסגרת פעילות קמא טק, ארגון ללא מטרות רווח הפועל לסייע לחרדים להשתלב בתעשיית ההייטק, הנתמך על ידי מספר פילנתרופים ובראשם פרופ' אמנון שעשוע. התוכנית החלה כפיילוט בשנת 2018, שהתבצע במתכונת של "בוטקאמפ" במשרדי חברת ווסטרן דיגיטל, בהששתפות 24 בוגרות סמינרים. שיעורי ההצלחה, שהתבטאו בקבלתן של 23 מהמשתתפות לחברות גדולות, הביאו לגיבוש תוכנית נרחבת שהתקיימה לאורך 2019 ב-12 סמינרים חרדיים מזרמים שונים ברחבי הארץ.

     

    התוכנית לא כללה סינון של המועמדות וכ-500 תלמידות החלו בהכשרה, כאשר לקו הסיום הגיעו כ-250 בוגרות, מהן כ-100 סיימו בהצטיינות יתרה. כמעט מחצית מהמצטיינות כבר נקלטו בהצלחה בכ-13 חברות הייטק מובילות, בהן אמזון, אפל וצ'ק פוינט; בעוד השאר השתתפו באחד מבין שלושת הבוט-קאמפים שהתקיימו בחודשים האחרונים.

    אינפו כלכלה נשים הייטק ()
    "חלק מהחברות קלטו את הבנות כפי שהן וזו פריצת דרך מטורפת", אומר מייסד ומנכ"ל קמא טק, היזם החרדי משה פרידמן. "בנות חרדיות שסיימו לפני חודשיים את הלימודים בסמינר, התקבלו לתפקידים טובים בשכר גבוה, בדומה לבוגרי טכניון ואוניברסיטה, כשווים בין שווים. בנוסף, היו חברות שחיפשו התמחויות מסוימות, אז בסיום הלימודים עשינו בוטקאמפ שנתן עוד הכשרה ספציפית. בגוגל למשל, שמו דגש על בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שאלו תחומים מבוקשים ומתקדמים שלא לומדים אפילו באוניברסיטה".

    חרדיות בהייטק משה פרידמן (צילום: באדיבות קמא-טק)
    מייסד ומנכ"ל קמא טק, משה פרידמן. "פריצת דרך מטורפת"(צילום: באדיבות קמא-טק)

    הלימודים כללו קורסים אונליין באנגלית של אוניברסיטאות בארה"ב. פרידמן מציין כי הושם דגש משמעותי על סגירת שני פערים מהותיים שהתגלו בתהליך: פערים בהשכלה ופערים תרבותיים. "הלימודים בסמינרים מתמקדים בפרקטיקה, ללא יסודות של מדעי המחשב, מתמטיקה, אלגוריתמיקה ועוד תאוריה שלומדים בוגרי התארים", הוא מסביר, "הבנו שבחברות הגדולות מחפשים אנשים שיודעים ללמוד, כי הטכנולוגיות משתנות מהר. תוכנית הלימודים התבססה על העקרונות הללו - סגירת הפערים בתאוריה והקניית להן יכולת למידה עצמית".

     

    הפערים התרבותיים נמצאו יותר מורכבים והצריכו פתרונות מגוונים, שדרשו הן את הסכמתם של הרבנים והן את הסכמתן של החברות. כך, למשל, קליטת שתי בנות לפחות בכל חברה, הקצאת מתחם נפרד עבורן - בין אם בחלל העבודה המשותף ובין אם בחדר משלהן - ומתן פטור מהשתתפות באירועי חברה למיניהם. "להכניס חרדיות בוגרות סמינרים בנות 19 ו-20 לסביבה חילונית זה אתגר בפני עצמו, אבל עשינו יד ביד עם גדולי הרבנים ומנהלי מוסדות החינוך הרבניים, שתומכים בנו", מסביר פרידמן, "יש הרבה בוגרות שמתקשות למצוא עבודה ומנהיגי הציבור הבינו שיש בעיה".

    חרדיות בהייטק בוטקאמפ בגוגל (צילום: באדיבות קמא-טק)
    בוטקאמפ בגוגל. אחת המשתתפות: "אני מרגישה שזה בנה אותי מאוד מבחינה אישית ומקצועית" (צילום: באדיבות קמא-טק)

    תהילה, אחת מהמשתתפות בהכשרה של גוגל, מספרת כי יש לה היכרות מהבית עם עולמות ההייטק, שכן אביה ואחותה הגדולה עוסקים בתחום. "אבא שלי בהלם ממה שעשינו פה", היא מספרת. "עיקר הלמידה היתה עצמאית, ובסוף כל קורס נבחנו על מה שלמדנו. אני מרגישה שזה בנה אותי מאוד מבחינה אישית ומקצועית והקפיץ אותנו הרבה מעבר לרמה שהייתי בה לפני חודש-חודשיים".

     

    כעת בכוונתה להיכנס להליך מציאת עבודה ושליחת קורות חיים, בליווי קמא טק. "אף אחת לא חושבת שהיא תעבוד אך ורק בסביבה חרדית", היא אומרת. "אנחנו מודעות לזה שנעבוד במקום חילוני, אבל יש לנו הסכמים שמגבשים מראש, למשל שסביבת העבודה שלנו תהיה הולמת ושיעבדו בה עוד חרדיות". 

     

    השלימו פער עצום

    פרידמן מספר כי התוכנית נולדה כשזיהה פוטנציאל עצום מבוזבז - כ-900 בוגרות מסלולי הנדסת תוכנה מכ-30 סמינרים חרדיים מדי שנה, שברובן המכריע מועסקות בענף במשרות זוטרות בשכר נמוך, אם בכלל. מדובר במספר גבוה בהשוואה לבוגרי מסלולים דומים באוניברסיטאות ובמכללות, על אחת כמה וכמה בשוק המשווע לעובדים. "מקומות העבודה רגילים לקלוט אנשים מאוניברסיטאות וממכללות, וכשהם שומעים ממישהי שהיא בוגרת סמינר, אומרים לה תודה ושלום", הוא אומר.

     

    אורית שילה, מנהלת קמפוס הסטארטאפים של גוגל, מפרטת כי משתתפות הבוטקאמפ נחשפו במהלכו להרצאות אורח מבכירים בגוגל ובקהילה, התנסו בבניית מוצר והשתתפו בסדנאות הכנה לראיונות עבודה. "הן הגיעו בהתחלה מאוד מפוחדות, ללא יכולת לדבר את השפה של המפתחים, והשלימו פער עצום בשלושה חודשים", היא אומרת, "נכון שהן למדו פיתוח, אבל לא גדלו לתוך זה, הן לא חיות את זה ולא מדברות על זה בקבוצות".

    חרדיות בהייטק חרדיות בהייטק אורית שילה, ברק רגב, משה פרידמן (צילום: באדיבות קמא-טק)
    מימין: מנהלת קמפוס הסטארטאפים של גוגל אורית שילה, מנכ"ל גוגל ישראל ברק רגב, מנכ"ל קמא טק משה פרידמן(צילום: באדיבות קמא-טק)
    שילה מציינת כי חלק מהבוגרות יכנסו כעת להליך של גיוס בגוגל, אך מוסיפה שלא מדובר מבחינתה רק בקורס השמה. "העברנו קורות חיים והתחייבנו לעבור על כולם ולזמן את המועמדות המתאימות, אבל זו לא המטרה העיקרית. אנחנו משתתפים ותומכים בהשמה של חרדיות כחלק מהתפיסה שלנו, של בניית אקו-סיסטם מגוון ונכון יותר לגוגל. זו מטרה בפני עצמה. לכן הבאנו לפרזנטציות גם מגייסים מסטאראפים מהקהילה שלנו".

     

    עם זאת, היא מחדדת כי הדרך לשילוב אמיתי של אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה עדיין ארוכה. "הפערים נמצאים בשלושה מקומות: הראשון הוא החינוך - מה השוק צריך, ושם יש הכי פחות השפעה; השני הוא הגיוס וההשמה, איך מייצרים מועמדים רלוונטיים שייכנסו להליך הראיונות; והשלישי הוא כיצד מייצרים סביבת עבודה תומכת, כזו שהעובדים הללו גם ירצו להגיש אליה קורות חיים ויוכלו לצמוח בה". כמו כן, כל צעד בתוכנית נדרש לאישור הרבנים, המבקשים לשמור על צנעת הבנות. יצוין כי בעקבות זאת התבקשנו שלא לחשוף את פניהן בתמונות שבכתבה.

     

    לא חייבים להיות חברים

    הרוח המרכזית מאחורי התוכנית היא שרי רוט, סמנ"כלית בקמא טק ומי שאמונה על התחום של שילוב נשים בהייטק במסגרתו. רוט, תושבת בני ברק ואם לשבעה ילדים, מכירה היטב את המסלול, כמי שסיימה בעבר לימודי הנדסאות תוכנה בסמינר בבני ברק ואף רשמה הצלחות בענף. לאחר לימודיה החלה אמנם לעבוד בעסק משפחתי, אך לאחר מספר שנים החליטה לשנות כיוון ולהשתמש בכישרונה היזמי כדי להקים שני סטארטאפים בתחום התקשורת.

     

    אולם חרף היותה אשת קריירה מצליחה - מונח שפחות מוכר, לדבריה, בקרב החרדים - גם היא מתמודדת עם מה שאחרים עשויים להיחשב אתגרים לא פשוטים. כך, למשל, היא מתניידת במוניות, מכורח האיסור על נשים לנהוג במגזר החסידי אליו היא משתייכת. "זה לא סיפור, אני חוסכת לעצמי חיפושי חניה", היא אומרת בביטול.

     

    חרדיות בהייטק שרי רוט (צילום: יאיר שגיא)
    שרי רוט (שנייה משמאל). "היותי אישה בהייטק מאפשר לי להביא דוגמה אישית, שמראה שאפשר להתפתח משמעותית ולשמור על סולם ערכים גבוה" (צילום: יאיר שגיא)

    הסיבה שבגינה בחרה לפתוח בכלל בקריירה, היא לאפשר לבעלה להתמקד בלימודיו בישיבה. עם זאת, היא מדגישה כי הוא מסייע לה רבות בבית ותומך בה ובהחלטותיה המקצועיות. "היותי אישה בהייטק מאפשר לי להביא דוגמה אישית, שמראה שאפשר להתפתח משמעותית ולשמור על סולם ערכים גבוה", היא אומרת, "אחד הדברים שנותנים לי כוח ואמונה הוא כשהרבנים והסמינרים שמולם אני עובדת רואים אותי מיישמת את הדברים ושאני יכולה לתת דוגמה אישית לבנות".

     

    כיום, היא מתארת, בוגרות בודדות ממסלול הנדסאות תוכנה בסמינרים מצליחות להשתלב בתפקידים בחברות מובילות, בעוד שהשאר משתלבות בעבודות בשכר נמוך, אם הן שורדות בענף. הקושי בהשתלבות בענף נובע, לעמדתה, לא רק מהפערים של הבוגרות, אלא גם מדעות קדומות של המעסיקים. "רוב הבוגרות עובדות, לצערנו, בשוליים, דרך חברות קבלן, או בתפקידים זוטרים עם משכורות נמוכות כמו בדיקות תוכנה", היא אומרת.

      

    תזכורת: היזמים שעושים הייטק חרדי    (צילום: אלי מנדלבאום)

    תזכורת: היזמים שעושים הייטק חרדי    (צילום: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בפרויקט, היא מספרת, נוטלות חלק נשים מזרמים חרדיים מגוונים, מחסידות גור ועד לכאלו שנחשבים לפתוחים יותר - עובדה המהווה אתגר בפני עצמו. כך, למשל, היא מדגימה שהגיעו עד לאדמו"ר מגור כדי לקבל את אישורו לסוגיות של איך יושבים, כיצד יושבים ומה כמות האינטראקציה עם הגברים. "זה פרויקט מורכב ורגיש, שבו אנחנו עובדים, מצד אחד, עם הרבנים ומצד שני עם חברות ההייטק", היא מסבירה, "היו רבנים שאמרו שהכללים לא מספיק הדוקים והיינו צריכים למצוא את האיזון הנכון".

     

    "אנחנו לא זורקים את הבוגרות למים - אלא מלווים את התהליך משלב הלימודים, דרך המיון וגם לאחר שהן מתחילות לעבוד, כולל הכנה מצד החברות עצמן", היא מוסיפה. "כמובן שיש שטחים יותר אפורים, למשל אם מזמינים לשתות קפה או לאכול צהריים יחדיו. אז נכון שרוצים לייצר קשרים, אבל הכוח הוא להגיד בחיוך שזה לא מתאים ולהישאר ביחסי עבודה יפים. זה סוג של אתגר, אבל הרעיון הוא להצליח לייצר מודל חדש עם יחסי עבודה טובים ויעילים, מבלי שזה אומר בהכרח שצריך להיות גם חברים, כפי שמקובל בהייטק".

     

    "לא מחפשים לייצר כוכבות"

    פער משמעותי נוסף שהתגלה בפרזנטציות בקמפוס של גוגל, בו ניכר חוסר ביטחונן של המשתתפות, היה גילן הצעיר, כמו גם ההקפדה על חינוך לצניעות. "בנות חרדיות מחונכות לא להיות 'שוויצריות', וקשה ביום אחד להפוך את זה", מסבירה רוט, "זה אחד הדברים שהכי בולטים בראיונות עבודה - מרואיינים רבים שמתהדרים בקשקוש שעשו, בעוד שמועמדת שעשתה מערכת שלמה ממעיטה בערכה. זה מאוד מאפיין את הבוגרות ואנחנו עובדים איתן הרבה על ראיונות וביצוע פרזנטציות טובות".

     

    עם זאת, היא מדגישה כי חשוב גם לשמור על הערכים הללו. "כל קבוצה הייתה אמורה להיות מיוצגת על ידי מישהי אחת, יותר כריזמטית, אבל החלטנו לוותר על זה כדי שיהיה פחות שואו", היא אומרת, "אין ענין לשנות את הד.נ.א שלהן ולהפוך אותן לכוכבות, ואנחנו גם אומרים למנהלי החברות שיהיו מודעים לכך שיש פה יותר ביישנות טבעית, שיש בה גם יופי. הרבה בוגרי טכניון עפים על עצמם וכמה שתציע להם - זה לעולם לא יספק אותם. הבנות הללו מביאות משהו רענן וצנוע, והן שמחות על ההצעות שנותנים להן. בסופו של יום בהייטק צריכים עובדים, ולא כל אחד מתפתח באותה הצורה".

    חרדיות בהייטק בוטקאמפ בגוגל (צילום: באדיבות קמא-טק)
    חלק מהבוגרות יכנסו כעת להליך של גיוס בגוגל(צילום: באדיבות קמא-טק)

    מיכל אשרמן, המנהלת פדגוגית של התוכנית ומי שליוותה אותה מראשיתה כמנהלת הבוטקאמפ בווסטרן דיגיטל, מציינת כי ההתאמות הנדרשות מצד מקומות העבודה אינן דרמטיות כפי שניתן לחשוב. "קיים חשש מפני עבודה בסביבה חילונית, אבל מקיימים מו"מ בנושא. אצלנו שאלו, למשל, אם אפשר להתחייב על ראש צוות אישה אך אמרנו שלא, כי הרוב גברים. התנאי היחיד הוא שהעובדות החרדיות ישבו בחדר עם אישה, אבל הצוותים והישיבות מעורבים", היא מתארת.

     

    אשרמן, לשעבר מרצה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, מעידה כי נקטה בפתיחות מול התלמידות באשר לגישתה החילונית. "ליד המילה אפיקורס במילון מופיעה התמונה שלי", היא מתבדחת, "הן יודעות הכל. התבטאתי ברגישות, ואני חושבת שזה חלק מהיכולת לחיות ביחד. גם במגזר החילוני יש דעות קדומות כמו כל בן אדם אחר, והמפגשים הללו מראים כמה הדעות שנו מוטעות מכל הצדדים".

     

    בסיומו של הבוטקאמפ אשתקד, היא מוסיפה, שאלה את המשתתפות מה הדבר שהכי הפתיע אותן. "הן אמרו שהאופן שבו כל הסביבה קיבלה אותן, וביקשו ממני להשיב על אותה השאלה", היא מספרת. "חשבתי ואמרתי להן - אתן יודעות מה? אותו הדבר. אני חושבת שכעם יש לנו נטייה להיות מפולגים וטמונים במגזר שלנו, אבל אנחנו אנשים ולא מגזרים, וזו הגדולה של הפרויקט בעיני. ואם להיות גם ציונית, אגיד שזו החשיבות הכי גדולה - העתיד של המדינה - ושכולם יחיו ביחד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות קמא-טק
    חלק מהמשתתפות בבוטקאמפ בגוגל
    צילום: באדיבות קמא-טק
    מומלצים