מחאת הגולשים: "שובר הגלים בת"א - מכת מוות לענף"
מאות גולשי גלים ופעילי איכות הסביבה צעדו היום בחוף הצוק בת"א כאות מחאה נגד כוונת העירייה להקים שובר גלים תת ימי, באחד מאתרי הגלישה החשובים בארץ. עיריית ת"א: "יש ניסיון מוצלח בצרפת"
כ-300 איש הפגינו היום (שישי) בחוף הצוק נגד הכוונה להקים שובר גלים במקום. החוף, שמהווה אתר גלישה פופולארי ונחשב לחוף הטבעי האחרון בתל אביב, הפך לביתם של גולשים רבים שעבורם המשמעות של הקמת השובר תהיה מחיקת הגלישה ממנו.
קיימת סתירה בין גרסאות העירייה והמפגינים בנוגע לנחיצות שובר הגלים. העירייה מנמקת את הצורך בכך שהגלים פוגעים במצוק ובמתקנים על החוף. לדברי המפגינים, עמדת העירייה אינה מגובה בחוות הדעת של הגופים המקצועיים, למשל זו של החברה להגנת המצוק לפיה אין סכנה למצוק מכיוון הים. בנוסף, לטענת המפגינים, הקמת שובר הגלים תייצר במים זרמים שיסכנו את הרוחצים. לדברי עו"ד אייל שמולביץ', ממובילי המאבק, מרבית מקרי הטביעה בישראל נגרמים במישרין או בעקיפין בגלל שוברי הגלים.
במכתב ששלח הגיאולוג הימי-חופי ד"ר יעקב ניר לראש עיריית אשקלון, הוא פירט את הסכנות והכשלים שבהקמת השובר, והתייחס ספציפית לעובדה שבשולי השובר התרחשו מקרי טביעה כתוצאה מזרמי מערבולת. מדובר בבעיה כלל עולמית לדבריו, שמהווה את אחת הסיבות לכך שמדינות רבות החלו בעבודות לפירוק שוברי גלים בחופיהן.
השובר שאותו מתכננת עיריית תל אביב להקים מכונה "גיאוטיוב" - מעין יריעת בד באורך 450 מטרים, מלאה בחול, שאמורה להיפרש בעומק של שלושה מטרים מתחת לפני הים במרחק של 250 מטרים מהחוף. על פי התכנון המהלך הזה יהווה רק את השלב הראשון, שאם יוכיח את יעילותו יורחב לרצועה של 900 מטרים. התוכנית היא להתחיל בעבודות בחודש מרץ 2020.
הגולשים מפגינים בחוף(צילום: eyesurf_productions)
אם בעבר אפשר היה להתייחס למאבק מסוג זה כשולי, או כזה שנוגע ל"תחביב" של כמה משוגעים לדבר, הרי שעם הפיכת ענף גלישת הגלים לספורט אולימפי, וההעפלה של ענת ליליאור לאולימפיאדת טוקיו 2020, קשה להתעלם מחשיבות הנושא. על פי נתוני ארגון הגלישה בישראל ישנם כ-400 אלף גולשים פעילים. עדי גלוסקא, אחד ממובילי המאבק ובעבר 12 פעמים אלוף ישראל בגלישה, אמר: "אלפים מתושבי תל אביב גולשים בחוף הזה, ויש בו שלושה בתי ספר לגלישה שעבורם שובר הגלים הזה יהיה מכת מוות. זו פגיעה בענף ספורט שכבר הביא הרבה הישגים לישראל ויש לו פוטנציאל צמיחה אדיר".
המאבק גולש לתחום השמירה על הסביבה
לצד כל אלו, ואולי מעליהם, עומד הנושא הסביבתי. הנימוק של העירייה לפיו גלי הים מסכנים את המצוק מעלה סימני שאלה כאשר הכוונה היא להתערב מלאכותית בהתנהגותו הטבעית
של הים, לכאורה בכדי להגן על חלק אחר של הטבע. השאלה היא האם בסופו של דבר המטרה אינה "לביית" את החוף לטובת המתרחצים ללא חשיבה מעמיקה על ההשפעה על הסביבה. הטענה של המפגינים, היא שהשובר עצמו מהווה גורם מזהם. עמותת "צלול" הפועלת למען הגנת הסביבה מחזיקה באותה העמדה ואף לקחה חלק בארגון ההפגנה.
לפי העירייה ישנו ניסיון מוכח להצלחת הגיאוטיוב בצרפת, אך בחוף אשקלון לעומת זאת - שקרוב הרבה יותר לזה שעומד כעת בלב המאבק העכשווי, ודומה לו יותר באופיו - נכשל ניסיון מסוג זה לחלוטין. באוגוסט 2017 החלו שם בהקמת השובר, ומאז בוצעו מספר מקצים בניסיון לתן כשלים ונזקים. הבד ממנו עשוי השובר נקרע, פסולת רבה נפלטה לים והרוחצים במקום מדווחים על סכנה חמורה שנגרמת בשל אותם זרמים שמפניהם מזהירים המתנגדים להקמת השובר בחוף הצוק. "אם עדיין לא סיימו להפיק לקחים מהקמת השובר באשקלון, למה עיריית תל אביב ממהרת כל כך להקים את השובר כאן?", שואל שמולביץ'.
טענה נוספת של המתנגדים היא כי העירייה לא עמדה בדרישות ולחו"ף - הוועדה לשמירה על הסביבה החופית - להגיש תסקירים ענייניים שמבססים את הצורך להוציא לפועל את הפרויקט ומציגים אלטרנטיבות אפשריות.
המפגינים בחוף. כבר לא עניין של כמה משוגעים(צילום: eyesurf_productions)
מהעירייה נמסר: "בשנים האחרונות חלה החמרה בעוצמת נזקי הסופות הנגרמים למצוק ולמתקני החוף בחורף. שובר הגלים המטובע מצריך התערבות מינימלית בטבע ונסמך על ניסיון מוצלח בצרפת".
לפנייה לכתב/ת 
הפגנת הגולשים
צילום: eyesurf_productions
מומלצים
