שתף קטע נבחר

"נתניהו עשה לנו טובה, הוא קידם את הסדרה": יוצרי "הנערים" מגיבים

לקראת פרק הסיום של הסדרה, ענו יוצריה יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל לטענות הפוליטיקאים והמשפחות השכולות על הבחירה להתמקד ברצח הנער הפלסטיני. "מתבוננים על הטרוריסטים הישראלים כבני אנוש, לפלסטינים אין את הפריבילגיה הזאת עדיין", אמר אבו ואיל וסידר הבהיר כי אין בכוונתו לשמש כחלק ממערך ההסברה של ישראל: "זו לא העבודה שלנו"

 

 

לקראת שידור פרק הסיום של הסדרה "הנערים" בהפקת רשת HBO וחברת קשת אינטרנשיונל, התקיים ב-JCC מנהטן בניו יורק אירוע מיוחד שסיפק הצצה מוקדמת לפרק שחותם את הסדרה בפני קהל מקומי, יהודי ברובו. האירוע התקיים בהשתתפות שניים משלושת היוצרים - יוסף סידר ותאופיק אבו-ואיל (המפיק האחראי חגי לוי לא נכח באירוע) - ואלו סיפקו כמה התבטאויות מעניינות על מגוון נושאים שעלו בעקבות הסדרה, העוסקת בפרשת רצח מוחמד אבו-חדיר, ואשר שהתקבלה בציבור הישראלי בדעות חלוקות. אותן דעות כללו בין השאר מתקפה על ההפקה מצד פוליטיקאים מן הימין ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהאשים את "הנערים" על היותה אנטישמית לטענתו, וקרא להחרמת שידורי קשת (על אף שהיא מעולם לא שודרה בערוץ 12).

 

פאנל הנערים (צילום: אמיר בוגן)
יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל ואייזק זבלוקי. פאנל "הנערים" במנהטן(צילום: אמיר בוגן)
 

"ברור שהעניין עם נתניהו עזר למשוך תשומת לב לסדרה, אני הייתי מתוסכל מכך שהוא בכלל לא צפה בסדרה. זו תקווה תמימה בנוגע למנהיגים שלנו, חשבתי שהם יכולים להיות קהל טוב לסדרה שלנו", אמר סידר לקהל הניו יורקי. "חשבתי שנתניהו, אחרי כל השנים הללו שהוא מכהן כראש הממשלה, יכול להרשות לעצמו... אני חושב שיש לו מספיק זמן פנוי כדי לצפות בזה, ואני די בטוח שאם הוא ייכנס לסיפור הזה בראש פתוח, הוא יקבל מזה משהו שהוא באמת צריך. אז אני מצטער על כך שהתגובה שלו הייתה צינית והייתי שמח שהוא יצפה בסדרה". אבו-ואיל הוסיף: "אני יכול להגיד שלא אכפת לי מנתניהו, הוא קידם את הסדרה. זה היה נהדר. אני יכול להגיד שהוא גרם לערבים לצפות בתוכנית כי הם רצו להבין על מה הוא מדבר. אם הוא שונא משהו זה טוב כי הוא גרם להם לצפות בזה. אבל הוא השתמש בזה לצורך הבחירות, אני לא חושב שהוא צפה בסדרה. הוא פשוט עשה לנו טובה, אני חושב".

 

מתוך
מתוך "הנערים"(צילום: רן מנדלסון)
 

סידר סיפר כי התגובות הקשות ביותר הגיעו לא מצד נתניהו והפוליטיקאים, אלא מכיוונם של נציגי משפחות שלושת הנערים היהודים נפתלי פרנקל, גלעד שער ואייל יפרח. זאת, על רקע הטענות שלא ניתן מספיק משקל להקשר של חטיפתם ורציחתם, או מקום למשפחותיהם אשר מופיעות אך ורק בקטעי ארכיון. "התגובות המורכבות הגיעו אחרי הפרק הראשון, הם נגעו לכך שאנחנו מתמקדים ברצח של אבו-חדיר ולא בחטיפה וברצח של שלושת הנערים היהודים, שזה היה משהו שיכולנו להגיב לו", אמר הבמאי, "אבל אז הופיעה התפנית שההורים של שלושת הנערים הובאו לתוך הדיון, כאילו שמדובר במשהו אישי, שאנחנו פגענו בהם בכך שלא סיפרנו את הסיפור שלהם. זה משהו שהיה קשה לנו, במיוחד בהחשב בכך שהמעגל החברתי שלנו, של חגי ושלי, זהה לזה שמשפחת פרנקל נכללת בו. אז קיבלנו הרבה מסרים אישיים מהם על כך שהכאבנו להם, וברור שזו לא הייתה הכוונה שלנו, וזה היה קשה לנו".

 

במהלך הפאנל בניהול אייזק זבלוקי, מנהל מרכז הקולנוע הישראלי ב-JCC מנהטן (שיארח בחודש הבא את פסטיבל Other Israel המפנה מבט לקולנוע של מיעוטים בישראל), שוחחו סידר ואבו-ואיל על הפקת הסדרה שהתחילה ביוזמת אנשי HBO שאישרו תחילה סדרה בת עשרה פרקים המבוססת על דמויות בדיוניות, על רקע הקיץ הסוער של 2014 בישראל. לפי סידר, הוא הצטרף להפקה בהזמנת חגי לוי, ודחף לשנות את התסריט כך שישקף יותר את המהלכים מן המציאות והדמויות האמיתיות שלקחו בהם חלק, תוך התמקדות ברצח אבו-חדיר. אבו-ואיל חבר לשניים כדי לספק זווית אותנטית יותר של הצד הפלסטיני ומשפחת אבו-חדיר באופן ספציפי. הבמאי הפלסטיני-ישראלי סיפר כי הוא עמד בקשר עם בני המשפחה ודיווח כי ההורים צפו בשני הפרקים הראשונים של "הנערים" והתקשו לעמוד במצוקה הרגשית שגרמו להם השחזורים הדרמטיים והזכרונות הקשים שצפו איתם.

 

שלושת הנערים שנרצחו גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח ()
התגובות הקשות הגיעו גם ממשפחות הנערים

"אני יכול להגיד שמההתחלה זה היה קשה לא רק ברמה האמנותית של הפקת הסדרה, אלא גם ברמה הפוליטית. כי אתה מטפל בסיפור שהוא בגדר טאבו הן בחברה הישראלית והן בחברה הפלסטינית", אמר אבו-ואיל, "אני זוכר שכל הזמן אמרתי ליוסף ולחגי שהסדרה הזו משקפת את העוצמה של העם היהודי, העוצמה של ישראל. אפשר להגיד שיש לכם את האומץ ואת הכוח לספר את הסיפור הזה. אני יכול להתבונן על זה מהצד השני. ואם אני מסתכל על הצד הפלסטיני, החלק הזה של הדיון, שאלו למה התחלתם בחלק הזה של הסיפור? איפה הכיבוש הסבל היומיומי, החיים בירושלים?".

 

אבו-ואיל מספר כי למרות הטענות בציבור הצופים הפלסטיני, רבים מהם התוודו על כך שהעלילה כפי שנפרשת לאורך כל עשרת פרקי הסדרה עוררה בהם תחושות לא אופייניות של הבנה לצד הישראלי. "גם אצל הפלסטינים יש ביקורת אבל אני מאמין שברוב המקרים החיבור שלהם טוב מאוד", אמר הקולנוען יליד אום אל פאחם. "קיבלתי תגובות טובות לא רק בנוגע לסיפור הפלסטיני, פתאום הם אומרים לי שהם יכולים להזדהות עם הדמויות הישראליות. כל אחד הוא בן אדם. אפילו אם אתה הורג, אתה רוצח, אתה עדיין בן אנוש. ומבחינתי, כשאתה הופך את האויב או הרוצח שלך לבן אדם, אתה הופך גם אותך לבן אדם. זה תהליך שחשבנו עליו כשעשינו את הסדרה הזאת".

 

יוצרי הסדרה
יוצרי "נערים": תאופיק אבו ואיל, חגי לוי ויוסף סידר(צילום: יונתן בלום)

אבו-ואיל אף נשאל על נקודת מבטם של אנשי השב"כ ובראשם סוכן החטיבה היהודית סימון (שלומי אלקבץ), שמוצגים כגיבורים השפויים של הסדרה, זאת בניגוד לרושם המקובל בתקשורת ובתרבות הפלסטינית אשר מתארות אותם כמפלצות בשירות הכיבוש. "השב"כ הוא הגיבור כי הוא שולט בחיינו, זו המערכת הכי חזקה בישראל ואני מתבונן עליה כיישות שיש בה ניגודים", אמר הבמאי. "אי אפשר לנתח כל דבר מנקודת מבט קומוניסטית קיצונית כי אז לא נצא מזה ולא תהיה לנו סדרה. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על דמויות, מדובר באנשים שמנסים לעשות את עבודתם, אבל הם נמצאים תחת שליטת הממשלה. בשבילי הסיפור של סימון זה סיפור טרגי, אחרי שהוא משלים את החקירה הוא מתוייג כבוגד. האם זו מדינה שהיית רוצה לחיות בה?".

 

אחת הסוגיות המהותיות שעלו בדיון היא העובדה שבניגוד לבמאי ולתסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, שיוצרים סרטים וסדרות רוויי ביקורת פנימית, בזירה התרבותית הפלסטינית נדירים הקולות שמוכנים להתמודד עם סוגיות נפיצות שכאלה. "אין כמעט תעשיית קולנוע פלסטינית וגם לא אומה פלסטינית אז זה קשה", ניסה אבו-ואיל להסביר, "יותר מעניין להתעסק בסיפורים שאינם הירואים כי אני מאמין שאנשים אינם גיבורים. זה מיתוס. לדעתי האישית, כל מי שלובש מדים מאבד משהו מהאנושיות שלו. יום יבוא ולפלסטינים תהיה הזדמנות, כפי שאני עושה בסרטים הקטנים שלי, לעסוק בסוגיות גדולות כמו למה פלסטינים יוצאים להרוג יהודים ככה סתם? למה בני נוער עושים זאת? צריך לנסות להבין את זה. אני יכול להגיד מהצד השני, שכישראלי יש את הזכות להתבונן על הטרוריסטים הישראלים כבני אנוש, אבל לפלסטינים אין את הפריבילגיה הזאת עדיין. אני מאמין שלו פלסטינים היו מציעים ל-HBO סדרה בה ינסו להציג את רוצחי שלושת הנערים יהודים כבני אנוש, הם היו נבעטים החוצה מהמשרד. זה מסובך, אבל אני מקווה שזה יפתח צוהר גם לפלסטינים שיוכלו לספר סיפור שכזה".

 

מתוך
הטרוריסטים הישראלים - רוצחים אבל עדיין בני אדם. מתוך "הנערים"(צילום: רן מנדלסון)
 

סידר מבחינתו הודה כי אין לו עניין בסיפורי גבורה ישראלים, והוא מבקש לחתור להתבוננות עצמית ביקורתית על החברה בה הוא חי: "לאחרונה נשאלתי למה קולנוענים ישראלים לא מספרים יותר סיפורי גבורה ישראלים, וזו שאלה לגיטימית במיוחד עבור מישהו שהפרספקטיבה שלו חולשת על פני 70-80 שנה, שכן ישראל עצמה היא אכן סיפור גבורה. התשובה מורכבת במיוחד במקרה הזה, בו לשלושה תסריטאים יש תשובות שונות. אבל מבחינתי, סיפורי גבורה אינם מעניינים כל כך. הם נוטים להיות יותר פשטניים. בחרנו להתמודד עם הסיפור הזה כי הוא היה מאתגר. נכנסנו אליו תוך התבוננות במשפחות של הרוצחים ולא בהכרח על מה שקרה בשטח. היינו מפוחדים מזה ובאמת רצינו לנסות להבין את זה. השלב הבא בניסיון להסביר למה בחרנו להתמקד בסיפור הזה ולא במשהו הירואי יותר, או קל יותר עבור תומכי ישראל לבלוע? לא יודע, אבל אין לי מוטיבציה להתעסק בסיפור מהסוג הזה".

 

על הרקע הזה ביקש סידר להבהיר כי "הנערים", כמו שאר יצירותיו כבמאי ותסריטאי, הינם תוצר של הבעה אישית אמנותית, ואין בכוונתו לשרת את מערך ההסברה של מדינת ישראל כפי שרבים בממשלה ובציבור מצפים ממנו. "יש קהל גדול של ישראלים ויהודים ברחבי העולם שחושבים שלישראל יש בעיית הסברה, ולא בעיה אמיתית", אמר הבמאי שייצג את ישראל פעמיים באוסקר עם הסרטים "בופור" ו"הערת שוליים", לפני שהתמסר להפקת הטלוויזיה הזו במימון אמריקני. "לישראל יש משרד החוץ והם עושים את המיטב כדי לשמור על הכל נקי ומושך לתיירים. אבל זו לא העבודה שלנו".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אמיר בוגן
יוצרי "הנערים"
צילום: אמיר בוגן
לאתר ההטבות
מומלצים