שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    למה חשוב לנו כהורים לסלוח לעצמנו

    מייסרים את עצמכם שלא חזרתם מוקדם הביתה או שכעסתם יותר מדי על הילדים? במקום לשאוף להיות ההורה המושלם, עדיף להכיר בחולשות ולעשות כמיטב יכולתכם. בואו ננסה להיות קצת יותר סלחניים, גם כלפי עצמנו

    למה רגשות אשם נפוצים כל כך בקרב הורים בעידן המודרני? ולמה כדאי שנדע "לשחרר" קצת לפעמים ולסלוח לעצמנו? כבר אמרו לפניי, שעם הולדתו של ילד - נולדים להם גם רגשות אשם.

     

    יש להורים בעידן המודרני המון סיבות "טובות" להרגיש אשמים. אנחנו עובדים שעות ארוכות, כועסים על הילדים יותר מדי, מוותרים להם, לא שמים להם מספיק גבולות או שמים להם יותר מדי גבולות ועוד המון דוגמאות שמאמללות ומייסרות אותנו השכם והערב.

     

    משפטים שכדאי לומר לילדים לפחות פעם בשבוע:

     

     

    רגשות אשמה הם מצב רגשי שלילי, בו אדם מאמין שהתנהג, הרגיש או חשב באופן לא מוסרי, בכך שעשה מעשה שהוא מאמין כי לא היה צריך לעשותו או לחלופין לא עשה מעשה שהיה צריך לעשותו. במילים אחרות, אנחנו, כהורים, מרגישים לא פעם שעשינו טעויות בהתנהלות מול ילדינו ומרבים לייסר את עצמנו בשל כך.

     

    למה אנחנו מרגישים אשמים?

    רגשות אשם בקרב הורים הם בעיקרם תופעה של העידן המודרני. החברה בת זמננו טיפחה במשך שנים רבות את הציפייה מהורים להיות "מושלמים". יש הטוענים, כי ציפייה "כבדת משקל" זו הושפעה לא מעט מתאוריות פסיכולוגיות מודרניות, אשר הדגישו את חשיבות הטיפול ההורי להתפתחות הילד ולבריאותו הנפשית.

     

    תפיסה זו מקבלת גם כיום "רוח גבית" על ידי דרישות אינסופיות מהורים, שמועברות אלינו דרך אמצעי התקשורת  וסוכני חינוך למיניהם. ההורים נתפסים כאחראים הבלעדיים למצבם של ילדיהם, ומכאן - הדרך לתחושות אשם קשות של הורים היא קצרה ומייסרת.

     

    מייסרים את עצמנו כשמשהו לא עובד (צילוםף shutterstock) (צילוםף shutterstock)
    מייסרים את עצמנו כשמשהו לא עובד(צילוםף shutterstock)

    הפן החיובי של רגשות אשם

    על אף שמדובר ברגשות שהם שליליים במהותם, יש להם תפקיד חשוב בחיינו. רגשות האשם משרתים אותנו, על מנת שנדע לבקר את עצמנו ולשפר את מעשינו ואת יחסינו עם הזולת. מכאן, שמידה מסוימת של רגשות אשם חשובה לנו ולהסתגלות שלנו לדרישות הסביבה.

     

    בתפקידנו כהורים משמשים אותנו רגשות האשם כמעין מנגנון של בקרה עצמית. הם "מסמנים" לנו מתי נוצר פער גדול מדי בין ההורה שרצינו להיות לבין ההורה שאנחנו, כך שנדע מתי עלינו לתקן טעויות שעשינו בהתנהלות שלנו מול ילדינו ונדאג לספק להם את מכלול צרכיהם.

     

    קראו עוד:

    העצות המיותרות שאתם נותנים לילדים

    המחירים הכבדים שמשלם ילד מרצה

    אפשר "להפיל" כל קושי על הפרעת קשב?

     

    אם נחשוב על כך, הרי שבצד הקיצוני השני - הורה שאינו סובל כלל מרגשות אשם, אינו מודע, למעשה, לפגיעה שהוא עלול להסב לילדיו וידאג לסיפוק צרכיו שלו בלבד, מבלי להתחשב באלו של ילדיו.

     

    הפסיכיאטר דניאל סטרן טען, כי רגשות האשם הם עוד איתות שמופעל אצלנו, ההורים (ובעיקר אימהות), מרגע לידתם של ילדינו, על מנת לחדד את ההקשבה שלנו לכל הגירויים, הסיכונים והאיומים שיש במהלך גידולם. הוא דיבר על הצורך לחוות אשמה במינון סביר. כזה המותאם לציפייה להיות "אמא טובה דיה" (כאמרתו של הפסיכואנליטיקאי הנודע, ד.ו. ויניקוט).

     

    האם אשמה במינון סביר היא חיובית? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    האם אשמה במינון סביר היא חיובית?(צילום: shutterstock)

    מתי רגשות האשם מזיקים לנו?

    אם לרגשות האשם תפקיד חשוב כל כך בתפקודנו כהורים ובסיפוק צרכיהם של ילדינו, מתי הם בכל זאת מזיקים לנו? אף הורה אינו מושלם, בדיוק כשם שאף אדם אינו מושלם.

     

    למרות שרובנו מבינים זאת, אנו ממשיכים "להעניש" את עצמנו באמצעות רגשות אשם מייסרים על כל מה שנתפס על ידינו כ"כישלון" או כ"סטייה" מהדרך המושלמת. אין ספק, שרגשות אשם מוגזמים פוגעים בתחושת האושר והרווחה הנפשית שלנו.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    חיסרון נוסף של רגשות האשם נוצר כאשר האשמה עצמית בולמת אותנו מהתמודדות אקטיבית עם המצב. ההתייסרות באשמה פועלת, לעיתים, כמעין "פעולת טיהור" עצמית, אשר במקום להוביל אותנו לפעול לשינוי המצב היא מייתרת פעולה ממשית ומקבעת אותנו בתפיסה ש"נגזר גורלנו".

     

    תחושת אשם

    מעבר לפגיעה של רגשות האשם בנו, ההורים, רגשות אשם מוגזמים עלולים, באופן פרדוקסאלי, לפגוע גם בהתפתחותם התקינה של ילדינו.

    קחו בחשבון שלא כל מה שקשור בילדים קשור אליכם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    קחו בחשבון שלא כל מה שקשור בילדים קשור אליכם(צילום: shutterstock)

    ילד שגדל במחיצתו של הורה שמוצף ברגשות אשם עלול להפנים בעצמו את תחושות האשם. הוא עלול להאמין, שהוא האחראי לדברים "הרעים" שקורים לו או שקורים בביתו. כלומר, הורה רדוף רגשות אשם עלול לגדל, מבלי דעת, ילד שגם הוא רדוף רגשי אשם.

     

    בנוסף, ילד שהוריו פועלים כלפיו מתוך רגשות אשם עלול ללמוד מכך שהוא אכן "מקופח" ושיש לרחם עליו ואולי אף לפצות אותו. זו תפישת חיים בעייתית מאוד, שעלולה לפגוע בהמשך תהליך ההתפתחות התקין שלו.

     

    לא צריך להיות מושלמים

    על מנת "לשחרר" חלק מרגשות האשם או למתן אותם - עלינו לבחון מחדש את האמונות הפנימיות שיוצרות אותן ולשנותן. כאמור, רגשות האשם שלנו נובעים בעיקר מהציפייה להיות הורים מושלמים. עלינו להכיר אמונה זו ולנסות לשנות אותה.

     

    בנוסף, עלינו להבין, כי השפעתנו על ילדינו מוגבלת. מרכיבים רבים כל כך משפיעים על התפתחותם של ילדינו ועל יחסיהם עימנו, מלבד התנהגותנו איתם.

     

    ככל שנרגיש פחות צורך להיות הורים "מושלמים" וככל שנבין שלא הכול נמצא בשליטתנו, כך נחוש פחות רגשות אשם. אנו יכולים לשאוף תמיד לשפר את דרכינו, אך דבר לא ימנע מאיתנו מלאכזב או לתסכל מפעם לפעם את ילדינו.

     

    במקום לשאוף להיות ההורה המושלם שלעולם לא נהיה, מוטב שנכיר בחולשותינו האנושיות ונעשה כמיטב יכולתנו. גם כאשר נגלה, מפעם לפעם, שייתכן ושגינו או קיבלנו בחירה מוטעית כלשהי, נוכל לנסות לתקן ולשפר אותה, מבלי להלקות ולייסר את עצמנו.

     

    הורים יקרים, עם ראשיתו של חודש הסליחות (אבל לא רק) - בואו ננסה להיות קצת יותר חומלים וסלחניים, גם כלפי עצמנו.

     

    הכותבת היא מדריכת הורים , עו"ס, בעלת התמחות (M.A בגיל הרך).

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים