עבודה מהבית: שילוב מנצח בין משפחה לקריירה?
בלי פקקים, יותר זמן עם הילדים - אבל גם שעות לא שעות וחוסר שליטה בזמנים: עובדים רבים אינם מגיעים למשרד ומבצעים מטלות בבית. שאלנו עו"ד והייטקיסטית אם יש יותר יתרונות וחסרונות, ובדקנו מה אומר החוק
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך נראה יום של הורה שעובד מהבית
כך תעבדו מהבית בלי לוותר על הזכויות שלכם
אלקלעי, נשוי ואב לשלוש בנות, התנסה לראשונה בעבודה מהבית לפני כעשור, כשעבד מטעם ענקית המחשוב IBM בניו יורק במחלקת הקניין הרוחני של הנהלת החברה העולמית. המשרדים היו ממוקמים כשעה ממנהטן, שבסמוך לה הוא התגורר, ובמהרה גילה את הנוהג לעבוד מהבית בימים של מזג אוויר קשה, לפעמים אפילו למשך שבועות שלמים.
"ביום שישי בתחילת החורף הגעתי לפגישה בעבודה עם אחד המנהלים הבכירים במחלקה, אך הוא לא הגיע. כשהתקשרתי לשאול מה קרה, הוא השיב: 'מה זאת אומרת? מתחילה סערה'", מספר אלקלעי. "עד אז לא הכרתי את הקונספט. מבחינתי עבודה הייתה עבודה במשרד, אבל שם זה מאוד נהוג".
גם היום הוא עובד פעמים רבות בשלט רחוק מביתו שבחיפה במקום להגיע עד למשרדים בתל אביב, ואף מספר כי הדבר מתאפשר לשאר העובדים במשרד. "זה מקובל אצלנו במידה", הוא מספר. "חלק מעורכי הדין שלנו יכולים לדווח משלב מסוים בשיטת השעון הגמיש".
לדבריו, "אתה יכול לראות אותם במשרד אולי פעם בשבוע והעבודה מתנהלת. בסופו של דבר, אתה רוצה לראות שהלקוחות מקבלים את השירות הטוב ביותר, וזה לא באמת משנה אם העבודה נעשית מהמשרד או מהבית".
אולם כדי שהעבודה תהיה באמת פרודוקטיבית, נדרשת משמעת עצמית מאוד גבוהה. "אם אין לך משמעת והבנה שזו עבודה לכל דבר, רק שהיא נעשית מהבית במקום מהמשרד, מאוד קל להתפתות לכביסה, לילדים ולכל מה שיש בבית ושאין בעבודה", מציין אלקלעי.
לדבריו, "אחד הדברים שעזרו לי זה היה להתלבש בבוקר, כי זה מכניס למוד של עבודה. במהרה הבנתי שאפשר גם בלי זה, אבל בהתחלה זה עזר לי לעשות את ההפרדה. בנוסף אני מאוד ממליץ על חדר עבודה נפרד או פינת עבודה קבועה".
יתרונות נוספים הם חיסכון בזמני הנסיעות או זמינות גבוהה לילדים. "לא אנהל שיחות רגישות עם לקוחות בסלון, אבל יש בכך דווקא מסר חיובי למשפחה, שרואים שיטות ומוסר עבודה וכיצד אבא עובד, מתמודד ומצליח. כשאני גדלתי, ההורים לא עבדו בבית ולא יכולתי לגשת לאבא באמצע היום. אני כן יכול לעשות את ההפסקה ולהתנתק ל-10 דקות. אתה נוכח ויש לכך משמעות בהווי המשפחתי", הוא מסביר.
בישראל, רוב העובדים עדיין נמדדים, ככל הנראה, לפי כמות שעות במשרד, אם לשפוט לפי דירוג שפרסם ארגון ה-OECD, בו היא דורגה במקום השביעי עם שבוע עבודה ממוצע של 40.6 שעות, 1,910 שעות בשנה, ו-15.4% שעובדים מעל 50 שעות בשבוע. עם זאת, בשטח ניכר שינוי, בעיקר בחברות הייטק שחלקן מאפשרות יום עבודה בשבוע מהבית.
אהובה חזן פוקס (47), מנהלת מוצר וראש תחום הפלטפורמה והענן במוצר בחברת סיינס (Sisense), אינה צריכה לצאת מוקדם לעבודה בבקרים של ימי חמישי. במקום לעמוד בפקקים המתישים מביתה שבירושלים אל המשרד במתחם הבורסה ברמת גן, היא נהנית מכוס קפה בגינת ביתה, ורק לאחר מכן מתחברת למחשב ומתחילה ביום עבודתה, הכולל שיחות עם לקוחות, אנשי פיתוח ואנשי שיווק מרחבי העולם.
חזן פוקס, שבעלה עובד אף הוא בהייטק ולשניים שלושה ילדים מתבגרים, היא בעלת ותק של 20 שנה בענף. לאורך השנים עבדה מהבית באופן מזדמן וחלקי, בהתאם למדיניות החברה שבה הייתה מועסקת; אולם לפני כשלוש שנים, כשעברה למקום עבודתה הנוכחי, הוסכם כי תעבוד יום אחד בשבוע מביתה כדי לחסוך לה את הנסיעות.
הסיבה העיקרית שבגינה ביקשה לעבור במתכונת זו, היא הרצון להיות יותר עם ילדיה. "כיף להיות בבית כשהילדים מגיעים ולתת להם חיבוק ונשיקה כשאני נמצאת", היא אומרת. "הם לא צריכים אותי להתעסקות יומיומית, אבל הם גדלים וצריכים את הנוכחות והקשב שלי, אז אני מנסה לתמרן".
אופי עבודתה, הכרוכה לא פעם בשיחות בשעות לא שעות מעבר לים, כרוכה ממילא בזליגת העבודה לבית. "אם הייתי עובדת רק בשעות המשרד, לא הייתי זמינה כשהיו צריכים אותי, כך שהעבודה נכנסת הביתה בכל מקרה, בלי קשר לעבודה מהבית. כשצריך אותי - אני שם. זה לא אידאלי, אבל זה המקצוע שלי".
על חדר העבודה דווקא העדיפה חזן פוקס לוותר מחוסר שימוש, והפכה אותו לחדר משחקים ומוזיקה. לרוב היא עובדת מפינת האוכל, וכשהילדים מגיעים היא עוברת למטבח. "במשך שעות היום, כשאף אחד לא בבית, אני מפנה את הלפטופ לכיוון הקיר כך שאף אחד לא יודע איפה אני נמצאת בזמן שאני עורכת שיחות וידיאו", היא משתפת. "אם השיחה מתקיימת אחר הצהריים, אני נכנסת למטבח ודואגת שיהיה שקט ושאף אחד לא יפריע".
"כשאני עובדת מהבית אין לי שום הפרעות, מבחינתי זה יום מרוכז של עבודה", היא ממשיכה, "זה מאוד אינדווידואלי ותלוי בכל אדם ובתפוקות שלו. אצלנו בחברה, מה שמשנה זאת התפוקה ופחות חשובה הנוכחות במשרד בגלל כל הדרכים שיש לתקשר. אבל זה לא מתאים לכל אחד, כל אחד צריך לדעת בעצמו אם הוא מסוגל להתרכז בבית או לא".
אז מה צריך לדעת כשעובדים מהבית? לא מעט עובדים מהבית הם למעשה פרילאנסרים "קטנים" שעובדים כנגד חשבונית. עם זאת, עו"ד שרון הורנשטיין, העורך הראשי של אתר כל זכות, מציין כי הפסיקה הכירה במקרים בהם היחסים התגבשו לכדי יחסי עובד-מעביד וזיכתה את העובדים בסכומי כסף לא קטנים.
"אם המעסיק קובע את שעות העבודה, מפקח ישירות על העובד וממלא אחר תנאים נוספים, יתכן שבית המשפט יחליט שהיו כאן יחסי עובד מעביד", הוא מציין. "זה משמעותי מאוד כלכלית מכיוון שאז, בתנאים מסוימים, המעביד יצטרך להוסיף רטרואקטיבית הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, תשלום על ימי חופשה, מחלה ועוד".
אין תשלום על נסיעות: אחת הזכויות שהולכות לאיבוד בהעסקה מהבית היא תשלום על נסיעות. "אם אתם עובדים מהבית, אין לכם נסיעות למקום העבודה ובחזרה והמעסיק רשאי שלא לשלם על נסיעות או על חופשי חודשי", מציין עו"ד הורנשטיין.
חובות המעסיק כמו במשרד: למעט התשלום על נסיעות, עובדים שכירים מהבית זכאים לכל שאר הזכויות כאילו עבדו במשרד, כמו ימי חופשה, דמי הבראה והפרשות לפנסיה. בחופשות מחלה, לוח הזמנים של העובד הוא זה שקובע. "אם חליתם ואינכם יכולים לעבוד, אתם זכאים לדמי מחלה", הוא מסביר.
חובות דיווח של העובד: בעבודה קבועה מהבית, כשיש יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, חלות על העובד כל החובות הרגילות שהיו חלות עליו לו היה מועסק במשרד. מדובר בביצוע המשימות, דיווח על שעות, מתן הודעה מוקדמת במקרה של הפסקת עבודה, אישורי מחלה ועוד.
גמישות בשעות, ללא שעות נוספות: יתרון ששמור למועסקים מהבית, בין אם באופן קבוע ובין אם יום או מספר ימים בשבוע, הוא היכולת לשלוט בלוח הזמנים שלהם. זאת במסגרת הסדר העסקה ייחודי בשם שעות גמישות, ולפיו השכר מחושב לפי מכסת שעות חודשית. "במתכונת של שעות גמישות, העובדים יכולים להחליט כמה שעות לעבוד ביום", אומר עו"ד הורנשטיין, "גם אם עבדתם שלוש שעות ביום אחד והשלמתם ביום אחר, אין אפשרות לקזז לכם מהשכר, בתנאי שעמדתם במכסת השעות החודשיות שהוסכמה בינכם לבין המעסיק".
הסדר זה, שזכה להכרת בתי הדין לעבודה, דורש לקיים תנאים שונים כמו הסכמה חופשית להסדר, חוזה חתום מראש, תשלום חודשי קבוע ועוד. עם זאת, הורנשטיין מסייג כי החוק לא מאפשר להעסיק עובדים בשעות נוספות מעל ל-8.6 שעות ביום או מעל 42 שעות בשבוע, ואפשרי רק במקרים שבהם העובדים חופשיים לקבוע בעצמם את שעות העבודה הנוחות להם.
הוצאות על אינטרנט, טלפון, חשמל ועוד: "החוק לא מחייב את המעסיק לשאת בהוצאות העובד, פרט להוצאות הנסיעה שמוסדרות בצו הרחבה, אבל לא רלוונטיות למי שעובד מהבית", אומר הורנשטיין. "כדי שהמעסיק יישא בהוצאות אחרות, הוא חייב להסכים לכך בחוזה עם העובד. עם זאת, אם העובד מועסק כנגד חשבונית, הוא יוכל לקזז חלק מההוצאות הללו מול רשות המיסים, וכך יפחתו עלויות המס שלו".
עו"ד קליה קליין, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מחדדת כי בשונה מעבודה משרדית רגילה, בבית אי אפשר הלכה למעשה לעקוב אחר השעות. "רוב המעסיקים לא משתמשים באמצעי מעקב מתוחכמים מרחוק, ולכן לרוב זו עבודה ללא כל פיקוח אמיתי על השעות" היא מציינת. "כך יכולים להיות מצבים שאדם יגיד עבדתי 10 שעות מהבית, ולך תוכיח שהוא לא עבד חמש שעות או שעתיים". בכל מקרה היא מדגישה כי "שני שהצדדים יסכמו מראש את הציפיות ההדדיות, הזכויות והחובות, אחרת זה עלול להיות פתח לבעיות".
הכרה בתאונות עבודה: סוגיה בעייתית בעבודה מהבית היא הכרה מצד הרשויות בכך שאירעה תאונות עבודה. "יש הבדל גדול בין תאונת עבודה, שבה העובד זכאי לפיצויים, לבין 'סתם' תאונה שהתרחשה בבית ושבה אין שום זכאות לפיצוי", מסבירה עו"ד קליין, "יש חברות גדולות שמסדירות מול הביטוח הלאומי כך שיכיר ביום בשבוע, שאם חלילה התרחשה בו תאונה מהבית, היא תוכר כתאונת עבודה".
