שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    קצין שריון ראשי פורש ומדבר על הטנקיסטיות | תיעוד מתקיפת טנק בעזה

    תא"ל גיא חסון מצהיר שמשבר המוטיבציה לשירות בשריון נגמר, הודף טענות על כשירות גדודי המילואים, מגלה כיצד ייראה טנק ה'ברק' החדש - ומתייחס לשילוב הלוחמות שהוקפא: "אמרתי למטכ"ל שכדאי להרחיב ליתר הגבולות – הן הוכיחו את עצמן גם בפעילות המבצעית" | ריאיון פרישה מיוחד ל-ynet

     

    ריאיון פרישה עם קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון    (צילום: רועי עידן, דו"צ)

    ריאיון פרישה עם קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון    (צילום: רועי עידן, דו"צ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "לא רק שקשה מאוד להיות פה, ולא בבית. עוד יותר קשה לפגוע במחבל שרץ, בכדור ראשון או שני. זה לא פורטנייט", אומר קצין השריון הראשי היוצא, תת אלוף גיא חסון, בשיחה עם לוחמי גדוד 82 של חטיבה 7. הם נפגשו לפני כשבועיים בבוקר לוהט ולח על משטח הטנקים עמוס ה"פודרה", במוצב סמוך לגבול עזה. שיחה כנה ופתוחה יחסית בין הקצין הבכיר ללוחמים הצעירים, בגיל ילדיו. בפתח הריאיון: תיעוד בלעדי של טנק מפגיז חוליית מחבלים בגבול עזה.

    גיא חסון, תת אלוף וחייליו ()
    "קשה לפגוע במחבל שרץ, זה לא פורטנייט". תא"ל גיא חסון

    מכל המקומות בצבא בחר תא"ל חסון להיפרד מ-30 שנות שירות בחום של 30 מעלות, דווקא מהחיילים הפשוטים, בשטח. אותם הוא גייס לא רק להילחם בחמאס או בחיזבאללה, אלא למאבק שכמותו צה"ל לא ידע עשורים: משבר המוטיבציה שפקד בשנים האחרונות את חיל השריון ואת כלל יחידות השדה. השיא המביך היה בתחילת כהונתו: בנובמבר 2016 סירבו עשרות מתגייסים לעלות על האוטובוס לבסיס הטירונות החיילי בשיזפון, והעדיפו להיכלא בבקו"ם מאשר לגרז זחלים במדבר. חסון החליט לעשות מעשה: להגיע לנוער כדי לספר את סיפור השריון.

     

    "לקח לנו הרבה זמן עד ששכנענו גורמים בצבא לשחרר לנוער סרטון של טנק בפעילות מבצעית", הוא אומר היום בריאיון מיוחד ל-ynet. בפני אחד מלוחמיו הוא מודה בשטח: "אם הייתי יכול לתת לך טנק לסיבוב של שעתיים בשכונה שלך בירושלים...". אף שהשחיקה במוטיבציה לקרבי עדיין קיימת, חסון קובע כי משבר המוטיבציה לשריון נגמר, וכמעט כל מי שמגיע היום לשיזפון סימן זאת כעדיפות גבוהה מבחינתו.

    לוחמות שריון (צילום: דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
    לוחמות שריון(צילום: דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    בהמשך מתייחס חסון גם לפארסת הטנקיסטיות, ניסוי מוצלח שהוביל אך נכנס השנה להקפאה שנויה במחלוקת בהוראת המטכ"ל, ומזכיר שאיום הטנקים מול טנקים עדיין לא חלף מהעולם, עם שיקומו של הצבא הסורי לצד ההתבססות האיראנית בזירה הצפונית.

     

    "החיילים יותר שואלים שואלות - גם כשזה מעצבן את הצבא"

     "לא כל אחד יכול להיות שריונר, ואני לא נאבק על כל אחד, כי אם הוא לא מתאים – שלא יהיה", אומר קצין החיל היוצא. "העלייה במוטיבציה הביאה אותנו לכך שאנחנו יכולים להעלות את הרף. לשריון לא הייתה תדמית בעייתית. היום אנחנו כמעט אחד לאחד מבחינת המוטיבציה: כמעט על כל מקום פנוי בלחימה בטנקים יש מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) שרוצה לאייש אותו. משבר המוטיבציה מאחורינו, חד משמעית. זה לא 100 אחוז, נצטרך עוד לעשות עבודה כדי לשמר זאת".

     

    חסון וקצינים בכירים בצה"ל התבגרו בשנים האחרונות. לא עוד גישת "אף אחד לא שואל אותך, זהו החוק וזו הפקודה, בלי שאלות, וקדימה לטיולית", שכיום נראית שייכת לעידן פרה-היסטורי. בצבא הבינו שצריך להסתכל לא רק לחיילים בגובה העיניים אלא גם לבני ה-17. להגיע אליהם פיזית, בגדנ"עות שריון חדשים, לבתי הספר, בקמפיינים של הסברה ברשתות החברתיות. לשלוח אליהם לוחמים שיענו על השאלות בצ'טים בפייסבוק, "להרעיל" אותם בשפה שלהם, עוד בשלהי התיכון, עם סרטונים חדשים על הפגזות טנקים בגבול עזה או בגולן.

    תא
    "החיילים שואלים יותר שאלות". תא"ל חסון(צילום: יואב זיתון)

    הערכות חיילים בשטחי כינוס  (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    הדמוגרפיה גם סייעה, עם גידול מתמשך בכמות המלש"בים בכל שנתון, אך התחרות היא עזה: חסון לא רק "מתמודד" עם שנים שקטות ביטחונית, שנותנות את התחושה שהצורך בלוחמים פחת, אלא גם עם ההסתערות ההדדית של המלש"בים על יחידות הטכנולוגיה והסייבר, שמעניקות מקפצה למשרה נחשקת בהיי-טק לאחר השחרור.

     

    "אתם טובים יותר מאיתנו, קולטים מהר יותר, וגם שואלים הרבה שאלות. גם כשזה מעצבן את המערכת הצבאית", אומר תא"ל חסון ללוחמים כשמאחוריו טנק מרכבה סימן 4. "היום הטנקים מצלמים ומקליטים הכול, אין בעיה לספר את הסיפור", הוא מוסיף בריאיון עימו, "זה שאין מלחמה זה כי יש לנו לוחמים רציניים בגזרות – הם אלה שמונעים חדירות של מחבלים ופיגועים גדולים שיכולים לפתוח מלחמה. כיום יש גם בתי ספר שבונים חבר'ה לאמ"ן או לסייבר. אני אומר לנוער: אם לא התקבלת לסייבר, בוא להיות לוחם, זה לא פחות משמעותי, גם אם לא תיחטף איך שתצא לאזרחות. כלוחם תקבל משהו שלא קיבלת בשום מקום אחר".

     

    אבל השחיקה במוטיבציה לא נגמרת במל"שבים. יש משבר בקצונה הקרבית הצעירה, עם יותר ויותר בני 24-25, איכותיים, שמעדיפים לפרוש ולא להמשיך לדרג מפקדי הפלוגות.

     

    "אני עדיין מרגיש שהמ"פים והמג"דים שיש לנו הם הטובים ביותר, ואין התפשרות. מה כן? אנחנו עדיין צריכים לעשות יותר מאמץ כי האפשרות להשתחרר כן נמצאת על השולחן. לייצר מסלולים מגוונים יותר, עם יותר הפסקות ויותר תפקידי מטה. התחלנו לתת לקצינים פרק לימודים של שלוש שנים במקום של שנתיים. אני אומר להם שהמשך השירות לא יקבור אותם. זה נכון שיש יותר קצינים שמתלבטים. כשהייתי מ"פ, איתי לא ישב המח"ט ודיבר איתי כיצד ניתן לשלב חיי משפחה עם החיים הטוטאליים האלה".

     

    "עצירת פרויקט הטנקיסטיות – משיקול מקצועי בלבד"

    תא"ל חסון העביר את השעה האחרונה שלו בצה"ל עם הורי הטירונים החדשים של השריון, בטקס ההשבעה המסורתי בלטרון, ה-50 והאחרון שלו כלובש מדים. לטקס הגיעה גם בתו, רב"טית נויה, מדריכת שריון כמובן. "ידעתי שאני מתגייסת לחיל שאבא שלי הוא הקצין הכי בכיר בו, ואני מקבלת רק מחמאות עליו כל היום, על כל מה שהוא עושה, בעיקר להביא עוד מל"שבים אלינו", הוא מספרת, "זה מוזר שהוא עוזב ואני זו בבית שנשארת בשריון".

     

    באותה המידה, רב"טית נויה, שמכירה היטב את הטנקים על פגזיהם וענני הפודרה שהם משאירים מאחוריהם, יכלה לקחת חלק ב"בייבי" של אבא שלה, שהסתיים בטונים צורמים ובמאבק משפטי: פרויקט הטנקיסטיות שהוביל מתחילת כהונתו.

     

    זו הייתה הפעם השלישית בעשור האחרון שצה"ל ניסה את האפשרות המהפכנית לשלב לוחמות בטנקים. עם רוח קרב ורצון לפנות עוד זמן לשריונרים להתאמן למלחמה במקום לשמור יותר בגבולות, הוא יצא לדרך, מצויד בלקחי העבר וברגישות המתבקשת לבריאותן של החיילות המתנסות. דווקא אחרי שנראה שהפרויקט הצליח - הלוחמות סיימו את ההתנסות, גם זו המבצעית בגזרה הדרומית, עם מקסימום מחמאות על תפקודן ומינימום פציעות - במטכ"ל תפסו רגליים קרות.

     

    התוכנית נכנסה למקפיא, ועל רקע האקלים הציבורי שמתנגד בחלק מאגפיו הימניים-דתיים לשירות לוחמות, צמרת צה"ל הנוכחית עצרה את המהלך, והורתה שלא לגייס יותר לוחמות לטנקים. אלא שהטנקיסטיות שצלחו את ההתנסות לא ויתרו, וחלקן פתחו במאבק ציבורי-משפטי ועתרו לבג"ץ נגד הצבא. כיום תת אלוף חסון הוא האוטוריטה המקצועית העליונה בצה"ל לסוגיה, ובין השורות, ניתן להבחין באכזבתו מעצירת התוכנית המוצלחת.

    תא
    (צילום: יואב זיתון)

    "השיקול שעליו התקבלה ההחלטה במטכ"ל ובזרוע היבשה, להתרשמותי, הוא לחלוטין מקצועי", מבקש קצין שריון ראשי הפורש להבהיר, ומגלה: "ההמלצה שלי היא להרחיב את הפרויקט לגזרות בט"ש (ביטחון שוטף) נוספות. אני בכוונה לא אומר שהפיילוט הוכיח עצמו אבל כן ראינו שיש לזה פוטנציאל. קבענו קריטריונים מקצועיים כמו נתונים פיזיים ומהי המעטפת ללוחמות. הצגנו את המסקנות למטכ"ל והדילמה הייתה אם אכן להרחיב לגזרות הבט"ש, להתחיל בגיוס נרחב ולהקים יחידות, או לעצור רגע ולעשות הערכת מצב. זו שאלה של כוח אדם, איפה רוצים שהן יהיו".

     

    אבל אלה דברים שאמורים לעלות במהלך עבודת המטה שקדמה לתחילת הפיילוט, או בשנה של הפיילוט. אם זה נבע מצורך מבצעי - שהשריונרים יתאמנו יותר למלחמה - ולא מאג'נדה פמיניסטית, אז אולי היה ליקוי בתפיסת המהלך.

    "אין בעולם טנק שיש בו רק בנות. הלכתי לבדוק אישית, ולכן צריך פה משהו אחר. בעבר ניסינו את זה בקטנה עם מדריכות שריון, אבל זו התחככות ראשונה שלנו עם המהלך הזה. לא התעסקנו בהתחלה אם זה יהיה רק לאוגדה מרחבית אחת או גם לאחרות. הלוחמות הוכיחו עצמן גם בפעילות המבצעית. המלצתי שנלך על זה בצורה רובוסטית, עם הרבה בנות ולא רק לגבול עם מצרים.

     

    "בסוף יש צורך שהלוחמים יתאמנו יותר, ובגבולות יהיו כוחות שמיומנים יותר למשימות הגנת הגבולות. אלה לא שיקולי פמיניזם. אני גאה בתהליך שנעשה בצורה מאוד מקצועית, גם שהמלצתי להסתכל על זה רחב יותר, ולא ללכת רק על דבר מקומי. ובאותה מידה צריך לזכור שבצבא היבשה דברים נעשים במסות. לא נגייס בכל מחזור כמה טנקיסטיות בודדות לפלוגה אחת בכל הצבא".

     

    חיל השריון התכווץ – מוקדם מדי?

    קשה למצוא מג"ד גזרתי בצה"ל, ולא משנה צבע הכומתה שלו, שיוותר על הטנקים ככוח האש המיידי והעוצמתי ביותר במרחב שעליו הוא מגן בגבולות. ועדיין, גם "הטנק המתקדם בעולם" רשם כמה פספוסים בשנים האחרונות, ובעבר החטיאו שריונרים בירי לעבר מטרות סטאטיות גדולות. זה קרה, לפי חסון, בטווחיים גדולים יחסית, כאלה שהטנקיסטים כמעט ולא מתנסים בהם, בניגוד לטווחי הירי הבינוניים.

     

    כגיבוי, הועלו במקרים הללו כלי טיס של חיל האוויר או שוגרו טילים מדויקים של חיל התותחנים כדי להשלים את המשימה. בתווך, צבא אסד משתקם: חטיבות הקו שלו ברמה הסורית נפרסו מחדש, עם עשרות הטנקים והנגמ"שים שלהם. לכך אפשר להוסיף את ההתבססות האיראנית הגוברת בין מחנות הצבא של אסד ואף בתוכם, והנה צף מחדש הצורך ביכולת הקלאסית של הטנקים, זו שנשחקה.

     

    בשיא האביב הערבי, כשמדינות קרסו מסביב, צה"ל הפחית מאות טנקים וסגר חטיבות שריון שלמות. בנוסף, ייתכן שכבר לא נילחם בשתי חזיתות במקביל - עזה ולבנון - כאפשרות עיקרית. גם הזירה הסורית-איראנית יכולה להיכנס לקלחת, וגם יהודה ושומרון.

     

    הקיצוץ הגדול בצבא היבשה לא היה צעד אחד יותר מדי? 

    "סדר הכוחות של הטנקים תמיד על המוקד, אחת הסיבות היא השתנות האויב. ברור שאנו צריכים טנקים, השאלה באיזו כמות. השינוי באויב נוגע להיכן הוא נלחם: יותר בשטחים הבנויים, הצפופים. שם קשה לאתר אותו, לצד האוכלוסייה, אבל צוק איתן הוכיח שהטנקים נחוצים גם לאיום ולשינוי הזה. השאלה השנייה היא - מהן מטרות המלחמה? מה עומק התמרון הנדרש? זו שאלה גדולה שהמטכ"ל והמדינה צריכים להחליט לגביה וכך ייגזר מראה הצבא. כיום הטנק יודע לעשות טוב בהרבה ממה שעשה בעבר: מזהה, מדויק ומוגן יותר ויורה מהר יותר.

     

    "השאלה גם איך מחשבים את הנוסחה: טנק של ימינו שווה ארבעה טנקים של העבר? אין לי תשובה מוחלטת. אם הייתה סבירות למלחמה כוללת, בסגנון של יום הכיפורים, אז כל הצבא היום היה נראה אחרת. אני לא מרגיש שאנחנו כיום במקום של חולשה את מול התרחישים. ייתכן שעוד חמש שנים ישבו האנשים ויגידו 'וואלה, יש טוויסט בעלילה'.

    גיא חסון, תת אלוף וחייליו ()

    תרגיל חטיבתי של חטיבת גבעתי (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל)

    "ההחלטות על צמצום כוחות הן הרות גורל, לא בהיבט של ביטחון לאומי, אלא כי קשה יותר לגדול מאשר להצטמצם. אולי לא תצליח לחזור למה שהיית. אבל על זה יושבים הקברניטים ואני סומך עליהם. כשאני יושב בהערכות המצב בנושאים האלה, מדברים על תסריט גם של איו"ש, עזה, הגולן ולבנון אבל לא על התסריט של יום הכיפורים. היכולת של טנק מול טנק עדיין שמורה ומתאמנים גם עליה".

     

    טנק העתיד

    נדמה שטנק מרכבה סימן 4 נמצא איתנו עידן ועידנים, אך במונחים של משוריינים הוא נחשב חדש יחסית, ודאי בגרסתו עם מערכת המיגון האקטיבי מטילי נ"ט, "מעיל רוח". כיום מרבית הטנקים בחטיבות הסדירות הן סימן 4, ושלבי הפיתוח של הטנק הבא מתקדמים ביתר שאת. בתוך כשנתיים ייוצרו שלושה טנקי העתיד החדשים, סימן 4 ברק, שייראו מבחוץ כמעט אותו דבר. מבפנים, לא יהיה קשה להשוות בין תא הלוחמים בטנקי הברק לקוקפיט של מסוק קרב.

     

    "זה יהיה מטורף", מבטיח חסון, "השינוי העיקרי בו ייגע לכך שלראשונה תהיה בטנק בינה מלאכותית. דמיין טנק שיודע להרגיש מה קורה סביבנו ולהתחבר לחברים שלו באופן עצמאי. טנק עם חיישנים מכל הסוגים שאפשר לחשוב, שמביא מידע לצוות הטנק אבל גם ליתר הכוחות במרחב. טנק שהצוות בתוכו נלחם כשתא הלוחמים סגור, גם בשטחים צפופים, ועדיין יש להם מודעות מרחבית גדולה מכיום. טנק עם כוונות גדולות ואמצעי תצפית לטווחים רחוקים, תפעול פשוט על מסכי מגע גדולים. הכול כמו באפליקציה באייפון. וכאן לא אוכל להרחיב יותר".

    טנק מרכבה סימן 4 (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    טנק מרכבה סימן 4(צילום: דובר צה"ל)

    חלק גדול מהטכנולוגיות שהציגו לאחרונה שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות, רפאל, תעשייה אווירית ואלביט, באב הטיפוס שלהן לרכב הקרבי העתידי "כרמל", יוכנסו כבר לטנק ברק, אך חיצונית כאמור הוא יישאר מגושם על כל עשרות הטונות של המרכבה. תא"ל חסון: "כל עוד יש לך תותח 120 מ"מ, שזה הכלי הקטלני ביותר בטנק וגם דורש "בטן" כבדה, אתה חייב את המרחב הזה", מסביר תא"ל חסון, "ההצטיידות בטנק החדש, לחטיבות עצמן, תחל ב-2023".

     

    המילואים מאחור: "פערים מנוהלים"

    אך עם כל הכבוד לטכנולוגיות המהפכניות, לסרטונים המגניבים ולקמפיין יחסי הציבור שמושקע בשלוש החטיבות הסדירות, המסה הקריטית של כוחות השריון בצה"ל עדיין מבוססת על המילואים. ושם, כך נראה, סדר העדיפות ממשיך להיות נמוך. בתשובות של קצינים בכירים לדו"ח הליקויים במוכנות שהכין בקיץ שעבר נציב קבילות החיילים הקודם, האלוף במיל' יצחק בריק, נחשפו פערים מדאיגים ביחידות המילואים. המשמעות: אפילו בצה"ל הודו שיש חטיבות שריון במילואים שבהן חלק חשוב מהאמצעים חסר למפקדים, בהיקפים של עשרות אחוזים.

     

    בעוד הדרג המדיני (כלומר ראש הממשלה ושר הביטחון) מעדיף לתפיסתו להשקיע את מירב המשאבים בסייבר, במודיעין, בטכנולוגיה ובחיל האוויר, המטכ"ל נאלץ לחלק את השאריות שנותרו מתקציב הביטחון בין כוחות היבשה: קודם לסדירים ואחר כך, אם נשאר, למילואים. גישת ניהול סיכונים זו מתכתבת אגב עם החשש בעשור האחרון להפעיל את כוחות היבשה בכלל, ובפרט את כוחות המילואים, בתמרון קרקעי. צבא היבשה על מילואיו לא תמרן בשטח אויב מאז קיץ 2006 בלבנון, וכוחות היבשה לא תמרנו באופן ממשי זה כעשור, מאז עופרת יצוקה בחורף 2008-09.

     

    צה"ל קיצץ בנגדי תחזוקת הטנקים, ועל כתפי הנגדים שנותרו יש כיום פי כמה משימות - לבצע עם חיילים שאינם נחשבים מהעילית; רוב המשוריינים שמורים בחוץ, בברזנטים, ולא בהאנגרים; עדיין חסרים מלגזות ומנופים להוציא את הגדודים מהימ"חים לשטחי ההיערכות.

     

    אתה יכול לדבר עד מחר על הטכנולוגיות וההשקעה בחטיבות הסדירות. אולי בכירי הצבא נשבו בקונספציה שצה"ל זה הצבא הסדיר?

    "השתפרנו מאוד ב-3 השנים האחרונות גם במילואים. אני בסך הכול בתחושה טובה, ושיידעו לוחמי המילואים שיש להם את מה שהם צריכים למלחמה. אף פעם לא יהיה 100% ובדברים הקריטיים אנו במצב טוב. צריך להבין שיש הבדל גדול בין הסדיר למילואים. גם במשימות יהיה הבדל. לחטיבה עם טנקי סימן 4 מעיל רוח יהיו משימות שונות מאשר לטנק סימן 2. לא כי האנשים ב-2 לא מוכנים או לא טובים, אלא כי היכולת לממש אותם היא שונה.

     

    "היחידות הסדירות הוגדרו בצבא כאוגדות ההכרעה והן במוקד המוכנות הגבוהה ביותר. כשיש 100 מיליון שקל, אז 70 מיליון ילכו אליהן והיתר למילואים. אנחנו כן משקיעים יותר באימונים למילואים. כקצין חיל אני בודק כמה מילואימניקים הגיעו להתאמן, עם איזה תחושות הם יצאו מהאימון, שכל איש מילואים ייגע בטנק לפחות פעם בשנה. יכול להיות שיש שלושה טנקים לא כשירים בימ"ח או חסרים שני אמצעים, אבל בחירום זה יגיע ונמצא את זה איפשהו".

     

    חסון מדגיש: "20 אחוז מהדברים מביאים 80 אחוז מהתוצאה ועליהם אנו עוקבים באופן פרטני. אני לא מכיר גדוד מילואים שתגיד לו לצאת למלחמה והוא לא יצליח, גם אם ב-80 אחוז כשירות או כי יהיה חסר מנוף. תמיד יהיה נגד שלא בא או שתי משאיות שנתקעו. בצוק איתן, חטיבה 10 (הראל) יצאה מהימ"ח שלה לכיוון גבול עזה כמו חץ מקשת. יש פערים, אבל הם מנוהלים".

     

    "בצוק איתן היה אפשר לקחת יותר מהאויב"

    את תא"ל חסון פגשתי בעבר בשטח אויב: בצוק איתן הוא פיקד על צוות קרב חטיבתי שכלל את יחידת מגלן. הצטרפתי לפעילות באיזור שבין חאן יונס לרפיח, בדרום רצועת עזה. על האופן הפרוביזורי שבו נאלצו הכוחות לפעול כדי לאתר ולהשמיד מנהרות נכתב רבות. חסון עמד אז במשימה שהוכתבה לו ולחייליו, והשמיד שתי מנהרות התקפיות של חמאס.

    הערכות חיילים בשטחי כינוס  (צילום: רויטרס)
    הערכות חיילים בשטחי כינוס ליד רצועת עזה(צילום: רויטרס)

    גם בזמן אמת, מפקדים בדרגה שלו, דוגמת מח"ט גבעתי דאז, תא"ל עופר וינטר, רמזו שיש להרחיב את המבצע, לנצל את שעת הכושר - צה"ל כבר הופעל וחצה גבול - כדי באמת לפגוע בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי. בשיחות שלא לציטוט, ובראייה לאחור, יש לא מעט קצינים בכירים שמגדירים זאת כיום כ"פספוס". שני ארגוני הטרור הגדולים מעזה, כידוע, התעצמו מאז, חידשו מלאים ונערכו ביתר שאת לעימות עם ישראל, שעלול שוב לפרוץ בקרוב.

     

    ניתן היה בצוק איתן לקחת יותר מהאויב?

    "באנו למבצע מאוד ממוקדים, ובישורת האחרונה מיקדו אותנו לקחת את הנכנס הכי משמעותי שהיה אז לאויב – המנהרות החודרות. כמח"ט 460 הייתה לי אז תכנית אופרטיבית נרחבת יותר מאשר לטפל במנהרות, והייתי בתחושה שאם היינו נדרשים למשהו נרחב יותר אז היה אפשר לעשות זאת. הבנו את מה שנדרשנו לו. האם היה נכון לעשות משהו יותר משמעותי? זו אחלה שאלה ואין לי את התשובה אליה.

     

    "היו לי רגעים שבהם אמרתי לעצמי – אני ק"מ וחצי מהחוף – תן גז. אבל בשביל מה? זו תחושה טבעית של מפקד בשטח, וזו תחושה טובה גם שבולמים אותך. בלבנון השנייה התחושה הייתה שלא תמיד ידענו מה רוצים מאיתנו. ברור שבחאן יונס עוד היה  אויב, אבל ברגע שאתה נכנס לכפר אתה מוותר על המנהרה שאתה מחפש. אם היו מחליטים - אפשר היה לקחת עוד מהאויב".

     

    מי שהיום מונע את צוק איתן הבא הוא מג"ד השריון סגן אלוף יואב שניידר, שמארח אותנו בגזרה מול צפון הרצועה. סא"ל שניידר, שמפקד על גדוד 82 מחטיבה 7, סיכל עם לוחמיו כמה חדירות של מחבלים חמושים, ללא נפגעים בצד הישראלי, ובכך מנע תרחיש שהיה יכול לפתוח מלחמה. לדבריו, "אני חושב ששני הצדדים נמצאים במין איזון לא להיכנס לאירוע (מלחמתי, י"ז) עכשיו. הציווי שלי לכוחות זה שאם אתם שומעים רעש בקשר, אז תניעו את הטנק ותנועו מהר אל האש. למזלי זה הרבה פעמים מה שהם עשו, כי לפעמים למפקדים שלהם, שהם לאו דווקא טנקיסטים, זה לא הדבר היחיד שיש בראש. העסק כרגע כאן הוא על כרעי תרנגולת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים