שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בוטל קיצוץ הדירות בפרויקט "רמת מרפא" בר"ג

    שופטת קבעה שהשינוי הדרמטי בתוכנית של "אפריקה ישראל" בשכונת הגפן בעיר לא הוסבר ולא נומק חרף ההשלכות הכלכליות המשמעותיות

    בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה של יזמיות הבנייה "אפריקה ישראל מגורים" ו"רואב ישראל אינק", וביטל את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב להפחית שליש ממספר הדירות שאושר להן לבנות בפרויקט בשכונת הגפן ברמת גן. השופטת אסתר נחליאלי חיאט קבעה כי הוועדה לא נימקה כראוי את השינוי ולא לקחה בחשבון את ההשלכות הכלכליות על העותרות. כעת תצטרך הוועדה לקבל החלטה חדשה.

     

    בעשור שעבר רכשו החברות את המתחם, שבעבר פעל בו בית חולים "רמת מרפא". ב-2016 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית לבניית בניין מגורים עם 88 יחידות דיור. אלא שהתוכנית נתקלה בהתנגדויות מצד עיריית רמת גן, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ותושבים המתגוררים באזור, ובעקבות זאת הודיעה הוועדה המחוזית על שינוי היתר הבנייה. ההבדלים העיקריים היו הפחתת מספר יחידות הדיור ל-60, וכריכת היתר הבנייה בביצוע שימור למבנה בית החולים ופיתוח השטח הציבורי הצמוד.

     

    בעתירה שהגישו התקוממו היזמיות על ההפחתה הניכרת ביחידות הדיור שניתנה לטענתן בחוסר סמכות, בשרירותיות וללא נימוק, והפכה את הפרויקט לבלתי אפשרי כלכלית. מנגד טענו הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן והמועצה לשימור אתרים שבית המשפט לא אמור להתערב בהחלטה מקצועית שנתונה לשיקול הדעת של מוסדות התכנון.

     

    אלא שהשופטת אסתר נחליאלי חיאט קבעה שבמקרה הנוכחי אין מנוס מביטול ההחלטה, שניתנה ללא נימוקים רציניים על אף השינוי הדרמטי בהיתר. "הגעתי למסקנה כי הרשות לא מילאה את חובת ההנמקה, ואני מוטרדת מהאופן בו הוחלט על ההפחתה עד כי נדמה שהמספר שנבחר הוא מספר אקראי, ולא נחה דעתי מ'הקלות' היתרה ומהעדר ההסבר על הפחתה כה מהותית במספר יחידות הדיור", כתבה.

     

    בפסק הדין צוין כי האופן שבו התקבלה ההחלטה לא מאפשר למתוח עליה ביקורת או להבין אילו שיקולים עמדו מאחוריה, כאשר צפיפות, הטעם היחיד שהופיע בה, אינו מתיישב עם העובדה שאושרה באזור בנייה של אלפי יחידות דיור. נקבע כי היעדרה של הנמקה במקרה הזה פוגם בחוקיות ההחלטה ובתקינות של ההליך המנהלי.

     

    עוד ציינה השופטת כי כריכת ההיתר עם פרויקט השימור אמנם ביטאה את הסכמת היזמיות לעשות זאת, אלא שאי אפשר היה לנתק את הסכמתן מהצפי לכמות דירות מסוימת. כלומר, הוועדה החליטה על הוספת התנאי של שימור ופיתוח הכרוך בעלויות לא מבוטלות מבלי להתחשב בפגיעה באינטרסים הכלכליים של היזמיות נוכח הפחתת מספר הדירות.

     

    "חשוב לציין כי שיקול כלכלי בנסיבות הוא שיקול לגיטימי והוא נדבך חשוב לתוצאה אליה מגיעים הגורמים המקצועיים בפן התכנוני", נכתב. "יש קורלציה מובהקת בין כמות הדירות בבניין לבין ההסכמה לדאוג לשימור ולפיתוח לטובת האינטרס הציבורי ועל כן יש לבחון את שתי ההתחייבויות על רקע זה לרבות בחינת הפן הכלכלי".

     

    לפיכך העתירה התקבלה. השופטת הורתה על החזרת הדיון בתוכנית לוועדה, שחויבה לבחון את היתכנות ביצוע פרויקט המגורים לצד השימור ולנמק את החלטתה באופן שיאפשר למתוח עליה ביקורת שיפוטית.

     

    הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית ומועצת השימור חויבו בהוצאות משפט של 15 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרות: משרד עורכי דין וקסלר ברגמן ושות', משרד עורכי דין המבורגר עברון ושות'
    • ב"כ המשיבות: פרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי (בשם הוועדה המחוזית), עו"ד ל. עמידור ושות' (בשם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן)
    • עו"ד אילה סגל גבסי עוסקת בדיני מקרקעין
    • הכותבת לא ייצגה בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים