שתף קטע נבחר

הנקודה האפלה של ז'אק שיראק

אחרי מותו לאחרונה של ראש ממשלת צרפת לשעבר, נסקרו קורות חייו בהרחבה למעט ידידותו עם סדאם חוסיין וחלקו בפרויקט הגרעין העיראקי

 

ז'אק שיראק נשיא צרפת לשעבר הלך לעולמו (צילום: רויטרס)
ז'אק שיראק (צילום: רויטרס)

לנשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק, שהלך לאחרונה לעולמו, הייתה נקודה אפלה בקריירה העשירה. קורות חייו רבי המעש נפרשו בהרחבה לאחר מותו, אך דבר אחד הוצנע: חלקו בהנחת המסד לחימושה של עיראק בנשק גרעיני.

 

 

"הנחתי את היסודות לשיתוף פעולה גרעיני בין ארצותינו, ואני מדגיש: למטרות שלום", התגאה שיראק. היה זה בשנות ה-70, וצרפת של שיראק הפכה להיות שותפתה המסחרית והצבאית מספר 1 של עיראק, שבראשה עמד סדאם חוסיין. אותה עיראק שהייתה המדינה הערבית היחידה מבין אלה שנטלו חלק בניסיון הצבאי למנוע את הקמת מדינת ישראל, אך מיאנה לחתום עימה על הסכם שביתת נשק בתום מלחמת העצמאות.

 

בין חוסיין לבין שיראק התפתחו יחסים אישיים חמים. חוסיין, שכמעט לא עזב את גבולות ארצו, יצא ובא בצרפת. המוסד ואמ"ן הודאגו בצדק מהמגעים התכופים בין שתי המדינות, אבל שיראק הגדיר את היחסים כ"לא רק אינטרסים, אלא ציוויי לב", ואף ערך לאורחו באחת מגיחותיו נשף הילולים שנמשך ימים אחדים וכלל סוף שבוע בטירה עתיקה בלב חבל פרובאנס.

 

שף-על הוטס במיוחד להכין מטעמים ממיטב המטבח הצרפתי, והסועדים צפו בקרב פרים שנערך לכבודם. חוסיין, שהתלהב מהקרב, הבטיח פרס כספי לכל טוריאדור שינצח פר, ואכן, בלדר מיוחד הגיע מעיראק עם שלוש המחאות, כל אחת בת מיליון פרנקים (כ-200 אלף דולר). במקביל, טבחו האישי של חוסיין הביא במטוסו של הנשיא מכל טוב ארצו – ובכלל זה דגי נהר מיוחדים, מאותו זן שערב לחיכו של שיראק בעת שהתארח בבגדד.

 

מחלוקת קשה בין הנשיא ז'יסקאר ד'אסטן לבין ראש ממשלתו שיראק, לא בנוגע לעיראק, הביאה לפרישתו של האחרון בטרם עת. במקומו בא השר לענייני סחר חוץ ריימון באר, והוא היה זה שחתם על חוזה הגרעין הצרפתי-עיראקי יום לאחר פרישתו של שיראק באוגוסט 1976.

 

ביוני 1981, לאחר השמדת הכור על ידי חיל האוויר הישראלי, התגלעו חילוקי דעות בין ז'יסקאר ד'אסטן לבין שיראק בשאלה מי משניהם נושא באחריות להקמת הכור, וגם היורש באר שורבב לוויכוח. "החוזה נחתם על ידי באר", העיד שיראק. "איני יודע דבר על ההחלטות הסופיות שקיבל אחרי עזיבתי". באר עצמו ניסה להמעיט מערך החוזה.

 

עם זאת, שיראק לא התכחש לקו הכללי. "אילו הייתי ראש ממשלה, הייתי חותם על ההסכם כמו יורשי באר", הוא אמר, "אך אינני מתכחש לשום דבר ובוודאי שלא לידידותי כלפי סדאם. מה לעשות, אני ידיד נאמן". צמד המילים "למטרות שלום" לא עלה עוד על לשונו.

 

ההיסטוריה תזכור את שלושתם כאגודה אחת. כפי שסיכם עורכו של העיתון המוערך "לה קנאר אנשנה": "הכול נעשה תחת סמכותו של ראש הממשלה שיראק. שיראק לא יכול להיות הדוחף ללא הסכמת הנשיא ז'יסקאר. חתימתו של ז'יסקאר, כראש המדינה, מתנוססת לצד ראש ממשלתו באר".

 

  • שלמה נקדימון הוא היסטוריון ועיתונאי, בעבר יועץ התקשורת של מנחם בגין

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום ערן יופי כהן
שלמה נקדימון
צילום ערן יופי כהן
מומלצים