שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התעלומה הסובייטית: "הספר השחור היה משנה את זיכרון השואה"
    "הספר השחור" תיעד בפרוטרוט את זוועות הנאצים ביהודי מזרח אירופה, אך אז הורה סטלין להשמיד כל זכר לו. שבעה עשורים אחרי, יצא בוריס מפציר למסע היסטורי-דוקומנטרי בעקבות הסיבות למעשה - וההשלכות הנרחבות שהיו לו על היהודים בברית המועצות ועל זיכרון השואה

    "מדובר בפשע אדיר". קטע מהסרט "תעלומת הספר השחור"    (יוצר הסרט: בוריס מפציר|מפיקים: צבי שפי, בוריס מפציר |צילום: רון כצנלסון |עריכה: ליליה צווקבנקל )

    "מדובר בפשע אדיר". קטע מהסרט "תעלומת הספר השחור"    (יוצר הסרט: בוריס מפציר|מפיקים: צבי שפי, בוריס מפציר |צילום: רון כצנלסון |עריכה: ליליה צווקבנקל )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    באוקטובר 1947 אמור היה להתפרסם במוסקבה "הספר השחור" - מסמך ששילב אוסף של תיאורים עיתונאיים על המתרחש בשטחי ברית המועצות תחת הכיבוש הנאצי, לצד עדויות של קורבנות וניצולים, במטרה לתעד את מאורעות השואה בשטחי ברית המועצות.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

     

    החלטה פוליטית הרת גורל, מגובה בהוראה מגבוה של יוזף סטאלין בכבודו ובעצמו – גנזה את המסמך, וכך נעלם זכר השואה שגבתה את חייהם של כשני מיליון ושבע-מאות אלף יהודים בשטחים אלה, במעמקי ארכיון סובייטי מסווג.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

     

    סרטו של בוריס מפציר שיוקרן במסגרת "פסטיבל חיפה", מתאר לראשונה עבור הצופים את הנסיבות שהובילו לגניזתו של אחד המסמכים המשמעותיים ביותר על השואה, והיוצר עצמו מספר, בראיון מיוחד ל-ynet, כי התגובה הראשונית של רוב האנשים שנחשפים לסיפור היא בפשטות: "לא ידענו. בעיניי, כאיש של סרטים דוקומנטריים, זו התגובה הכי חשובה לגבי הסרט".

     

    הסובייטים העדיפו להשתיק את הפשעים

    את הספר השחור עצמו מכנה מפציר "מסמך בחלקים", שעובד לדבריו על ידי עיתונאים וסופרים ומכיל עדויות, "וזה כוחו". "זה מסמך מקיף מאוד מבחינת השטח, יסודי באיסוף הסיפורים - וקשה מבחינת התובנה", אומר מפציר. "התובנה היא שלשכנים היה חלק מאוד משמעותי במה שקרה".

     

    מפציר מסביר: "הגרמנים היו ההובלה, הארגון והשיטתיות - אבל לא היה להם סיכוי לממש את שיטת הרצח ההמוני בלי האוכלוסייה המקומית. בלי 'השכנים'". את העובדות הללו בדיוק – ההוכחות לכך שגם לתושבי המדינות הסובייטיות היה חלק בשואה היהודית - לא יכלו סטלין והשלטון הקומוניסטי לשחרר לאוויר העולם: "זה היה פשוט מסוכן מדי מבחינתם".  

     

    "השואה יצרה אנטישמים". קטע מתוך "תעלומת הספר השחור"    (יוצר הסרט: בוריס מפציר|מפיקים: צבי שפי, בוריס מפציר |צילום: רון כצנלסון |עריכה: ליליה צווקבנקל )

    "השואה יצרה אנטישמים". קטע מתוך "תעלומת הספר השחור"    (יוצר הסרט: בוריס מפציר|מפיקים: צבי שפי, בוריס מפציר |צילום: רון כצנלסון |עריכה: ליליה צווקבנקל )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "תעלומת הספר השחור" הוא סרט ממוסמך, מגובה כולו בתיעוד כתוב של תיאורים ועדויות, שחושף פן בלתי מוכר של הסיפור היהודי-סובייטי. "כוונתי הייתה בפשטות לסדר את הדברים באיזשהו קונטקסט, כדי להבהיר את הנקודה שהסתרת השואה אפשרה את תחיית האנטישמיות, שאפשרה (בתורה) את הרדיפות, הפגיעה והסנקציות נגד היהודים בברית המועצות".

     

    היהודי שחזה את השואה

    איליה ארנבורג היה סופר ותועמלן יהודי-סובייטי, שנולד בשלהי המאה ה-19 בקייב. בשנת 1943, בעיצומה של מכונת ההשמדה, שימש עם וסילי גרוסמן ככתב צבאי סובייטי ב'כוכב האדום', והשניים התלוו לצבא האדום כשהם מתעדים את הנעשה בשטחי הלחימה תחת שליטת ברית המועצות.

     

    איליה ארנבורג
    איליה ארנבורג

     

    הפעילות המחקרית כולה גובתה על ידי הסובייטים, ושנה לאחר מכן כבר הייתה טיוטה ראשונה של המסמך. על פי אתר "יד ושם", בשנת 1944 הם העבירו אותו לוועד היהודי האנטי-פשיסטי, ועותקים מכתב היד הופצו אל מחוץ לרוסיה, בין היתר לישראל, והגיעו בסופו של דבר ל"יד ושם". בכותרת המשנה שלו נכתב כי הספר מתייחס "לרצח הנפשע והטוטלי של היהודים בידי הכובשים הגרמנים הפשיסטים באזורים הכבושים זמנית בברית המועצות ובמחנות ההשמדה בפולין בימי המלחמה בשנים 1941-1945".

     

    בברית המועצות הודפס הספר בהצנעה ביידיש, לפני שנגנז לחלוטין על ידי השלטונות, כאמור בתואנה שמדובר בטקסט עוין לאזרחים הסובייטיים, המבליט את הסבל היהודי על פני זה הכללי. השלטונות הגדילו לעשות, והשמידו את כתב היד וגם את כל לוחות הדפוס.

     

    כך אירע שלמעט קטעי עדויות ותיאורים שדלפו בארצות הברית - נותר המסמך כולו חתום ונעול עד לנפילתו של המשטר הקומוניסטי בשנת 1991. אם נדייק, הרי שעד לאחרונה רוב המידע מתוכו היה לא נגיש לחוקרים מערביים, והוביל לפערי ידע משמעותיים על מה שהתרחש בתקופת השואה במזרח אירופה.  

     

    "תעלומת הספר השחור"    (יוצר הסרט: בוריס מפציר|מפיקים: צבי שפי, בוריס מפציר |צילום: רון כצנלסון |עריכה: ליליה צווקבנקל )

    "תעלומת הספר השחור"    (יוצר הסרט: בוריס מפציר|מפיקים: צבי שפי, בוריס מפציר |צילום: רון כצנלסון |עריכה: ליליה צווקבנקל )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "לפני כמה שנים ראיתי את המפה המציגה את מקומות השואה באירופה", מתאר מפציר בפתיחת הסרט את הטריגר ליצירתו. "השטח של מרכז אירופה ומערבה היה מלא בשמות של מחנות מוות וריכוז - תצוגה כואבת ומקיפה של העבר שרודף אותנו עד היום. אך החלק הימני, המייצג את השטח הסובייטי, היה כמעט ריק. למעלה מאלף ערים, עיירות וכפרים שבהם נרצחו יהודים סובייטים, נעלמו מזכרון השואה.

     

    "40 שנה של הסתרת השואה בשטחי ברה"מ תמו עם פירוק האימפריה והקמת המדינות העצמאיות. עברו עוד למעלה מ-30 שנה, ורק היום אנחנו יכולים להציג את מפת השואה מלאה".

     

    עותק של כתב היד של "הספר השחור" שהוברח ארצה
    עותק של כתב היד של "הספר השחור" שהוברח ארצה

     

    "פשע בקנה מידה אדיר", כך מגדיר ד"ר איליה אלטמן, היסטוריון ממרכז הולוקוסט במוסקבה, את ההחלטה. "את הטרגדיה של כמעט מחצית מקורבנות השואה גילינו רק בשנות ה80 וה-90. כל משפחה יהודית, כמו משפחתי לדוגמה, הכירה מקרים טראגיים אחדים. כל משפחה ידעה מה שקרה לה. אבל לצדם חיו אנשים שאחיהם ואבותיהם נהרגו בחזית, כך שכולם חוו טרגדיה. זו הטרגדיה של יהודי יחיד, בקנה מידה של העם כולו – שהוסתר מהעם הזה".

     

    היהודים סיכנו את "אחוות העמים"

    אבל גניזתו של הספר הייתה אך השלב הראשון בתהליך הדה-לגיטימציה המתמשך של יהודי ברית המועצות. אלה הפכו באחת מבשר-מבשרה של המהפכה הסובייטית, לאזרחים מסוכנים בעלי נטיות "פרו מערביות" שיש להרחיק מכל מוקד השפעה.

     

    בוריס מפציר (צילום: רון כצנלסון)
    בוריס מפציר(צילום: רון כצנלסון)

     

    על אף מרכזיותו בתולדות ברית המועצות והיהודים, נותר ארנבורג אנונימי לחלוטין עבור הישראלי הממוצע. "כבר בשנת 1922, כבחור צעיר בפריז, הוא חזה את השואה בספר שכתב, 'הרפתקאותיו של חוליו חורניטו'. לאחר המלחמה, בהוראת סטלין, כתב את מכתב האזהרה ליהודים, 'אתם סובייטים, מדינת ישראל לא מיועדת לכם', לאחר ביקורה של גולדה מאיר והשמחה על הקמתה של מדינת ישראל".

     

    מפציר מזכיר כי ברית המועצות הייתה למעשה אוסף של עשרות לאומים עם אחיזה גיאוגרפית בשטח, ומולם היו היהודים, שהייתה להם, לדבריו, מולדת אחרת חוץ מברית המועצות. "מה המשמעות של כל זה לאותה 'אחוות עמים' סובייטית? מה המשמעות הפוליטית מול כל אותם עשרות עמים שהם כולם 'סובייטים', אבל יש פתאום מישהו שהוא לא סובייטי, שיש לו מולדת אחרת. אז יכול להיות שגם מי שיש לו מולדת למשל בדרום קווקז, יוכל להגיד: 'אני לא סובייטי. יש לי ארץ שלי'".

     

    "סטלין זיהה ביהודים את הסכנה האיומה לסיפור הסובייטי. תוסיפי לזה את המלחמה הקרה, ואת השפעתם של היהודים בארצות הברית, ואת סיפורי 'הגיס החמישי' - לכן אי אפשר היה לפרק את החבילה. זו הייתה אחת הסיבות להתעקשות הסובייטית לאסור הגירה של יהודים לישראל".

     

    להכיר את הסיפור היהודי המזרח-אירופי

    גניזת הספר היא, לדברי מפציר, "אירוע היסטורי": "החלטה אדמיניסטרטיבית אחת ששניתה אותנו, וייתכן שגם אותך ואת המשפחה שלך. כי במצב אחר לא היית שואלת מה קרה אז? ואיך קרה שכמעט 50% מקורבנות השואה הם יהודים סובייטים. אם המסמך הזה היה מתפרסם בזמן, מפת השואה כפי שהצגתי אותה בסרט הייתה נראית אחרת".

     

    כרזת הסרט תעלומת הספר השחור ()
    סטלין וארנבורג. כרזת הסרט "תעלומת הספר השחור"

     

    ההיסטוריון האמריקני ג'ושוע רובינשטיין מספר כי גדל עם זכרון השואה. "סמליה סבבו אותי. הכול תמיד התמקד כמעט באופן בלעדי במה שקרה במרכז ובמערב אירופה. גדלנו על סיפורה של אנה פרנק, הכרנו את אושוויץ וטרבלינקה, אך אם הספר השחור היה מודפס אז, ב1945-1946, זה היה אולי משנה את איך שאנחנו זוכרים או מבינים את השואה".

     

    מפציר מנציח בעבודתו את השואה במדינות חבר העמים לשעבר, ושופך אור על קורותיהן של קהילות ועיירות שנמחו מעל פני האדמה, לרוב בקברי אחים המוניים. אבל ל"ספר השחור" היו השלכות ישירות על חייו שלו, מאחורי מסך הברזל, כיהודי מסומן.

     

    "הסיפור שלי, הוא הסיפור של ה'יודו סובייקטיקוס'", הוא אומר. "אני מדבר על אנשים שמצאו עצמם תחת נידוי מסוים. לא טוטאלי ולא גורף, כי תמיד יש דוגמאות של מצליחנים - אבל כקולקטיב הם רוסקו. עם מה הם נשארו? הם נשארו עם סעיף 5 בתעודה, עם התווית שהם יהודים".

     

    את תוצאות הריסוק הזה ניתן לראות, לדברי מפציר, בגל ההגירה הענקי של יהודי המדינה בשנת 91, מיד עם נפילתה של ברית המועצות. "ארבעה מכל חמישה יהודים עזבו את המולדת הגיאוגרפית", הוא אומר. "זאת אומרת, שרוב-רובם כבר לא שם. זו ההגירה הכי משמעותית מאז המאה ה-19. עד אז ההגירה הכי גדולה הייתה של האירים. ברית המועצות הייתה המדינה היהודית הכי גדולה בתחילת המאה הקודמת. אבל הרומן היהודי-סובייטי הסתיים".

     

    לקחו לנו את הזיכרון

    מפציר עצמו הוא "אסיר ציון", לשעבר: "הואשמתי בפעילות ציונית אנטי-סובייטית כי עסקתי בספרות הציונית האסורה. "כאשר הגעתי לעסוק בשואה בשנת 2013, ידעתי שארצה לגעת בזכר השואה. עד לפני שנה, פחות או יותר, חשבתי שהכול יהיה סביב הספר השחור, ומה היה קורה אילו פורסם לזיכרון הקולקטיבי שלנו. אבל לפני כשנה חל אצלי שינוי בנרטיב. התובנה שאת רואה בסרט היא תולדה של ההחלטה השכלתנית הזו, שכן היום אני יודע שאין שום סיכוי שהספר הזה היה מתפרסם.

     

    "בשואה לא היה סיכוי ליהודים מול הכוח הנאצי ובגידת השכנים. אבל מה שקרה אחרי המלחמה, זה שלקחו מאיתנו, גם ממך, את הזיכרון. וזה מה שבסופו של דבר הביא אותי ליצור את הסרט".  

     
    • "תעלומת הספר השחור" (צבי שפי הפקות) יוקרן במסגרת "פסטיבל חיפה". בינואר 2020 הוא יוקרן ב"סנימטק ירושלים" וב"בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי", תל אביב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים