המחיר של מגפת ההשמנה: כמה זה עולה לנו?

מגפה קשה מתפשטת בעולם וגובה מחיר כבד. בעשורים הקרובים היא תקצר את תוחלת החיים בשלוש שנים לפחות, תעמיס הוצאה נוספת של אלפי דולרים לנפש על מערכות הבריאות, תגרום לירידה בפריון העבודה ולאובדן תוצר גלובלי של כ-3.5%. כבר היום נגועים במגפה שני מיליארד בני אדם בוגרים; שלושה מיליון מתים ממנה בטרם עת מדי שנה. למרות ממדיה המצמררים ולמרות פגיעתה הגוברת בילדים, המגפה מקבלת רק שבריר האחוז מתשומת הלב המוקדשת, למשל, לברקזיט. לשיברון ליבם של רופאים וכלכלנים, מובילי השיח הפרוגרסיבי באינטרנט ממליצים לאהוב ולחבק אותה.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

דוח: בכמה שנים מקצרת ההשמנה את החיים בישראל  

למגפה קוראים "השמנה" ובצורתה החמורה - והתופסת תאוצה - "השמנת יתר". היא פוקדת בראש וראשונה את האוכלוסייה במדינות מפותחות ועשירות, אך בעשור שחלף הגיעה גם לארצות פחות מפותחות. השלכותיה על בריאות הציבור, על תקציבי הממשלות, על הישגים בלימודים של הדור הצעיר, על תחלואה, על צמיחה ועל איכות ואורך החיים צריכות היו להעכיר את שלוותה של דעת הקהל לפחות כמו גורל דובי הקוטב. הן לא.

ילד שמן השמנה ילדים עודף משקל(צילום: shutterstock)

החודש יצא לאור פרסום חדש בנושא, פרי עבודה משותפת רבת שנים של מומחי OECD, תחת הכותרת "הנטל הכבד של ההשמנה". הנתונים לעיל לקוחים ממנו. הם חלפו מתחת לרדאר של התקשורת העולמית והישראלית, מלבד ידיעה מורחבת חשובה של ענבר טויזר ב"ידיעות אחרונות". הנה הם, בתמצית.

60% מאוכלוסיית 52 המדינות שנכללו בפרסום של OECD סובלים מעודף משקל, המוגדר כמדד מסת הגוף BMI (יחס בין משקל לבין ריבוע הגובה) מעל 25, בהשוואה ל-50% לפני שני עשורים. רבע מהנשים והגברים עם עודף משקל סובלים מהשמנת יתר מסוכנת, חולנית, המוגדרת כ-BMI מעל 30. כפול מבעבר. בעודף משקל אין הבדלי מגדר משמעותיים.

צריכת קלוריות יומית לנפש באוכלוסיית המדינות הכלולות במחקר עלתה מ-2,700 בתחילת המאה ה-21 ל-3,200 כעת, גידול מיותר של כ-20%. אין לאדם סביר סיכוי לשרוף כמות כזו של קלוריות ביממה, מה גם שהתפריט שלו לא בריא - יותר מדי סוכר, פחות מדי ירקות ופירות, מתריעים חוקרי OECD. רק שליש מהציבור מדווחים על פעילות גופנית ייעודית כלשהי, העשויה לתרום לשריפת הקלוריות.

הנזק מההשמנה מגיע לכיס

עודף משקל ובמיוחד השמנת יתר מעלים משמעותית את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2, בסרטן, בקשיי נשימה, באי-ספיקת לב, במחלות כרוניות, במחלות בדרכי עיכול ובדיכאון מתמשך. בשל התחלואה תוצאת ההשמנה יקטן כוח העבודה במדינות הנסקרות ב-54 מיליון איש בכל שנה.

כבר עכשיו מוציאות המדיניות המפותחות 425 מיליארד דולר בשנה על טיפולי בריאות הקשורים בעודף משקל. מעמסה שחזויה להכביד יותר משנה לשנה. המס הנוסף שכל תושב יצטרך לשלם בכל שנה על מנת שממשלתו תוכל להתמודד עם ההשלכות של מגפת עודף המשקל יגיע ל-360 דולר. המס הנוסף בישראל יגיע ל-450 דולר לנפש לשנה ובארה"ב ל-1,310 דולר.

עודף משקל והשמנת יתר יגרעו כ-3.3% מהתוצר הגלובלי, או 860 דולר לנפש לשנה. אובדן התוצר יהיה רב יותר ככל שיעלה גיל הפרישה ועשוי בנקל להסתכם ב-5% מהייצור הגלובלי. זהו נזק כלכלי העולה בממדיו על הנזק החזוי (ברוב המודלים המקובלים) מהתחממות האקלים במעלת צלזיוס אחת. מגפת ההשמנה לא שוויונית בפגיעתה. בעלי הכנסה והשכלה נמוכה נוטים פי 2 עד פי 3 יותר להשמנת יתר מסוכנת מעמיתיהם בעלי הכנסה והשכלה גבוהות.

ארה"ב שוברת את כל השיאים. 68% מהאמריקנים נגועים בעודף משקל. 71% מהגברים האמריקנים סובלים מעודף משקל. 77 מכל 100,000 אמריקנים מתים מוות בטרם עת בשל ההשמנה, לעומת 61 במדינות OECD. מגפת ההשמנה תגרום לירידה של 3.7 שנים בתוחלת החיים בארה"ב, פי 4 בהשוואה ליפן.

מדאיגה במיוחד ההשמנה בקרב ילדים וצעירים בני 5 עד 19. ב-OECD סובלים מהשמנת יתר חולנית 10% מהם, בארה"ב 21.5%. שיעור דומה מפתח נטייה גוברת להשמנת יתר. לפי ממצאי המחקרים שנערכו במדינות רבות, ילדים בעודף משקל מצליחים פחות בלימודים, מקובלים פחות חברתית, חשופים יותר לאלימות והצקות ונעדרים יותר מבית הספר.

ישראל רביעית

ומה אצלנו? לא טוב. מעודף משקל סובלים 64.5% מהישראלים הבוגרים. לפני שני עשורים היה שיעורם 57%. רבע מהם מוגדרים כבעלי השמנת יתר חולנית. בשכיחות ההשמנה, ישראל מודרגת במקום הרביעי בין המדינות המפותחות, אחרי ארה"ב, ניו-זילנד ואוסטרליה. נתונים נוספים מטרידים לא פחות.

המגפה של השמנת היתר פוגעת עכשיו ב-12% מהילדים והנוער בישראל, בהשוואה ל-10% בממוצע במדינות OECD. לעוד 23% מהילדים והנוער יש נטייה מובהקת להשמנת יתר. כל ילד ישראלי שלישי שמן מדי.

ההשמנה של תושבי ישראל תגרום לאובדן של 2.7% בתוצר המקומי ותייקר את ההוצאות על בריאות לנפש ב-100 דולר לשנה. בגלל השכיחות הגבוהה של בעלי המשקל העודף תרד תוחלת החיים הממוצעת בארץ ב-2.8 שנים ותוחלת לחיים בריאים תרד ב-3.4 שנים. יימחקו הישגים בריאותיים של דור שלם. מצבנו קשה במיוחד בקצות סולם ההשמנה: סיכון לחיים קיים אצל 60% מהישראלים הסובלים מהשמנת יתר.

אלו רק הממצאים והתחזיות על קצה המזלג; הפרסום של OECD מחזיק 250 עמודים גדושי אינפורמציה. כלולות בו המלצות. רובן מתמקדות במניעת השמנה. האוכלוסייה במדינות המפותחות חייבת לצרוך פחות קלוריות ביום, או במילים לא-תקינות, לאכול פחות. היעד המינימלי הוא להפחית את כמות הקלוריות הנצרכת ביום ב-20%, הפחתה שאמורה לצמצם את מספר החולים במחלות כרוניות במיליון ולהאיץ את הצמיחה הכלכלית בחצי אחוז בשנה.

ב-OECD מקווים שניתן יהיה להתניע את תהליך ההפחתה באכילה בכלל ואכילה לא-בריאה, בפרט באמצעות מגבלות רגולטוריות על פרסום מוצרי מזון לילדים, חובת פירוט קלורי על תפריטים ברשתות של מסעדות, תוויות אזהרה על מוצרי מזון פופולריים ומסעי הסברה בתקשורת. הם לא מייחדים פרק מיוחד למזון מהיר. מזון לא מהיר עשוי להשמין ולהזיק לא פחות. בנוסף מומלץ לממשלות לעודד את המעסיקים להתקין חדרי כושר במקומות העבודה. על כל דולר המושקע בפעולות למניעת עודף משקל והשמנה ירוויח הציבור עד 5.6 דולרים בשנה.

אלא שגם כלכלני OECD לא משוכנעים, על סמך ניסיון העבר, בהצלחת המלצותיהם. באווירה התרבותית העכשווית קשה עד בלתי אפשרי להעלות על הדעת שידורי הסברה ממלכתיים בכותרת "עודף משקל מזיק לבריאות" או "תאכלו פחות תחיו יותר". בסיום המחקר הם כותבים: "משקל עודף והשמנת יתר ידועים כגורמי סיכון עיקריים לבריאות הציבור ולכלכלת העולם זה שני עשורים. אף על פי כן צעדי המדיניות אותן נקטו הממשלות לא בלמו את התפשטות המגפה". העולם ימשיך אפוא להתחמם ואוכלוסייתו להשמין. עתיד לא ורוד.

פולין כמשל

ביום ראשון השבוע לבשתי חג ונסעתי להצביע. בשגרירות פולין בתל אביב קיבלו את פניי בנימוס; בשעות הבוקר המוקדמות ועדת הקלפי המקומית המתינה בסבלנות למצביעים. כ-500 נרשמו להצבעה בישראל באתר מיוחד של משרד החוץ הפולני.

מצביעים בבחירות בפולין (צילום: EPA)

ב-1957 אולצו הוריי לוותר על אזרחות פולנית כדי לקבל אשרת יציאה לישראל; ארבעים שנים אחר כך התברר שדרישת הוויתור סתרה את חוקת פולין הקומוניסטית ולכן בטלה ומבוטלת. היית והנך אזרח פולין, התבשרתי.

הבחירות ביום ראשון התקיימו לשני בתי הפרלמנט, לבית התחתון הקרוי ״סיים״ ולסנאט, הבית העליון. בדיעבד קולי לא הועיל: המפלגה שהצבעתי לה נותרה באופוזיציה.

פולין השתחררה ראשונה במזרח אירופה ממשטר הדיכוי: באביב 1989 בבחירות חופשיות ראשונות בגוש הסובייטי נחלו הקומוניסטים הפולניים תבוסה מוחלטת. הדמוקרטיה הפולנית הצעירה התמודדה מאז בהצלחה יוצאת דופן עם המעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה תוססת ומכלכלה ריכוזית, פיקודית ומולאמת לכלכלת שוק תחרותית המבוססת על קניין פרטי. ילדת הפלא של הפוסט-קומוניזם. התוצר הריאלי לנפש  גדל על פני שלושים שנה ב-3.2% בשנה. עם צירוף פולין לאיחוד האירופי ב-2004 הואצה הצמיחה לקצב של 4.2% לשנה (בהשוואה ל-1.7% במדינות OECD, ו-1.3% בישראל וגרמניה) וחצתה אשתקד את מחסום ה-20,000 דולר, פי 4 מב-1991.

במונחים של כוח קנייה ריאלי רמת החיים בפולין נמוכה רק ברבע מרמת החיים הממוצעת במדינות האיחוד האירופי, שהזרים למשק הפולני השקעות ותמיכות, בעיקר לתשתיות ולחקלאות, ב-80 מיליארד דולר. הצמיחה הפולנית הצטיינה גם בצדק: לא נוצרה שכבה צרה של אוליגרכים סופר-עשירים, לא התארגנה מאפיה פולנית, הערים לא הוצפו במרצדסים שחורים, אי-השוויון בהכנסות לא עלה ואזורי הכפר נהנו ממדיניות הסבסוד האדיבה של בריסל.

ראש ממשלת פולין מתיאוש מורבייצקי בקלפי עם משפחתו - בדרך לניצחון(צילום: EPA)

חוק וצדק?

למרות חילופי ממשלות תכופים, פולין ב-2015 תחת קואליציה מרכז-ליברלית בהובלת מפלגת ״המצע האזרחי״ הייתה מדינה מערבית פורחת לכל דבר ועניין. מכאן ההפתעה מתוצאות הבחירות הכלליות שנערכו אז. מפלגה שמרנית-לאומנית-פופוליסטית ״חוק וצדק״ בראשותו של יארוסלב קאצ׳ינסקי זכתה ל-37% מקולות הבוחרים ובשל שיטת חלוקת מנדטים ייחודית קיבלה רוב בסיים.

בארבע שנות שלטונה ערכה ממשלת ״חוק וצדק״ טיהורים נרחבים בהרכב בתי המשפט, הפכה את הטלוויזיה הממלכתית לערוץ תעמולה מפלגתי, הדיחה מנהלי מוזיאונים ומכוני מחקר כדי לשכתב את ההיסטוריה, חיבקה ארגונים גזעניים ואנטישמיים, האדירה את היו״ר קאצ׳ינסקי לדמות של מנהיג לאומי כל-יכול, הידקה את הקשרים עם האגף השמרני בכנסייה הקתולית, הגדירה מחדש את מושג הפולניות, העבירה - ואחר כך ביטלה - את "חוק השמצת פולין" השערורייתי שגרם לה בושות וגינויים, פתחה במסע דה-לגיטימציה של הקהילה הלהט״בית, הלאימה בנקים וניהלה מדיניות רווחה נדיבה ביותר.

בין השאר הנהיגה קצבת ילדים של 500 זלוטי (זלוטי שווה שקל) לחודש לכל ילד וקצבת פרה לכל איכר, הורידה את גיל הפרישה, העלתה את הפנסיות לגמלאי המדינה ואת שכר המינימום והשקיעה - כאמור מכספי האיחוד האירופי - בפיתוח ותשתיות. בניגוד לתחזיות קודרות של הכלכלנים, צעדיה לא הסיטו את הכלכלה הפולנית מהפסים.

התוצר גדל, האבטלה ירדה, העוני ירד, מאזן התשלומים השתפר, האינפלציה לא הואצה, תקציב הממשלה התאזן והיחס בין החוב הציבורי לתוצר המקומי ירד. הכלכלה הפולנית התרחבה, הדמוקרטיה התכווצה.

הכלכלה צומחת - הדמוקרטיה התכווצה

התפתחות דומה מתרחשת במדינות רבות עם ממשלים לאומניים-שמרניים המנהלים מדיניות המתויגת כפופוליסטית/הרסנית - עם תוצאות מפתיעות לטובה. הנה למשל הונגריה, שבה מושלת מפלגת פידס, מפלגת-אחות רעיונית ל"חוק וצדק". וכה נכתב עליה בסקירה השבוע של קרן המטבע הבינלאומית: "הצמיחה של כלכלת הונגריה ממשיכה לעלות על כל הציפיות, רושמת את אחד השיעורים הגבוהים באירופה. ההתקרבות של הונגריה לרמת החיים במדינות מפותחות מרשימה. השכר עולה מהר והאבטלה יורדת לרמה הכי נמוכה בהיסטוריה. התקציב צפוי להתאזן וחובות החוץ והפנים לקטון".

במרכז האידיאולוגיה של ״חוק וצדק״ וחברותיה הפוליטיות במזרח אירופה מושרשת התפיסה ולפיה הקומוניזם לא נטש את השליטה ב-1989 אלא רק התחפש לדמוקרטיה, לבש מסכה ובאמצעותה המשיך למשוך בחוטים ולשלוט בדעת קהל, במערך בתי המשפט, בתודעה הלאומית, בבנקאות ופיננסים ובשירותי הביטחון. תפקידנו ההיסטורי, אמרו לבוחריהם מנהיגי ותועמלני המפלגות הללו, למגר את האליטה הישנה הפוסט-קומוניסטית (והגדושה ביהודים) ולהחליפה בשלטון לאומי, מסורתי, נוצרי, שמרני.

דברי הבל ורעות רוח אלו נפלו ונופלים על אוזניים קשובות. בבחירות לסיים ביום ראשון עלתה ״חוק וצדק״ ל-43.5% מקולות הבוחרים. 2.3 מיליון קולות יותר מ-2015. ״המצע האזרחי״ קיבלה 27.5%, טיפה יותר מבבחירות הקודמות. השמאל הדמוקרטי השכיל להתאחד ולכן לא איבד קולות, הגיע ל-12.5%. ״קונפדרציה״, מפלגה פשיסטית ואנטישמית עם רכיבים ניאו-נאציים מובהקים הגיעה לכ־7% מהקולות. חמישית מהצעירים הצביעו לה.

למרות הגידול הרב במספר ושיעור המצביעים ל״חוק וצדק״, ייצוגה בבית המחוקקים נשאר כפי שהיה, 235 צירים (מתוך 460). גם מספר הצירים של ״המצע האזרחי״ כמעט לא השתנה. שתיהן מאוכזבות. הראשונה שאפה לרוב מיוחס שיסלול לה את הדרך לשינויי חוקה והתגברות על פסילת חוקים על ידי הסנאט, בו איבדה את הרוב - אובדן המתפרש כסדק משמעותי ראשון בחומה. "צפויות לנו ארבע שנים קשות", סיכם את התוצאה קאצ'ינסקי. האופוזיציה מצידה לא העמידה חלופה משכנעת לממשלה. מועמדות ומועמדים מטעמה שיעממו והרחיקו את הבוחרים המתלבטים.

מכריי הפולנים מפוחדים עד מוות. כל מה שלחמנו למענו, הם אומרים, תחילה בתנועת המחאה הסולידריות אחר כך בבניית מדינה פולנית חופשית לפי דגם ליברלי פתוח, ילך עכשיו לעזאזל.

אפשר שהם מגזימים. פולין אינה אבודה ואינה לבדה. פוליטיקאים לאומניים ופופוליסטיים מסוגו של קאצ'ינסקי מחזיקים במושכות השלטון במדינות רבות באמריקה, אסיה ואירופה, מארה"ב ובריטניה עד הונגריה והודו. וישראל. עד עכשיו נדמה היה שלא ניתן לערער את התמיכה הרחבה בהם, כל עוד הכלכלות משגשגות ורמת החיים דוהרת למעלה.

בתש"ף המצב עשוי להשתנות. הן לא ינצחו לנצח: העולם נכנס להאטה, ריח של מיתון עומד באוויר ופתרונות קלים נגמרו. שעת החשבון מתקרבת.