הדחה יקרה: אדם נוימן נפרד מ-WeWork כמיליארדר
סופטבנק היפנית משתלטת על חברת חללי העבודה המשותפים, והמייסד הישראלי לשעבר יודח עם חבילה נאה במיוחד. כ-2,000 עובדים של WeWork צפויים ללכת הביתה. ניתוח
אין הרבה עסקאות שבהן שווי החברה צונח מ-47 מיליארד דולר ל-8 מיליארד דולר , כלומר 83% בתוך פחות משנה, והמייסד המודח מצליח לצאת עם חבילה של 1.7 מיליארד דולר. אבל זה מה שקרה אתמול (ג') לאדם נוימן, המייסד ועד לאחרונה איש החזון הכל-יכול של WeWork, בעקבות החלטת הדירקטוריון של החברה לקבל את הסכם ההשתלטות של סופטבנק היפני על חברת חללי העבודה המשותפים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדרמה ב-WeWork: העתיד של החברה נותר מעורפל
הלחצים עשו את שלהם: אדם נוימן יפרוש מתפקיד מנכ"ל WeWork
דיווח: סופטבנק משתלטת על WeWork
אף על פי שנוימן (40), הקיבוצניק הישראלי לשעבר, חתום על הפיאסקו העסקי הגדול של השנה, הוא יישאר מיליארדר. זאת על אף שרק לפני שלושה חודשים הסתכם הונו האישי על הנייר ב-14 מיליארד דולר, שנגזרים משווי של 65 מיליארד דולר שבו חלמו נוימן וסופטבנק להנפיק את WeWork.
מייסד סופטבנק, מאסיושי סון, שהרעיף על נוימן ועל החברה שייסד לפני עשור עם מיגל מקלווי כמעט 11 מיליארד דולר בשנים האחרונות, מוכן לשלם כעת הרבה רק כדי להבטיח שנוימן לא יהיה מעורב יותר בחברה. נוימן, שכבר פוטר מתפקיד מנכ"ל WeWork לפני חודש, יפסיק מעתה לשמש כיו"ר החברה ויאבד את ההשפעה שלו בדירקטוריון. הוא יישאר משקיף עם אחזקה מינורית בחברה.
ההדחה כוללת שלושה רכיבים: סופטבנק תקנה מנוימן מניות WeWork במיליארד דולר, תשלם לו בנוסף 185 מיליון דולר "דמי ייעוץ" וכן תיתן לו אשראי של חצי מיליארד דולר כדי שיוכל לפרוע את ההלוואה שקיבל מג'יי-פי מורגן. גם בנק ההשקעות האמריקאי התחרה על עסקת החילוץ או ההשתלטות על WeWork, אך בחברה העדיפו את ההצעה של סופטבנק שכוללת רכישת מניות ב-3 מיליארד דולר (מיליארד דולר מתוכם מנוימן) מבעלי מניות קיימים ועובדי החברה, הזרמה של 1.5 מיליארד דולר לקופת WeWork ובהמשך גם הובלת קבוצה שתלווה חמישה מיליארד דולר לחברה. סופטבנק צפוי לעלות מאחזקה של 29% היום בחברה ל-60%־80% מהונה, ולמנות את מנכ"ל סופטבנק מרצ'לו קלור ליו"ר WeWork.
המפסידים הגדולים
העסקה של סופטבנק נועדה להבטיח ש-WeWork תמשיך להתקיים ולא תצטרך לבקש הגנה מפני נושים, לאחר שלפי הערכות נותרו בקופתה 2.5 מיליארד דולר נכון לסוף יוני. אף שהסכום נשמע גבוה, החברה שרפה סכום דומה במחצית הראשונה של 2019, כך שהמזומנים היו עלולים להיגמר לקראת סוף השנה.
בעוד נוימן יוצא כמנצח, וסופטבנק נשארת עם מרבית מניות החברה שאולי תוכל להתאושש ולחזור לרמות שווי גבוהות יותר, מי שעומדים לספוג את עיקר ההפסד מהתפוגגות ה-39 מיליארד דולר הם יתר בעלי המניות ובעיקר עובדי החברה.
WeWork גייסה עובדים במהירות מסחררת בשנים האחרונות והתנפחה למצבת כוח אדם של כ-12 אלף עובדים. כ-2,000 עובדים צפויים להיות מפוטרים בתקופה הקרובה, מיד אחרי שיימצאו המשאבים לשלם להם את הפיצויים, היתר יוכלו למכור את המניות שלהם לסופטבנק. בהתחשב בעובדה שחלקם הגדול גויסו בתקופה שבה השווי של WeWork כבר היה גבוה מ-8 מיליארד דולר, לא מדובר בעסקה משתלמת במיוחד. עובדים שבתקופת השיא הסכימו לקבל שכר נמוך יותר כדי להגדיל את רכיב האופציות, יגלו פער עצום בין השווי שראו לעצמם על הנייר לבין השווי שמקבעת כעת סופטבנק עבורם. בעלי מניות גדולים נוספים של WeWork הם בין היתר קרן הון הסיכון בנצ'מרק וג'יי-פי מורגן.
המשימה של סופטבנק כעת תהיה להשקיט את הרוחות שסוערות סביב WeWork מאז פרסום התשקיף שלה בתחילת אוגוסט השנה, שחשף התנהלות תמוהה בכל הקשור לכוח והשפעה מוגזמים שהיו לנוימן בחברה, לצד התרחבות בקצב אדיר שגוררת הפסדים עצומים שהסתכמו בכמעט 2 מיליארד דולר ב-2018. לא רק חברת חללי העבודה נמצאת תחת זכוכית מגדלת, אלא גם כל מודל ההשקעות שבנה סון בקרן ויז'ן שבבעלות סופטבנק, אשר מקדש צמיחה ותפיסת נתחי שוק על חשבון רווחיות.
סופטבנק חייבת לעצור את כדור השלג של WeWork שעלול היה להתגלגל עד לקריסה ללא הזרמת הון דחופה, כדי לשמור על עצמה. בינתיים, ובניגוד למשקיעים אחרים בחברה, הצליח סון לחמוק מקיבוע הפסד שהיה גורם לו הנפקה ציבורית בשווי נמוך או השתלטות של משקיע אחר. בטווח הרחוק יותר, ינסה סון למכור או להנפיק את החברה בשווי גבוה יותר, גם אם אף אחד כבר לא חולם על 47 מיליארד דולר, תג המחיר שהוא הצמיד לה בינואר האחרון, במציאות הנוכחית גם שווי של 10־15 מיליארד דולר ייחשב להצלחה. השאלה שנותרה פתוחה אמש, לפני פרסום הסכם ההשקעה המלא, היא מה תהיה רמת החשיפה המשפטית של נוימן לתביעות עתידיות, שמן הסתם יגיעו.
לפנייה לכתב/ת 
